אחרי ‘אקדח הקפצונים’ שהניח שר השיכון והבינוי יצחק גולדקנופף על השולחן בלשכת ראש הממשלה, לפיו יהדות התורה לא תצביע על חוק התקציב, אם לא יקודם חוק הגיוס – קבלו אקדח חדש ומבריק, ואולי גם אמיתי.
הערב יתקיים כינוס של ‘רבני דגל התורה’, כדי לדון על משלוח צווי הגיוס לבני הישיבות וחוק הגיוס.
ברקע הכינוס:
• צה”ל שיגר היום כ-1,000 צווים ראשונים לחייבי גיוס חרדים – פעימה ראשונה מתוך 7,000 הצווים שצפויים להישלח על ידי מערכת הבטחון, בראשות שר הבטחון החדש ישראל כ”ץ.
• התקווה של הנציגים החרדים לפיה כ”ץ יהיה ידידותי יותר התנפצה. מנגד, השטח דורש: פרישה מהממשלה מיד. הקריאה “אין הישגים בשום תחום”, נשמעת שוב ושוב.
• התחושה ב’דגל’ היא שגור נטלה את המושכות בנושא. זה נמאס להם, והם החליטו לעמוד בעצמם בחזית.
• האם שוב מדובר בירי ‘קפצונים’, או שהפעם האיום אמיתי? בלשכת נתניהו נשמעות שתי דעות – האחת: לא איום רציני, אין להתייחס. השניה: כשרבני ‘דגל’ מאיימים, האיום רציני.
• מדוע באמת שוגרו הצווים? הרי לכל ברור שישראל כ”ץ לא עשה זאת על דעת עצמו. בסביבת נתניהו מנסים להרגיע את המפלגות החרדיות ש”זה רק צו ראשון, הדרך ארוכה, ובינתיים נעביר את חוק הגיוס”.
אלא שהחרדים שבעים מההבטחה ‘או-טו-טו נעביר את חוק הגיוס’.
הם שמעו זאת ערב הרכבת הקואליציה. ואז, האמירה מוחזרה ערב העברת התקציב הראשון של ממשלת הימין מלא-מלא. בינתיים יצחק גולדקנופף קיבל ממזכיר הממשלה יוסי פוקס ‘צעטאלע’ בו נכתב המועד הס-ו-פ-י להעברת החוק: אוקטובר 2023. אלא שאז פרצה המלחמה ב-7 באוקטובר – ועם ה’צעטאלע’ אי אפשר אפילו לצור בקבוק.
מאז ועד היום נאמר לנציגים החרדים שוב ושוב: ‘זה לא הזמן, חכו’, ‘זו אינה העת המתאימה, המצב רגיש’.
אז למה שכעת יאמינו?
הבעיה של לשכת ראש הממשלה היא שכאשר נערך כינוס של ‘דגל’, מצליחים בדרך כלל לשמור שם על מעטה סודיות – או כי יש פחות פטפטנים בשטח או משום מידת האחריות כשמדובר בנושא כה נפיץ.
כך שקשה לאתר מידע על ממה עשויים הפעם כדורי האקדח.
בשל כך, המתח בלשכת ראש הממשלה, בעיצומו.