‘נתקע מקלות’: יהדות התורה נגד קידום רפורמה משפטית
ראשי סיעת יהדות התורה, חבר הכנסת משה גפני ושר השיכון והבינוי יצחק גולדקנופף, הביעו התנגדות לקריאות שר המשפטים יריב לוין להחזיר את החקיקה של הרפורמה המשפטית.
לפי דיווח היום (שלישי) של עקיבא וייס ברשת ב’, גפני טען כי סיעתו “שילמה את המחיר” על קידום הרפורמה המשפטית בעבר, ואיים: “נתקע מקלות בגלגלים. הפעם זה לא יקרה”.
השר גולדקנופף תלה את קידום הרפורמה בחוק הגיוס: “לא נעביר רפורמה לפני חוק גיוס. אם אפשר להעביר רפורמה במלחמה – אפשר גם חוק גיוס”.
לוין קרא לפני יומיים לקידום הרפורמה המשפטית על רקע שיגור פצצות התאורה לעבר ביתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בקיסריה: “הגיעה העת שיינתן גיבוי מלא כדי לשקם את מערכת המשפט ואת מערכות אכיפה החוק, וכדי לשים סוף לאנרכיה, להשתוללות, לסרבנות, ולנסיונות לפגוע בראש הממשלה”.
“קיימת גם אפשרות שלישית”
עיתון ‘המודיע’, ביטאון הסיעה המרכזית של גור באגודת ישראל, פרסם הבוקר מאמר מערכת תחת הכותרת “קיימת גם אפשרות שלישית”. המאמר דן בהתנהלות מפלגות הימין בממשלה, “בעקבות המשך ההתנכלות ללומדי תורה שתורתם אומנותם”.
בפתח המאמר נכתב: “רודפיו של הציבור החרדי מימין (לא כולם, בלי הכללות, אבל לצערנו יש לא מעט), יוצאים מנקודת הנחה שאין לציבור החרדי ברירה או אופציה ללכת עם מפלגות השמאל”.
המאמר עוסק בחשיבה בימין שאין לחרדים אפשרויות פוליטיות אלטרנטיביות. “לטעמם, בשמאל כל כך הרחיקו לכת, הן בהזיות המדיניות שלהם והן בהתנכרות שלהם לקדשי ישראל, כך שלחרדים אין בכלל את האפשרות ללכת איתם. ומכיוון שכך, מותר להם, לאותם אלה מימין, להתנגח בציבור החרדי, לפגוע בבבת עינו שהם לומדי התורה, לבוז להשקפת עולמם ולחרדים בכל מקרה לא תהיה ברירה אחרת”.
לטענת כותב המאמר, השמאל יעמוד יותר בהבטחות לחרדים מאשר הימין. “יתכן בהחלט שיש ממש בהערכתם. השמאל הישראלי אכן הרחיק לכת. אמנם נכון, שכאשר השמאל שלט – הוא עמד בדיבורו יותר מאשר עמיתיו בימין; ואמנם נכון, שאם השמאל יחתום על הסכם קואליציוני דוגמת זה שהימין חתם בענין חוק הגיוס – הוא יעמוד מאחורי הדברים מבלי לתעתע, כמו שאלה הרודפים אותנו לפתע פתאום נוהגים; אבל עדיין, עמדותיו הכלליות, ובפרט בעניני דת, מאד קיצוניות, והקיצוניות שלו מרחיקת לכת עד מאד ותקשה לחבור עמו.
“אולם, קיימת אפשרות שלישית, שאותה הרודפים אותנו פחות מביאים בחשבון, והיא: הציבור החרדי, בהידחקו לפינה בצורה כה מבישה ע”י מי שאמורים היו להיות שותפיו בליכוד ובציונות הדתית, יגיע למסקנה, שעליו להעמיק את ההתבדלות שלו, ולא לחבור לא לימין ולא לשמאל, עם השמאל – בגלל ההתנכרות הכה מבישה לקדשי ישראל, לצד הזיות באשר לעתיד ארץ-ישראל; ועם הימין, בגלל שבשעת מבחן רבים מדי מתוכו אינם עומדים בדיבורם, מפנים עורף ומצטרפים לרודפים”.
