שנתיים לחוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות – והמעבר של דיירים עם מוגבלות ממעונות לדיור עצמאי בקהילה צובר תאוצה: 9,500 אנשים עם מוגבלות גרים בדיור בקהילה כבר כיום, ואליהם נוספו 156 דיירים חדשים שעברו לדיור במהלך שנת 2024. 600 נוספים צפויים לעבור בשנת 2025, עם התרחבות תחולתו של חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות.
המעבר מתאפשר בעקבות תכנית אסטרטגית שנבנתה במינהל מוגבלויות בהתאם לחוק במהלך השנה האחרונה, שבבסיסה מעבר של דיירים ממסגרות מרובות דיירים לדירות בקהילה והכנת השתיות לביצוע תכנית זו. בנוסף לראשונה השנה נפתחו דירות בקהילה לאנשים הזקוקים לרמות תמיכה גבוהות בעלת אשר עד היום הופנו למעונות.
משרד הרווחה והביטחון החברתי הגיש לוועדת העבודה והרווחה בכנסת ארבע מתוך שבע התקנות של חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות. מטרת התקנות היא לעגן את זכותם של אנשים עם מוגבלות לקבלת שירותי רווחה בהתאם לרצונם, לבחירתם ועונים על צרכיהם, לטובת חיזוק האוטונומיה והשתתפות שיוויונית בקהילתם ובחברה.
התקנות החדשות מהוות חלק מרכזי במהפכה שמוביל משרד הרווחה בתחום הטיפול והסיוע לאנשים עם מוגבלות ועוסקות בהגדרת אוכלוסיית היעד והליכי אבחון והכרה של אדם עם מוגבלות. בניגוד למצב כיום, התקנות מגדירות הליכים אשר יאפשרו פנייה ישירה של האדם להכרה ושיתופו המלא. דרך זו חוסכת תהליכים בירוקרטים, מאפשרת שקיפות ונותנת לאדם עם מוגבלות ולמשפחתו שליטה על הליך ההכרה.
השירותים ניתנים למי שאובחנו באחת או יותר מהמוגבלויות הבאות: מש”ה (מוגבלות שכלית התפתחותית), אוטיזם, מוגבלות מוטורית, מוגבלות בשמיעה, מוגבלות בראייה, מוגבלות נוירו-קוגניטיבית ועיכוב התפתחותי.
בקצרה:
• 174,000 אנשים עם מוגבלות, מוכרים כיום למנהל מוגבלויות במשרד הרווחה והביטחון החברתי; 85,000 מתוכם צורכים שירותים ממשרד הרווחה
• כ-56,000 אנשים משולבים במסגרות קהילתיות, בהן מעונות יום שיקומיים, מועדוניות, שירותי פנאי, מרכזי תעסוקה מוגנת ומרכזי יום
• כ-19,000 אנשים עם מוגבלות מתגוררים במסגרות הדיור, המאופיינות במעטפת של רמות תמיכה ברמות שונות, שמתואמות לצרכי הדיירים. 9,500 איש כבר גרים בדיור בקהילה, מרביתם בדירות עד 6 אנשים, כ-600 צפויים לעבור לדיור בקהילה ב-2025
• משרד הרווחה פתח בשנה החולפת 50 דירות בקהילה ולראשונה נפתחו 12 דירות בקהילה לאנשים הזקוקים לרמות תמיכה גבוהות, כפי שקובע החוק החדש
• 10 מרכזים חדשים לתעסוקה מוגנת נפתחו ב-2024. 5,850 אנשים עם מוגבלות מקבלים שירות במרכזי התעסוקה המוגנת שמפעיל המשרד
• המשרד מתקצב 82 נופשונים וקייטנות לעשרות אלפי ילדים ובני נוער עם מוגבלות ובני משפחתם המופעלים על ידי ארגונים ועמותות שונות בעלות של 45 מיליון
שירותים ומענים חדשים יפותחו לאור החוק, שירותים קיימים יורחבו
174,000 אנשים עם מוגבלות מוכרים במינהל מוגבלויות של משרד הרווחה והביטחון החברתי, 85,000 מתוכם מקבלים שירותים ממשרד הרווחה: כ-19,000 אנשים עם מוגבלות מתגוררים במסגרות הדיור, המאופיינות במעטפת של תמיכות ברמות שונות, בהתאם לצרכי הדיירים. כשמחצית מהדיירים גרים כבר בדיור בקהילה, מרביתם בדירות עד 6 אנשים.
בנוסף לכך, כ-11,500 אנשים נעזרים בשירותים ישירים, כגון תחנות מידע, מוקד טכנולוגי, תרגום לשפת הסימנים ומרכזי טיפול ומעל 900 אנשים משולבים במשפחות אומנה.
