שירלי צ’יסהולם עשתה בשנת 1968 כותרות כשהיתה האישה השחורה הראשונה שנבחרה אי-פעם לבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המחוז ה-12 של מדינת ניו-יורק.
לאחר ההתרגשות הרבה, היא מצאה עצמה נאבקת בדעות קדומות ובחברי קונגרס גזעניים שניסו לעכב את התקדמותה. בלחץ חברי קונגרס מן הדרום היא מונתה כחברה בוועדת החקלאות, תחום בו שירלי, אישה שגדלה כל חייה באיזור עירוני, לא יכלה לתרום רבות.
המינוי גרם לה אכזבה רבה. היא רצתה להיבחר כדי למגר את בעיית העוני וחסרי הבית במרכזי הערים; מה תוכל לעשות כחברה בוועדת החקלאות?
יום אחד היא קיבלה טלפון ממשרדו של הרבי מליובאוויטש.
“הרבי רוצה להיפגש עמך”, נאמר לה.
צ’יסהולם, שהתגוררה במרחק רחוב אחד ממרכז חב”ד העולמי-770, נפגשה עם הרבי לפני הבחירות בניסיון לקבל את תמיכתו במועמדותה – אותו, אגב, לא קיבלה: הרבי סירב להתערב בפוליטיקה ולתמוך בה או בכל מועמד אחר. כעת תהיה זו פגישתם השניה.
“אני יודע שאת מאוד מאוכזבת”, אמר לה הרבי כשנפגשו.
“אכן, אני מאוד מאוכזבת; אני חשה פגועה. מה עליי לעשות כעת”? שאלה.
“בורא העולם העניק לך מתנה אמיתית!” הכריז הרבי. “לארצות הברית עודפים רבים של מזון, בעוד אלפי איש סובלים מרעב. את יכולה להשתמש במתנה שנתן לך האלוקים כדי לספק מזון לעניים. עלייך למצוא דרך מקורית לעשות זאת”.
זמן קצר לאחר-מכן נפגשה שירלי באקראי עם הסנאטור בוב דול, שייצג את מדינת קנזס העתירה בשטחים חקלאיים. הוא שטח באוזנה את מצוקת החקלאים במדינתו: באותם הימים החלה ארצות הברית לרכוש פירות וירקות מקובה, והחקלאים נותרו עם עודפי מזון והפסדים משמעותיים. תוך כדי שיחה נזכרה שירלי בדברי הרבי ובמוחה החל להתגבש רעיון.
במשך השנים הבאות, עמלה שירלי צ’יסהולם יחד עם בוב דול על הרחבת תוכניות המספקות מזון לנצרכים, לנשים בהריון ולנשים מניקות – התוכניות ידועות בארה”ב בשם Food Stamps ו WIC. חלק נרחב מתוכניות אלו, המספקות מזון בשווי של מיליארדי דולרים לעניים ברחבי ארצות הברית, נרשם לזכותה. אך היא עצמה זקפה זאת לזכותו של הרבי.
במסיבת פרידה שנערכה לרגל פרישתה לפנסיה, אמרה שירלי צי’סהולם: “את כל הישגיי בתחום זה אני חייבת לרבי שהיה אופטימי ולימד אותי כי גם מה שנראה כאתגר הוא למעשה מתנה מאת האלוקים. אם לתינוקות עניים יש חלב, ואם לילדים עניים יש מזון – הרי שזה בזכות הרבי מקראון הייטס”.