עושים שiק בבר מצווה • האסטרטג אברמי קרויזר הכניס בעול המצוות

אסטרטגיה זה שם המשחק, ואברמי קרויזר הוא אסטרטג מהליגה הראשונה. בבר מצווה שנערכה אמש לבנו אלחנן דוד באולמי ‘בית ישראל’ בירושלים, הצליח אברמי להביא אנשים מכל גוני הקשת הפוליטית, עשירים וכאלו שפחות, עיתונאים, פוליטיקאים ורבנים שלעולם לא יפגשו יחד – כולם הסבו סביב שולחנות באולם אחד.

ראשון הגיע, כשכמעט לא היה עדיין קהל, רב הכותל והמקומות הקדושים, הרב שמואל רבינוביץ. הוא איחל לחתן הבר מצווה ‘מזל טוב’, ישב שעה ארוכה בשולחן הכבוד, והקשיב לדרשה מתחילתה ועד תומה.

מקהלת ‘מלכות’ הנעימה את הערב ברפטואר שנקבע מראש, כולל מילות קישור שנכתבו על-ידי המפיק אפרים זילברברג. אמנם זה מקצועי, אבל זה איבד את הטבעיות של המקהלה.

שלטי ברכה נפרסו בכניסה לאולם, והלובי נראה כמו דפנות סוכה שקושטו בדברי ברכה לאבי חתן הבר מצווה.

עוזרו של ח”כ אריה דרעי, יוסף חיים כאלף, יושב במרכז השולחן כחתן ביום חופתו. כולם מנסים לדלות ממנו פרטים על הנעשה בש”ס ועל הבחירות לרבנות ירושלים. הוא הרבה לחייך ובעיקר לא נתן מידע.

מוישי פרוש מעיתון ‘המבשר’ בשיחה עם איסר בריסק, היושב בקצה השולחן. מוישי אוכל, מדבר ומספר – ואיסר מקשיב, שם לב לנוכחות הצלם, מנסה לזוז כדי לא להצטלם, ומוישי מנמיך את קולו עד שהוא כמעט בלתי נשמע.

אריה דרעי מגיע לאולם. הוא רגיל ששולחן הכבוד ממוקם בקצה האולם, וכך הוא חולף על פני עדת עיתונאים מורעבת, המעכבת אותו בשאלות, והוא פולט את ססמתו: “אתם העיתונאים אשמים בפילוג שכביכול קיים בציבור הספרדי, אין פילוג”. כך עד שהוא מזהה את שולחן הכבוד – ועוזב אותם עם חיוכים.

רפי מנת מ’שארית ישראל’ וקובי רוזנשטיין מביתו של הגראי”ל שטיינמן,יושבים ומשוחחים בעיקר על דברים העומדים ברומו של עולם. אני ניגש לצלם ומנת לוחש לקובי: “בא נעשה תנועות של לימוד, כדי שלא יחשבו ששוב דברנו על שארית ישראל”.

אסטרטגיה זה במשפחה, וככה זה עובר גם לדור שליד – לאחיינים וכל מי שנושא את השם קרויזר. הנה, למשל, קטנציק שהסתובב לו עם השחמט ותכנן את המהלך הבא.

חתן הבר מצווה נשא את דרשתו עד תומה, למרות ההפסקות הרבות בין הקטעים והניסיונות להושיב אותו במהלך הדרשה.

מהרגע שח”כ יעקב ליצמן נכנס, כל האולם הפך לתזיזתי. לאחד ניגש לוחץ יד בעודו ישוב, בעוד אחרים ממתינים רק להחליף עמו מילה אחת.

לאחר דקות ארוכות בהם נשרך מרדכי בריסק השני אחרי ח”כ ליצמן, הוא זכה לדקת חסד והקשבה,שבסיומה הפטיר ליצמן את המשפט הכי ארוך שהוא מכיר: “נו נו”.