במהלך שנת 2024, משרד הרווחה פיתח והרחיב שירותים המבוססים על ערכי החוק זאת במקביל להליך עיגון התקנות. שירותים אלו מאפשרים בחירה אישית, אוטונומיה והשתתפות בקהילה וזאת בהתאם לרצונותיו וליכולותיו של האדם.
כחלק מהתאמת שירותי הדיור לחוק, השנה החל תהליך כתיבת “מכרז דגל” שאמור להתפרסם במהלך שנת 25 ויהווה את הפלטפורמה המכרזית ליישום מטרות החוק, כולל: מעבר לדיור בקהילה, צמצום מסגרות מרובות דיירים (מעונות והוסטלים), והסדרת המודלים לפי רמות תמיכה.
במהלך השנה האחרונה פתח המשרד 10 מרכזי תעסוקה מוגנת ועוד מיזם משותף של מרכז המשולב במתחם קניות ועסקים. ממרכזים הללו, מספקים שירות לכ-5,850 אנשים ומטרתם – הקנייה או שיפור של מיומנויות תעסוקתיות וכישורי עבודה לטובת המשך השתלבות בשוק החופשי.
מנהל מוגבלויות במשרד הרווחה פתח בשנת 2024 עוד 20 מרכזים למשפחה, וכיום ישנם 100 מרכזים פעילים למשפחות. מרכזים אלו נותנים מענה של תמיכה, הפגה, וסיוע במיצוי זכויות למעל 20,000 משפחות. בכוונת המינהל לפתוח מרכזים בכל הרשויות המקומיות. עוד נפתחו השנה 11 מעונות יום שיקומיים חדשים וסה”כ מופעלים 181 מעונות יום שיקומיים בהם כ-5,700 פעוטות. המשרד יצא בפרסום מכרז הפעלה למעונות יום שיקומיים חדשים וכן למבחן תמיכה של בינוי מעונות יום שיקומיים ברשויות בעלות של 60 מיליון. באשר למועדוניות שיקומיות והארכות יום לימודים, השנה ישנם 12,333 ילדים ובני נוער בגילאי 3-21 מקבלי שירות במסגרות אחה”צ של מנהל מוגבלויות. בשל המלחמה נפתחו מרכזים רב גילאים שנתנו מענה חלופי לילדים שפונו מבתיהם בעלות של 2.4 מיליון ש”ח.
כמו כן, המשרד מתקצב 82 נופשונים וקייטנות לעשרות אלפי ילדים ובני נוער עם מוגבלות ובני משפחתם המופעלים על ידי ארגונים ועמותות שונות בעלות של- 45 מיליון. מתוכם כ-21 מיליון – עבור נופשון “הקלה” בבתי משפחות מארחות.
בשנה הקרובה, מינהל מוגבלויות במשרד הרווחה מקדם תהליכי התאמה למודלים בשירותים מרכזיים ברוח החוק: שירותים יומיים לאנשים עם רמות תמיכה גבוהות (מרכזי יום), הארכות יום לילדים ונוער, וכאמור הוצאת מכרז דגל במסגרות הדיור. יורחבו מענים חדשניים כמו דירות אימון לבני נוער עם מוגבלות, הפעלת שירותי תמיכה למגורים עצמאיים ואוטונומיים בקהילה לאנשים עם רמות תמיכה גבוהות, ושילוב צעירים במסגרות קדם צבאיות (מכינות, שנת שירות, ישיבות וכדו’).
בהתאם לחוק, התקנות קובעות כי שירותי הרווחה יינתנו לזכאים בהתאם לרמת התמיכה המתבססת על היקף הסיוע של אדם בתחומי חיים שונים. לצורך קביעת רמת התמיכה, פותח בהובלת מנהל מוגבלויות, מודל עבודה ייחודי הכולל בין היתר כלי ייחודי למילוי עצמי (על ידי האדם עצמו, או בסיוע חיצוני) לדיווח על צורכי הסיוע שלו בתחומי חיים מרכזיים, הכלי מתמקד בפעולות יומיומיות ובצרכיו של האדם סביב תנועה וניידות, ניהול משק בית, טיפול עצמי, למידה, תקשורת ויחסים בינאישיים ועיסוקים מרכזיים וחיי קהילה. הכלי, תוקף מחקרית, ויהיה חלק מהמידע ם שעל סמך אלו הגורם המכיר יוכל לקבוע את הזכאות האדם לקבלת שירותי רווחה במסגרת החוק ואת רמת התמיכה שעל בסיסה יקבע היקף השירותים אותם יוכל האדם לקבל.
