אלי פלדשטיין חשוד בהפצת מסמך סודי – כדי להשפיע על דעת הקהל

נשיא בתי המשפט השלום במחוז מרכז, השופט מנחם מזרחי, נעתר לבקשת כלי תקשורת והתיר לפרסם כמה פרטים חדשים בפרשת המסמכים המסווגים,

בית המשפט קבע כי מדובר במסמך “שחשיפתו עלולה הייתה לפגוע בהשגת אחת ממטרות המלחמה, שחרור חטופים, וכן בפעילות האופרטיבית של צה”ל ושב”כ ברצועת עזה נגד חמאס”.

בפרשה זו נעצרו חמישה בני אדם: נגד במילואים, שני קצינים במילואים, נגד בקבע ואליעזר פלדשטיין ששימש דובר לענייני מבא במערך ההסברה הלאומי שתחת משרד רה”מ. כמו כן נחקרו עוד מספר בני אדם.

הותר לפרסום כי נגד מילואים במודיעין העביר כבר בחודש אפריל עותק של המסמך לפדלשטיין דרך הרשתות החברתיות.  פלדשטיין שמר את החומרים עד לחודש ספטמבר.

פלדשטיין פנה עם המידע למספר גורמי תקשורת בישראל אבל הצנזורה פסלה את הפרסום, וזאת בעקבות התוכן ומקור המידע הרגיש. על פי החקירה, בשלב הזה פלדשטיין החליט לעקוף את הצנזורה הצבאית באמצעות  פרסום המסמך בתקשורת הזרה, שלא כפופה לה. לשם כך נעזר בגורם נוסף לטובת פרסום הידיעה בכלי תקשורת זר.

לאחר שהמסמך פורסם ב’בילד’ הגרמני, כלי התקשורת בישראל נמנעו מלעסוק בפרשה וביקשו ל’אמת’ את מקור המסמך – אז פנה פדלשטיין לנגד וביקש את מקור המסמך. הנגד העביר לרשותו של פדלשטיין העתק פיזי של המסמך המקורי, זאת בנוסף לשני מסמכים נוספים בסיווג סודי ביותר, שהועברו גם הם באופן פיזי.

בסך הכל הנגד העביר לפלדשטיין שלושה מסמכים מסווגים.

כשבצה”ל ראו את הפרסום ב’בילד’, הבינו שמדובר בדלף של מסמך “סודי ביותר” ורגיש. לטענתם, חשיפתו עלולה לפגוע בהשגת אחת ממטרות המלחמה – שחרור החטופים, וכן בפעילות של צה”ל והשב”כ בעזה נגד חמאס. בעקבות כך, במערכת ביטחון המידע בצה”ל פתחו בחקירה וניסו להתחקות אחר מקור ההדלפה.

בצה”ל הבינו שהחקירה חייבת לעבור לשב”כ. הרמטכ”ל פנה בנושא לראש השב”כ, ובעקבות הפנייה – בשב”כ פתחו בחקירה סמויה במטרה לעלות על הגורמים שהדליפו את המסמכים.

בשלב הזה השב”כ פנה למשטרת ישראל, ושני הגורמים החלו בחקירה בניסיון לאתר את מקור ההדלפה, בשלב הראשוני מתוך צה”ל בלבד. צה”ל העביר לשב”כ ולמשטרה רשימה של גורמים שבתוך הארגון נחשפו למסמך הזה.

אחרי שאספו חומרים, הוחלט לעצור נגד במילואים, שני קצינים במילואים ונגד בקבע וגם את אלי פלדשטיין – שאותו מגדיר בית המשפט “אזרח יועץ תקשורת, המועסק במערך ההסברה הלאומי שתחת משרד ראש הממשלה”.

בית המשפט ציין: “במסגרת החקירה נחשף ציר הדלף החמור, שראשיתו בנגד במילואים, אשר החליט על דעתו האישית להוציא מסמך סודי ביותר ורגיש מרשות צה”ל שלא כדין, במטרה להעבירו לדרג המדיני”.

לדברי בית המשפט, הרי שהחקירה קבעה כי מטרת הפצת המסמך היתה להשפיע על דעת הקהל בנושא המו”מ לעסקת חטופים ותרומת ההפגנות לחיזוק חמאס: “חלק מרצון לשנות את השיח הציבורי ולהפנות אצבע מאשימה כלפי סינוואר”.

השופט מזרחי קבע: “כפי שעלה בחקירה בראשית חודש ספטמבר, החליט פלדשטיין, להפיץ את המסמך האמור לגורמי תקשורת בישראל לצורך פרסום תוכנו וזאת במטרה להשפיע על דעת הקהל בישראל בנושא המו”מ המתנהל בעניין החטופים ובפרט בסוגיית תרומתן של ההפגנות לחיזוק החמאס.

“לפי החשד, מדובר בדלף מסווג ורגיש ביותר, אשר פרסומו מהווה פוטנציאל לנזק בטחוני חמור, למערכת הביטחון, ולמדינת ישראל”.

מקורבים לנגד החשוד בפרשה אמרו למוטי קסטל מערוץ 14, כי מבחינתו הוא העביר את המסמכים לראש הממשלה, גם אם הדבר לא נעשה בדרך המקובלת.

השתלשלות האירועים כפי שמתיר כעת בית המשפט לפרסם:

• המסמך הועבר בחודש אפריל מקצין המילואים באמ”ן לאלי פלדשטיין, דרך הרשתות החברתיות.

• לפי בית המשפט, פלדשטיין פנה בחודש ספטמבר לעיתונאים ישראלים כדי שיפרסמו את תוכן המסמך במטרה להשפיע על דעת הקהל בישראל בנושא המו”מ לעסקה ובסוגיית תרומת ההפגנות לחיזוק חמאס – ולהפנות את האצבע המאשימה לסינוואר (אחרי רצח 6 החטופים).

• הצנזורה אסרה על העיתונאים הישראלים לפרסם את תוכן המסמך.  אז פנה פלדשטיין לתקשורת הזרה, בסיוע גורם נוסף. במקביל, עדכן מספר עיתונאים כי הכתבה צפויה להתפרסם בחו”ל וביקש מהם לבצע פולו-אפ מיד עם פרסומה.

• לאחר מכן, עלו בקרב גורמי תקשורת בישראל שאלות לגבי אותנטיות המסמך עליו התבססה הכתבה בחו”ל. כדי להוכיח שמדובר במסמך אותנטי פנה פלדשטיין לקצין המילואים פעם נוספת וביקש ממנו לקבל את המסמך המקורי.

• קצין המילואים נפגש עם פלדשטיין ומסר לו עותק פיזי של המסמך וכן שני מסמכים נוספים בסיווג “סודי ביותר”.

העיתונאית דפנה ליאל מחדשות 12 הגיבה: “מעניין יהיה להבין מה הנזק הבטחוני שנגרם, כי פלדשטיין לא המציא את השיטה של שימוש בתקשורת הזרה כדי לעקוף את הצנזורה”.