חתן הבר מצווה המשיך בדרשה גם לאחר שהרב יצחק אזרחי (במרכז), מראשי ישיבת מיר, נכנס לאולם והתיישב לידו.

רבה של אלעד, הגרש”ז גרוסמן, הגיע לאולם לאחל ברכות ומזל טוב. אבי חתן הבר מצווה יצא מגדרו והושיב אותו בשולחן הכבוד, למרות התעקשותו של הרב לשבת באולם.

דקות לאחר אחר-כך הגיע ח”כ אליעזר מנחם מוזס, ומקומו נקבע ליד הרב גרוסמן. השיחה: הרבנות ומה שמעוללת הממשלה לציבור החרדי.

ובינתיים, חתן הבר מצווה נושא את דבריו, ודרשתו הארוכה נקטעת שוב על ידי התזמורת. אברמי לא מאבד תושייה, ומרים את ידיו, מסמן לתזמורת להפסיק עד שהחתן יסיים את דרשתו.

תוך כדי שיחה, כשראו שאני מצלם, הפנו שניהם מבט ממני, בהו בנקודה עלומה – ושתקו ארוכות עד שהלכתי.

ח”כ ליצמן, שהוקף באנשי צוותו, שוחח בקצה אחד של השולחן עם אחד האורחים. לשם שינוי הם לא שוחחו על הבחירות לרבנות ירושלים.

אנשי מפלגת ‘עץ’ – יהושוע ויין וחיים אפשטיין (משמאל)  – הגיעו גם הם לאחל מזל טוב, והתיישבו יחד עם ליצמן ואנשיו סביב אותו שולחן.

בכניסה, ליד הכספות, רפי מנת מתחיל לכתוב את ברכת העיתונאים וברכתו על גבי המעטפה בה יוכנס הסכום המכובד. “היי, אל תצלם את זה”, אמר רפי רגע אחרי שהתחלתי לצלם. “זו ברכה אישית”.

“באתי לאחל לכם מזל טוב, ברכות והרבה נחת”, איחל ראש הישיבה לאברמי, כשהאחרון ניסה להושיבו בשולחן הכבוד.

חבר מועצת ירושלים צביקה כהן (מימין) הגיע לאולם וניגש לקבל את ברכתו של המקובל הרב יעקב הלל, ששמח לקראתו וברכו בכל הברכות ובברכת חורף בריא ורגוע.

מיד לאחר מכן עזב צביקה כהן את ידי כל האנשים שהיו סביבו ואמר: “קודם כל אני ניגש לאחל ולהתברך מהרב שלי”. למי שלא הבין הסביר: “הרב גרוסמן הוא הרב שלי, מאז שהייתי ראש עיר באלעד”.

דקות לאחר מכן הגיע האסטרטג אייל ארד, ששוחח עם צביקה כהן. השניים העלו זכרונות מתרגלים פוליטים משותפים אותם ביצעו יחד.

ובשולחן הכבוד: הרב ישראל גליס ניגש אל אריה דרעי. דרעי אמר כמה מילים, אבל אנחנו מסופקים אם הרב גליס בכלל שמע אותם.

לאחר מכן ניגש צביקה כהן אל דרעי, שעדיין ישב בשולחן כבוד. דרעי התנצל על אי לחיצת היד. הוא באמצע הארוחה. כהן, מצדו, הגיב בשתיקה למה שאמר לו היו”ר.

העיתונאי עופר חדד מערוץ 2 הגיע לאחל מזל טוב, אבל בעיקר לחוש ולשמוע את אווירת הבחירות המתקרבת לרבנות ירושלים. כל הערב הסתובב בין העיתונאים וניסה לגבש לעצמו הימור מצליח.

הזמר אלי פרידמן הגיע לאולם, ואברמי ביקש ממנו לשיר. פרידמן העיף מבט לעבר התזמורת ופסק: “אין שם גיטרות, אני לא שר, אבל אצטלם איתך”.

