מקורות בחמאס מסרו הערב (שבת) לעיתון ‘א-שרק אל-אווסט’, היוצא לאור בלונדון, כי ישראל הייתה קרובה לתפוס את יחיא סינוואר חמש פעמים לפחות במהלך המלחמה – שלוש פעמים מעל האדמה ופעמיים מתחתיה, לפני שחוסל בהשגחה פרטית.
לפי הדיווח – שפורסם ב’כאן חדשות’ – באחד מהמקרים, במהלך חודש ינואר 2024, סינוואר היה במרחק של עשרות מטרים בודדים מכוח צה”ל שפעל בבלוק G במחנה הפליטים בחאן יונס, כשהוא באחד הבתים, יחד עם מאבטחו האישי בלבד.
לפי המקורות, סינוואר – שהתעקש באותו שלב שלא לצאת מחאן יונס – היה חמוש באותה העת ומוכן לפריצה צפויה מצד כוחות צה”ל אל הבית,
אך תנועת מחבלי חמאס מבית לבית בעת הלחימה בכוחות צה”ל, גרמה לכך שהם היו אלו שמצאו אותו באחד הבתים. מיד לאחר שהתגלה, סינוואר הוברח מאותו הבית, דרך הפרצות מהן נכנסו המחבלים, אל מקום אחר במרחק של קילומטר אחד, בו היה יחד עם אחיו מוחמד סינוואר ומח”ט חאן יונס שחוסל ראפע סלאמה – עשרות מטרים מבית החולים נאסר, לפני שיצאו כל אחד לדרכו.
לפי הדיווח, השלושה, וכן מפקד הזרוע הצבאית של חמאס מוחמד דיף היו נפגשים אחד עם השני מעת לעת במנהרה או בית בטוחים בחאן יונס, ולאחר מכן היו נפרדים לדרכם.
המקורות מסרו כי אחיו מוחמד וראפע סלאמה הם אלה שלחצו עליו לצאת מחאן יונס אל רפיח בחודש פברואר, מאחר שחאן יונס נשלטה באופן כמעט מלא על ידי צה”ל והייתה מכותרת, וסינוואר נמלט בתנועה מתחת ומעל האדמה אל רפיח.
סינוואר שהה ברפיח חודשים רבים, ומחודש יולי שהה במערבה – האזור בו חוסל, כאשר הוא נמצא מעל ומתחת לאדמה.
לפי הדיווח, במהלך אותה תקופה היה מתקשר עם אחיו ועם בכירים אחרים בחמאס, וכן עם הנהגת ארגון הטרור בחו”ל – באמצעות מסרים כתובים באופן מחזורי, ובאמצעות דרכים מאובטחות שהוא הגדיר בעצמו.
כך העביר את מסריו בנוגע למשא ומתן. סינוואר אכן היה במנהרות רפיח השונות, כולל בזו בה נרצחו ששת החטופים, והמקורות משערים כי הוא היה מי שהורה על רציחתם באופן אישי, עם התקרבות כוחות צה”ל בסוף ספטמבר.
מי שליווה את סינוואר כמעט לאורך רוב המלחמה היה אחיינו, איבראהים מוחמד סינוואר, בנו של אחיו מוחמד.
איבראהים נהרג בתקיפת צה”ל במהלך אוגוסט, כאשר יצא מפיר מנהרה כדי לאתר את תנועות צה”ל בעת שליווה את דודו. לאחר שחוסל איבראהים, שלח סינוואר אל בני משפחתו הודעה כתובה בה מסר את נסיבות מותו של איבראהים, ואת המיקום בו הוא נקבר, אותה קיבלה המשפחה יומיים לאחר שנהרג סינוואר עצמו. כלומר – לקח להודעה הכתובה להגיע יותר מחודשיים.
בתקופה שלפני מותו, לסינוואר ולמלוויו היה מלאי מזון מוגבל, ובשלושת הימים האחרונים הם לא אכלו כלל, והתכוננו ללחימה נגד כוחות צה”ל, ולכן זזו בין בית הרוס אחד למשנהו.
ב-15 הימים לפני שמצא את מותו, ניסה מחמוד חמדאן, מג”ד תל א-סולטאן, שנהרג איתו באותו היום, להבריח את סינוואר מחוץ לאותו האזור לעבר אזור בטוח, אך בשל אינטנסיביות פעילות צה”ל, הניסיונות כשלו כולם.
ומה עם אשתו וילדיו של סינוואר, שניצפו יורדים עמו למנהרה לפני פתיחת המלחמה? אחד המקורות מסר לעיתון כי הם בשלום ולא שהו בקרבתו, לאחר שעם התרחבות המבצע בחאן יונס, נאלץ סינוואר למצוא עבורם מקום בטוח רחוק ממנו, לאור הרדיפה אחריו.
עם זאת, הם היו מקבלים ממנו הודעה כתובה בכל חודש או חודש וחצי.