הכותב הסתייג: “איש אינו סבור שהאופציה הזו היא אופציה מנצחת, אולם, היא ברירת מחדל העשויה להתבקש (כמובן רק אחרי שכך יורו רבותינו מרנן ורבנן גדולי וצדיקי הדור). הרי אין טעם ואין מצב שהציבור החרדי יתן ידו לאלה שמבקשים לפגוע ביקר ובקדוש לו מכל. אין טעם שהוא יחבור לקואליציה שאת הכי יקר בעיניו הוא לא יוכל להשיג במסגרתה. יתכן במצב כזה, שהשמאל והימין יחברו לקואליציה משותפת, אולי יגיעו ימים בהם יגור פרוגרסיבי’ עם ‘משיח הזוי’ אך מה בכך; הרי כבר היום יש מהם החוברים יחד כדי לפגוע בנו.
“נחזור בפעם האלף: המפלגות החרדיות לא ביקשו לפטור את הציבור החרדי מגיוס, אלא רק לעגן ולהסדיר חוקית את ענין בני הישיבות שתורתם אומנותם. מפלגות הקואליציה, כולן, התחייבו לעשות כן. עובדתית — הן מתחמקות ומתכחשות. במנותק מכך – וכמובן שאנו מדברים לשיטתם – בצבא לא עשו דבר ולא גילו דעת במאומה שהם ערוכים לקלוט בשורותיהם חיילים שאורח חייהם הוא חרדי. הם לא עשו דבר להבטיח, שמי שיכנס בשעריהם חרדי, יצא מהם כפי שהוא נכנס. המצב הוא הפוך לכאב לב, אבל לא זה הנושא הנדון כעת”.
כותב המאמר סבור כי יתכן ועל החרדים לא לקחת חלק במגרש הפוליטי. “המציאות סוגרת על הציבור החרדי מבחינה פוליטית. הוא נוכח לדעת שאין להם בני ברית שמסוגלים להטיל מרות על חברי מפלגותיהם. הוא נתקל ברודפים ובמשמיצים שלא ציפה להם. הוא יצטרך לחשב מסלול עתידי, ואולי להעדיף מראש לא להשתתף במשחק והוא יצטרך לעמוד בכך, גם אם לפתע מקהלת צבועים הרודפת אותו היום, תטיף לו מוסר על שהוא ‘משחק לידי השמאל’. וכאמור בהזדמנויות קודמות: הדברים הללו אינם נאמרים באיום, הם פשוט נגזרת של אין ברירה.
“לציבור החרדי יש מחלוקת השקפתית היסטורית רבת שנים עם הציונות הדתית, ‘המזרחי’ כפי שהם כונו בימים ההם. המחלוקת הזו היתה ועודנה קיימת, וכולם מודעים לה. ברבות שנים, הובילו הנסיבות לכך, שאמרו כי למרות המחלוקת ההשקפתית, עדיין רב המשותף על המפריד – והמשותף’ גבר, היום באים אלה הרודפים אותנו ואומרים, אין לנו ענין ב’משותף’, כל עוד המפרידי קיים. חשוב אפוא שידעו הם וידע העולם כולו: אין לציבור החרדי כל כוונה לוותר על השקפת עולמו. להיפך, הוא מתכוון לשמור עליה מכל משמר, לא יהיה כוח שיוכל לכפות על הציבור הזה השקפת עולם אחרת, מזו המסורה לו מרבותיו הקדושים מדור לדור, מאבותיו ומאמהותיו – שמסרו נפשם על קיום אורח החיים הזה, אפשר לדבר, לנסות להבין מה קדוש, מה יקר, מה מפריע ומה ניתן אולי לתקן. לכפות בכוח, להשמיץ ולהכפיש – לא יועיל”.
תגובות
אין תגובות