בצד בקצה האולם התיישבו יחד יעקב גוטרמן (מימין) ויעקב וירז’בנסקי (במרכז) חבר מועצת עיריית בני ברק, ספרו על חוויות משותפות מהעבודה, ווירז’בנסקי אף נתן לו להציץ בסמרטפון שלו.

לפתע האולם נראה ריק. אריה דרעי ויעקב ליצמן נעלמו. דקות ארוכות חיפשתי, עד שמצאתי את שניהם ישובים מוסתרים מעין כל, מאחורי המחיצות, במרחק מכל עינא בישא. השיחה הייתה ערנית, כועסת ומאשימה – ולמי שרוצה לראות מה היה שם – יש וידאו.

ישראל גליס פנה אל אלי פרידמן ושאל על הדיסק שלו החדש. פרידמן, בתגובה, שלף מהשקית אותה נשא עימו שני דיסקים והעניק לרב גליס ולגואל ועקנין (הפרשן הפוליטי של קול חי) עותק, כשהוא אומר להם: חפשו את שמותיכם ברשימת הקרדטים הארוכה, בסוף הדיסק.

כשהמשגיח של ישיבת מיר נפגש עם הראש ישיבה בשמחה, שניהם שמחים כמעט כנתינת התורה מסיני. “כאן אני יכול לומר לכם שנהנתי מאד בשמחת תורה”, אמר הרב חדש לרב אזרחי, שענה לו: “שנזכה לאריכות ימים”.

ויצחק נחשוני, עורך עיתון מרכז העניינים, תופס את חכ ליצמן ומנסה לברר את עמדתו בעניין הבחירות לירושלים. בידיו דף עליו רשומים עשרות שמות, והוא מנסה לברר כל שם לאן ילך ומה היא השערתו של ליצמן.

ליצמן, שלא האריך בשיחה עם יצחק נחשוני, ממהר לדבר עם אייל ארד, שמצדו אמר לליצמן: “אני שמח לראות אותך כאן, שאתה גם כאן מנהל את העולם החרדי”. ליצמן, מצדו, הגיב בעוד משפט ארוך: “אל תגזים”.

רבנים מגיעים לשולחן הכבוד, הרב יוסי חברוני מישיבת חברון (משמאל) תופס מקום במרכז השולחן, וכולם באים לשוחח עם המשגיח דישיבת מיר, ולאחל לו ברכת שנה טובה.

דרעי יורד מהשולחן כבוד, ניגש לשוחח עם צביקה כהן, ומשם הוא עוקב, בודק ובולש לכל עבר מוודא שאיש לא שומע או מקליט, ומנגד מחפש במבטו את האחד שהוא רוצה לשוחח עימו.

ראש עיריית ירושלים ניר ברקת מגיע לאולם. ליצמן בדרך החוצה. ברקת אומר לו שהוא מתעסק רק בענייני ירושלים, וליצמן פונה לקובי איזק, יועץ התקשורת של שניהם, ואומר לו: “תרשום שהוא מתחייב לעזור לנו”. ברקת פונה להיכנס, מתחבק ומתנשק עם בריסק – ולצמן קורא לראש העיר: “אבל זה אסור. בגור אסור להתנשק”. ברקת הגיב: “תגיד, מה אתה חושב שאני מכיר את כל המנהגים של גור?” (צפו בוידאו)

אחותו של  חתן הבר מצווה נצמדת לראש העיר, מושיטה לו את ידה ומבילה אותו אל האולם, תוך כדי שהיא מעניקה לו סקירה מקיפה מי מאחיה נמצא באזור ואיפה אבא שלה ישוב כעת.

שניות לפני שהוא עולה לבמה נתקל ברקת בארד ודרעי המשוחחים. ארד אומר לדרעי: “אתה יודע שהיום יום הולדת לראש העיר 55”. ודרעי מגיב ושואל: “רגע 35? נראה צעיר”. (צפו בוידאו)

“שולם עליכם רבנו”, אומר אריה דרעי לרב צבי וייספיש, שעונה לו: “רבנו אינו כבר אתנו למעלה משנה וחצי, אז אני לא רבנו”.

