בימים האחרונים, לאחר פרסום ‘פרשת הדלפת המסמכים’, נשמעות ביקורות על כך שישנן הדלפות רבות, כולל מהקבינט, שלא נחקרות.
אז מדוע באמת חוקרים דווקא את ההדלפה הזאת?
במערכת הבטחון אומרים, כי ‘מסמכי סינוואר’ שפורסמו בעיתון ה’בילד’ הגרמני לא אותרו במנהרות חמאס ברצועת עזה, אלא הגיעו ליחידת 8200 באמצעות מערכות מודיעיניות.
מסמכים אלה עומדים במרכז חקירת שב”כ וצה”ל שבודקים כיצד דלפו המסמכים המסווגים מהמערכת אליה הייתה גישה רק למספר מצומצם של אנשים.
במערכת הביטחון אומרים, כי חשיפת המסמכים פוגעת בביטחון המדינה וגורמת נזק, זאת מאחר וארגוני הטרור מגלים על החומרים שצה”ל איתר, מה שיכול להוביל את חמאס לחקור ולברר כיצד אותרו המסמכים – ובכך לחשוף מקורות של ישראל.
לפי דיווח באתר ynet, חקירת הפרשה החלה ביוזמת צה”ל – אך לא מדובר בחקירה של הדלפה, אלא בחקירת “ציר דלף סוד חי”. כלומר, מידע סודי ביותר שדלף מתוך מאגר של 8200 – בלי שצה”ל מבין איך זה קורה. לכן, צה”ל פנה לשב”כ במטרה להבין איך מידע סודי ביותר דלף החוצה – ולמנוע את המשך הדליפה.
לכן, כאשר נפתחה החקירה איש לא ידע שהם יגיעו עד לאלי פלדשטיין, דובר לשכת ראש הממשלה לענייני צבא.
המקום ממנו דלפו המסמכים אינו גדול ולא היו נוכחים בו הרבה אנשים. מדובר באזור מתוחם ומבודד, שבו מספר מצומצם של אנשים החליטו על דעת עצמם לתת את המידע הסודי לגורם בלתי מוסמך, ממנו הוא הגיע לדובר של נתניהו – שמסר אותו, על-פי החשד, לעיתון ה’בילד’ הגרמני.
בנוסף לאלי פלדשטיין, דובר לשכת ראש הממשלה לענייני צבא, ששמו הותר אמש לפרסום כחשוד המרכזי בפרשת דליפת המסמכים, בצה”ל חושדים במספר אנשי מילואים, שהיו שותפים להוצאת החומרים המסווגים ללשכת ראש הממשלה.
עד כה נעצרו ארבעה בפרשה. אחד מהם שוחרר.
הפרשן יעקב ברדוגו תקף ב’גלי ישראל’: “מהבוקר אני מחפש את אבירי זכויות האדם בישראל ומנסה להבין איך אדם עצור שישה ימים בלי לראות עורך דין. עוד יינתנו על כך הסברים והוא יהפוך לאויב הציבור אבל יש לי תחושה שהאירוע הזה עוד יתהפך על השב”כ.
“ולעצם החשדות, נניח ומדובר ב’גניבת מסמכים’, המסמך המסווג שפורסם אצל אילנה דיין כן ניתן לה בסמכות וברשות? המסמך של גדי איזנקוט שהודלף ניתן ברשות? הסרטון של גיא פלג משדה תימן ניתן לו ברשות ובסמכות?”