היד הקטועה של חיזבאללה תרעד ותחתום על הנורא מכל מבחינתה

הלחימה בלבנון תופסת בחודשים האחרונים את מירב תשומת הלב. הלחימה העיקשת והמחיר שהטרור גובה מחיילינו מפציעים ופוצעים את כולנו אחת לכמה ימים, אך לאזרח הישראלי הפשוט אין מידע מדויק על השלהבות שבוערות בארזי הלבנון.

חיזבאללה ממשיך לטווח את צפון הארץ ללא הרף ולרבים נדמה שהתמרון הקרקעי בלבנון אינו משיג את יעדיו. וכשבממשל האמריקני לא מפסיקים ללחוץ על הפסקת אש והממשל הישראלי לא פוסל אותה על הסף, רבים שואלים את עצמם מהי הלהיטות להפסיק כעת את הלחימה ומה תועלתה.

ננסה לעשות סדר בדברים.

מתחילת המלחמה ראש הממשלה הבהיר לא אחת שהסדר הישראלי הוא – לחימה בעזה תחילה ורק לאחריה תורה של לבנון. אחת הסיבות העיקריות שישראל לא נלחמה בשתי חזיתות במקביל היא המחסור בחימושים, שנבע מהתערבות אמריקנית בוטה, כשממשל ביידן עצר תחמושת אפילו לחזית העזתית.

במשך כשנה ישראל נשכה את שפתיה בגבול הצפוני, עד שתושג שליטה צבאית בעזה.

גם החשש הישראלי ממלחמה קשה ומדממת שתצא מלבנון לכל הארץ הכביד את לבם של מקבלי ההחלטות. אך רגע לפני שהתכניות הישראליות נחשפו, ישראל נאלצה להתחיל בלחימה ונכנסה ללבנון במלוא עוצמתה. בתוך זמן קצר ראשי חיזבאללה והתחמושת הרבה שאגרו עלו בסערה השמימה והציבור הישראלי ראה את עוצמת המודיעין המדויק שהוביל להישגים פנומנליים.

מקבלי ההחלטות ידעו מראש שללא תמרון קרקעי סיזיפי ומייגע וללא ניקוי דרום לבנון ממנהרות ומאמצעי לחימה, ההישגים הרבים ירדו לטמיון וחיילינו נשלחו לסרוק ולטהר בית אחר בית. התמרון הקשה גובה את חייהם של חיילינו, אך לכולם היה ועדיין ברור שאין ברירה.

אחרי שצה”ל השלים את טיהור הקילומטרים הסמוכים לגבול הישראלי – הגיעה השאלה הגדולה: עד איזה עומק מתמרנים ומתי יינתן האות שהתמרון הגיע ליעדו?

לפני כשבועיים תידרכו ראשי צה”ל כי מבחינתם התמרון השיג את התוצאה הרצויה – וניתן להגיע להסכם הפסקת אש. אך ראש הממשלה והקבינט החליטו שהתמרון יעמיק ויתרחב.

לעת עתה, חיילי שלושת האוגדות שנלחמות בלבנון ממשיכים להעמיק את אחיזתם בשטח האויב ולהביא להישגים רבים. שוב, למרבה הצער, מתברר שההמלצות של צמרת צה”ל שוות כקליפת השום.

•

בחיזבאללה ובלבנון משוועים להפסקת אש ומוכנים להתפשר על תנאים רבים, גם על כאלו שהוצבו בעבר כתנאי סף לתחילת המשא ומתן. אך גם במצבם העגום הם אינם יכולים להרשות לעצמם להיראות מופסדים.

מנגד, מבחינה ביטחונית ואיום קיומי, ישראל נמצאת במקום מצוין שלא חלמה עליו בעבר. כל יום שעובר התמרון הקרקעי והכתישה האווירית עושים לה רק טוב. גם מנהיגי העולם, שניסו בעבר להצר את צעדי ישראל, מבינים שהסכם הפסקת האש בגבול הצפוני יצטרך להתגבש ולהתעצב בעיקר לפי רצונה ותנאיה של ישראל.

ישראל הציבה תנאים רבים להפסקת אש: החלפת כוח יוניפי”ל הכושל, סילוק החיזבאללה עד מעבר לליטאני, ערבות בינלאומית אפקטיבית למימוש ההסכם ועוד. אך מעל הכל ישראל מתעקשת על שני דברים עיקריים – חופש פעולה צבאי בלבנון ומניעת הכנסת אמצעי לחימה ללבנון. על שני התנאים האחרונים לא תהיה שום התפשרות, בעוד שעל שאר התנאים יש מה לדון.

גם הכבוד המרוסק של חיזבאללה לא יוכל לחתום על הסכמה לחופש פעולה ישראלי בלבנון, אך בלית ברירה היד הקטועה של חיזבאללה תרעד ותאשר גם את הנורא מכל מבחינתה.

לעת עתה בחיזבאללה עדיין לא הגיעו לקצה ולא מרגישים את החרב הישראלי על הצוואר, ולכן אינם ששים לחתום על הפסקת אש. בישראל מבינים שהגברת התקיפות בלבנון והרחבת התמרון הקרקעי יובילו את הארגון הטרוריסטי לחתימה – ובימים האחרונים הגבירו את קצב האש בלבנון.

•

לחיזבאללה יש עוד מאגרי נשק רבים שאמורים לספק לו אורך נשימה לחודשי לחימה רבים, אך השחיקה הפיזית והנפשית הם אלה שיכריעו. בישראל ידאגו בטווח הזמן הקרוב להביא אותם לשחיקה טוטלית, שתכריח אותם לחתום על הסכם שייתן לכולנו שקט וביטחון לעשרות השנים הבאות.

אחרי לחימה ארוכה ומתמשכת, גם בצד הישראלי ישנה שחיקה מסוימת, אך דבר לא יביא להתפשרות ישראלית והפקרת ביטחונה בגבול הצפוני. אחרי כל הצער על החיילים והאזרחים ששילמו בחייהם, ניתן לומר שהמצב הביטחוני של ישראל נמצא כיום במקום טוב לעין ערוך ממה שהיינו בו לפני המלחמה.

הפסקת אש בתנאים הישראלים תוביל את כולנו למקום הרבה יותר טוב ובטוח.