300 אנשים עם מוגבלות פונו ממסגרות שבאזורי לחימה, 85 אלף איש מקבלים שירותים בשנה
במהלך המלחמה הוביל מנהל מוגבלויות במשרד הרווחה פינוי של כ-300 אנשים עם מוגבלות מ-13 מסגרות דיור באזורי הסיכון, בדרום ובצפון הארץ. הפינוי והשהייה במסגרות הזמניות, על פי רוב, נעשה עם הצוות הקבוע (של המסגרת שפונתה) אשר ליווה את הדיירים לאורך כל זמן השהות במסגרת הקולטת וכלל התאמה של מתקני הקליטה לצרכים ייחודיים, אספקת ציוד סיעודי חיוני והכשרה ייעודית לצוותים הקולטים. כמו כן, למעלה מ-1,000 אנשים עם מוגבלות ובני משפחותיהם קיבלו מענה במסגרת נופשונים ומתקני פינוי במלונות. המנהל הציב כ- 500 עובדים סוציאליים ב-400 מלונות, יזם 130 פעילויות פנאי עבור כ-1,800 משתתפים והקים 105 מועדוניות לילדים. מעל 900 אנשים משולבים במשפחות אומנה.
כמו כן, המינהל תיווך מול פיקוד העורף את צרכי אוכלוסיית האנשים החירשים וכבדי שמיעה בתחום הנגשת אותות ההתרעה, ותכלל בין גורמים שונים למתן מענה לצורכי הנגשה.
בנוסף על כך, המנהל הפעיל מוקדי סיוע טלפוניים הזמינים 24 שעות ביממה, למתן מענה מקצועי ותמיכה רגשית לאנשים עם מוגבלות ובני משפחותיהם, בדגש על התמודדות עם מצבי משבר ומתח. במקביל, הוקמו שירותי תמיכה ייעודיים במלונות המפונים, הכוללים טיפול קבוצתי ופרטני. ובשיתוף עם אוניברסיטת בר-אילן ועמותות מובילות בתחום, פותחו כלים ייחודיים למסירת בשורות קשות לאנשים עם מוגבלות שכלית. בנוסף, המנהל הקים מערך תשתיות מידע ותמיכה מקוונים, במתקני הפינוי והפעיל “פורום מתכללי מחוזות” לתיאום יעיל בין המחוזות והמלונות.
שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: “משרד הרווחה חרט על דגלו את קידומם ושילובם של אנשים עם מוגבלות בקהילה ומשקיע משאבים רבים על מנת לפתח מגוון מענים ושירותים עבורם. שנת 2025 היא שנת מפנה ביחס של מדינת ישראל לאנשים עם מוגבלות. ארבע התקנות שהוגשו לכנסת כחלק מחוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות הם צעד גדול לעבר מיצובה של מדינת ישראל בשורה הראשונה של מדינות העולם בנושא הטיפול באנשים עם מוגבלות. אנו מתכוונים להגיש לכנסת את שאר תקנות החוק בהמשך השנה וליצור בסיס טיפולי מתקדם, ומותאם יותר שיאפשר עצמאות לאנשים עם מוגבלות ושילובם בחברה ובקהילה.
מנכ”ל משרד הרווחה והביטחון החברתי ינון אהרוני: “לאחר עבודה מאומצת של חודשים רבים והליך שיתוף ציבור, משרד הרווחה גאה להגיש את התקנות הראשונות כחלק מחוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלויות. תקנות אלו הן מהפכה של ממש עבור אנשים עם מוגבלות שכן הן מאפשרות להם תהליך הכרה ואבחון מהירים ויעילים אשר חוסכים בירוקרטיה רבה. בבסיס התקנות עומד הרעיון כי זכותם של אנשים עם מוגבלות לקבל את השליטה על חייהם וכי עלינו לבנות תשתית שתאפשר להם ביתר קלות לקבל את המגיע להם ולחיות חיים טובים ובריאים.
סמנכ”לית מינהל מוגבלויות רקפת בן גיא: “אנו רואים בחזון של שילוב אנשים עם מוגבלות בקהילה יעד מרכזי בעבודת המנהל . החוק ובשורת החוק והתקנות הוא אמצעי ליצירת מודלים מגוונים של מענים לאנשים עם מוגבלות שיגבירו את שילובם בקהילה. מדיניות המנהל ופיתוח תכניות מאסיבי שיעשה בעקבות החוק ,יבטיח מחד מתן מענה לצרכים הרבים שקיימים מחד בגידול הרב של אוכלוסיית מקבלי השירות, ובמקביל יאפשר פיתוח מגוון שירותים שבהם האדם וצרכיו יהיו במרכז ולא מוגבלות האדם”.