מדו”ח מבקר המדינה שפורסם היום (שלישי) עולה, כי קיים חוסר תחרות חריף בשוק המזון הישראלי – שמוביל להתייקרות דרמטית במחירי המזון.
הדו”ח חושף, כי בעוד מדד המחירים הכללי עלה ב-17% מאז 2011, מחירי המזון (ללא פירות וירקות) זינקו ב-37%.
הסיבה המרכזית: ריכוזיות חריפה.
ב-20 קטגוריות של מוצרי מזון, שלושה ספקים בלבד שולטים ביותר מ-85% מסכום המכירות. למשל, בקטגוריית שמנת מתוקה שלוש חברות מחזיקות 99% מהשוק, בקפה נמס – 93%, ובדגני בוקר – 87%.
הממצאים מראים פערי מחירים דרמטיים מול אירופה: מחירי הירקות הקפואים בישראל גבוהים בעד 380% ממחירם באירופה. גם אחרי הרפורמה ביבוא מקביל של תמרוקים, מוצרי איפור בישראל יקרים בעד 403% לעומת מדינות נבחרות באירופה.
למשל, מייקאפ Revlon בנפח 30 מ”ל עולה בישראל 102.4 ש”ח לעומת 25.4 ש”ח במדינות שנדגמו.
בחודשים הראשונים של מלחמת חרבות ברזל המצב אף החמיר: היקף כוח האדם בתעשייה הצטמצם ב-18% ותפוקת המפעלים בישראל הצטמצמה בכ-50%. מחירי המזון ברשתות עלו בשיעור של בין 2.9% ל-6%.
“מדינת ישראל מתאפיינת בריכוזיות גבוהה בתחום המזון”, מתריע מבקר המדינה מתניהו אנגלמן. “אין לקבל את חוסר המעש של גורמי הממשלה בעניין הריכוזיות בענף המזון. יש לכך השלכה על יוקר המחיה. בשנה החולפת חווינו התייקרויות ואזרחי ישראל נאנקים תחת יוקר המחיה. על ראש הממשלה והשרים להיאבק ביוקר המחיה”.
הדו”ח חושף גם כי ועדת השרים למאבק ביוקר המחיה, שהוקמה ביוני 2023, התכנסה רק שבע פעמים: פעמיים ביוני 2023, פעמיים ביולי 2023, פעמיים בספטמבר 2023 ופעם נוספת בפברואר 2024. זאת, למרות שיבואנים וספקים מסוימים הכריזו על עליות מחירים של עשרות אחוזים.
בחינת המותג הפרטי, שאמור להוות תחרות למותגים הגדולים, מגלה תמונה עגומה: בישראל המותג הפרטי מהווה רק 6.9% מהמכירות, לעומת 36.1% בממוצע במדינות נבחרות באירופה – פי חמישה יותר.
המבקר קובע כי על ראש הממשלה ושרי האוצר, הכלכלה, הבריאות, החקלאות ושרים אחרים לעקוב אחרי יישום הרפורמות ולפעול להשלמתן, ולוודא כי פעולות הממשלה להפחתת יוקר המחיה מתואמות ועדכניות, כדי להתמודד בצורה מיטבית עם יוקר המחיה ועליית מחירי המזון.