רבי דניאל התייפח על הציון: “רבי, לחטופים אין אפילו כרית לבכות”

“לכל אחד יש את החבילה שלו, אך יש גם את מי שאין לו אפילו כרית לבכות עליה”: במוצאי שבת עלו נגידי קהילת הגר”ש אלתר לציון של רבי אלימלך מליזענסק זי”ע – כשראש המסע, הגאון רבי דניאל חיים אלתר, פרץ בבכי מר שהמס את הלבבות.

לאחר שבת שעשו נגידי הקהילה בליזענסק, העיר בה חי ופעל ה’נועם אלימלך’,  בהתאם למנהג הידוע עלו במוצאי השבת הנוסעים לציון הקדוש, כאשר בראש הפמליה צעדו בניו של ה’פני מנחם’ זצ”ל, שנלוו למסע ‘נאמנים לדורות’: הבן הבכור הרה”צ רבי יעקב מאיר אלתר, ובן הזקונים הגאון רבי דניאל חיים אלתר, ראש ישיבת ‘פני מנחם’.

הגרד”ח, שידוע כפה מפיק מרגליות ואשר עד לרגע זה שפע אמרות קודש מאוצרותיהם של צדיקי פולין, נעמד ליד הציון הקדוש והחל באמירת פרקי תהילים. אך לתדהמת הנוכחים, כאשר פצה את פיו, פרצו לפתע יבבות מרות מפיו.

בדבריו הזכיר את הצרות העוברות על כלל ישראל, ובעיקר על החיילים שדמם נשפך בחזית והחטופים הנמקים במנהרות. “אפילו כרית לבכות אין להם”, בקעו היבבות מליבו.

הנוכחים געו בבכי. “כשאני נזכר ברגעים הללו, תוקפת אותי צמרמורת”, אומר  אחד המשתתפים שמתקשה, כמו יתר הנוכחים, להשתחרר מרישומו של המעמד.

טרם צאתם למסע, נפרד מהם ראש הישיבה הגר”ש אלתר, שאחיו נסעו בשליחותו, במעמד פרידה מיוחד שהתקיים בקבר רחל. גם שם הזכיר הגר”ש את כאבם של החיילים והחטופים.

ראש הישיבה, בכלל, מעלה את כאבן של המשפחות בכל הזדמנות, בין היתר ב’הקפות השניות’ שנערכו בחצרו, בסיום מסכת ‘סנהדרין’, וגם במעמד פתיחת הזמן שנערך בישיבה, שם הדגיש: “חשוב לזכור את כאבם של החיילים ומשפחותיהם, אך בה בעת לזכור ש’עומדות היו רגלינו בשערייך ירושלים’ – רק בזכות שעסקו בתורה זכו ונזכה לראות נצחונות”.