הערב רב לא באמת אוהבים מילקי

אם סברנו לתומנו שצוק איתן מאחורינו, הרי שטעינו בענק.

ההשלכות של המבצע מתפוצצות לנו בפנים. ואי אפשר שלא להבחין בקשר שבין האירועים.

במשך ימי הלחימה תפסה אותי נקודה אחת באופן מיוחד: האחווה והאחדות בעם ישראל. ראיתי אותם רוקדים יחד ״שומר ישראל שמור שארית ישראל״, ״עם ישראל חי״ ו״אין עוד מלבדו״. כתף אל כתף. כיפות לבנות גדולות, סרוגות קטנות, שחורות למיניהן וגם גלויי ראש. ציציות מתבדרות ברוח. עיניים בורקות.

שמעתי את המילים מלאות תעצומות הנפש של אלוף משנה עופר ווינטר, מפקד חטיבת גבעתי, באיגרת הקרב שלו והלב התרחב. ראינו את עם ישראל על כל גווניו משתמש במילים כמו: ברוך ה׳ , בעזרת ה׳, ויש ניסים גדולים.

אמרנו כל עם ישראל? אז זהו, שלא כל העם. תמיד היו ויהיו ערב -רב. תמיד צצים המהרסים והמחריבים.  הללו שתקו כל עוד רעמו התותחים. פחדו שישתיקו אותם. הם המתינו בסבלנות של צפוניים וחרקו שיניים בזעם. והזעם רק הלך והתעצם ככל שרבתה האחדות, ככל שמעשי העזרה ההדדית וההזדהות איש עם אחיו גברו. הם, הערב רב, עמדו המומים ומלאי חרון מול חמישים אלף ישראלים שבאו ללוות את החלל שון בדרכו האחרונה.

דרכו של שון מהבדידות אל הקור שבקבר… המלווים היו אתו כדי להכיר תודה על מסירותו ותרומתו לעם. המלווים הגיעו כדי להדגיש שישראל ערבים זה לזה. וכך הם הגיעו להלוויות נוספות. לאות הוקרה. להזדהות פנימית עמוקה. כי לב חם פועם בעם הזה למוד התלאות והסבל, למוד הפילוגים והמחלוקות. ובשעת מצוקה נושרות חומות הניכור והבדלנות וצומחת הריעות!

תקציבי ענק

כל זה אינו תופס לגבי הערב- רב. כי הפלג המתנכר הזה היושב בתוכנו ומכרסם בשלימותנו, ניזון מתקציבי ענק. יש לו חברים. בעיקר באירופה האנטישמית כמו למשל הקרן החדשה. חברי הקרן החדשה אינם יכולים לתת לאחדות להפר להם את כל תוכניותיהם. התוכנית המרכזית שלהם- להפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה. לגבי דידם, אין דבר כזה עם יהודי מלוכד במדינה יהודית. לדעתם, העולם הוא כפר גלובלי וכולם גרים בתוך כולם וגם היהודים צריכים להיטמע במרחב הגלובלי ולהפסיק לבלבל במוח עם מילים שחוקות כמו ״עם סגולה״ או ״עם לבדד ישב״ או הכי גרוע ״עם יהודי גא במולדתו״.

הקלישאות האלה אינן מתאימות לרוח המודרנה. היה זה רק עניין של זמן עד שהמהרסים שלנו יתעשתו ויכו שוב. הם חיכו שהשיגרה תשטוף את הרחובות והרוחות יצטננו. המתינו שיפנו את שברי הקסאמים והגראדים והפצמרים. אפילו לא התעכבו לבדוק אם כלניות צצו בשולי הדרך וכבר הסתערו בהתקפה על העם היושב בציון. בעיות תקציב אין להם. קיימים מספיק גופים המעוניינים לסכסך איש באחיו בתוככי הארץ.  רק שלא תשרור אחדות.

לכן קפצה עלינו רוגזה של מחאת המילקי.

מילקי כאוות נפשכם

המהרסים והמחריבים שלחו נציגים להתראיין מבירות אירופה המעטירה ולהטיף לעם הדווי שאין טעם לגור בארץ ישראל. ״כדאי שתארזו את מטלטליכם ובואו אלינו לצפון – לגרמניה, לשוויץ וכדו׳. מדינות שמאירות פנים ליהודי… הכל כאן זול.  הכל כאן נהדר. רק תקבלו החלטה אמיצה ובואו בעקבותינו. אנחנו מה זה נהנים כאן. יש חופש חירות ואחווה. תקנו כרטיס צד אחד ותעזבו כבר את הארץ האסייתית הזו שכלום לא תקין בה.

אצלנו תוכלו לאכול מילקי כאוות נפשכם. ילדיכם יפרחו ויהיו אנשי העולם הגדול. עד לשואה הבאה… טוב, לא להגזים. אבל לא הבטחנו שאין בכלל אנטישמיות באירופה. אנחנו בכל אופן לא נתקלנו בה״, כך הבטיחו הללו במתק שפתיים.

פסוקו של דור: בפעם הבאה שתהיו בסופר ותשלפו מהמקרר מילקי, לכו בגאווה לקופה ותשלמו באהבה שקל נוסף מאשר הייתם משלמים בברלין. כי זהו שקל סמלי המוכיח כי אתם עדיין עם סגולה.