במעגל, עם התחלת התפשטות הבשורה, כי הגר”ש כהן הורה לתמוך בגר”ש עמאר, ניצב לו אשר מדינה ביחד עם דרעי ושוב העיתונאי יצחק נחשוני, גואל וקנין וגם יהושוע פולק, כשכולם כאחד מנסים להבין איך ולאן הרוח נושבת.

מפגש כהנים: המאעכר חיים כהן משוחח ארוכות עם צביקה כהן סגן ראש העיר וחבר מועצת העיר ירושלים.

ובשולחן הכבוד שהתרוקן לטובת השיחות הפרטיות ברחבי האולם, ניצב לו חתן הבר מצווה כשהוא רוקד עם אחיו ריקוד של מצווה.

שמעון ברייטקופף ממשפחה הגיע מאוחר ופתח במסע טעימות, לוודא האם האוכל באולמות ראוי לכתבה.

ישראל ירט ויוסי יעקובוביץ’ בשיחה עם נציג פלסטין באירוע, שייע ויינברגר מבעלזא.

חיים ולדר שהגיע לאולם לאחל מזל טוב נעצר כמעט פיזית על-ידי רב המשטרה משה גפני. כנראה ניסה להבין האם הסיפורים בספרו האחרון של ולדר כולם אמיתים או ליצור קואליציה.

ראש העיר הגיע סוף-סוף לשולחן הכבוד ויש לשיחה עם הרב הראשי לישראל הגאון רבי דוד לאו. אבל אז הוא הופתע שוב לגלות את הבת הקטנה למשפחת קוריזר, כשהיא מתערבת ומסבירה לרב לאו ולברקת מי כבר הגיע לאירוע ומי הלך. “נכון לה עתיד מזהיר ביח”צ”, הפטיר ברקת וחזר לשוחח עם הרב הראשי.

ממש בכניסת המטבח הצדדית, עומד שעון וקשוב כולו העיתונאי יענקי רייניץ מהמודיע, מקשיב לדברי הבוס מהעיתון. השיחה נמשכה ונמשכה. כנראה רייניץ כבר יודע מי יבחר לרב הראשי, והוא לא היה צריך להסתובב עוד באולם ולקושש הימורים.

בצלאל קאהן מקול חי הגיע לאולם, קובי רוזנשטיין ניגש לאחל לו מזל טוב עם הרכש החדש בקול חי – אבי מימרן. קאהן הקשיב, חייך ומיהר ללחוץ ידים לבעל השמחה.

ברקת הבין שאת העסקים הגדולים סוגרים בשלחנות הקטנים למטה, וירד על העם. כשראה שמצלמים גם וידאו, ביקש דקה של פרטיות – וקיבל.

הפתעה נרשמה דקות לאחר מכן כששמחיוף הגיע וראש העיר קם ולחץ את ידו. מישהו צעק מהצד: “אתם לא יריבים?”. ברקת הסתובב והסביר: “אנחנו יריבים פוליטיים, לא מעבר לזה”.

יודה משי זהב נאם, ירט מצדו הקשיב, והנהנן בראשו. כששאלתי אחר כך על מה הייתה השיחה, אמר לי: אם במקום לצלם היית מצטרף – היית יודע.

אבי מימרן, שבאותו ערב הגיש לראשונה את המהדורה המרכזית בקול חי, לאחר עזיבתו את קול ברמה, זכה לאיחולים מראש העיר אמר לו כי שמח לעלות אצלו לשידור במהדורה הראשונה שפתחה את התוכנית.

הרב לאו עמד והסביר לדוד עמאר, עוזרו של הגר”י יוסף, פרטים  על משהו שקרה בחול המועד. ניסיון לברר את הדברים אחר כך אצל רב המשטרה נענו בתשובה: “אתה רוצה שיאשימו אותי בהדלפות?”

העיתונאי משה גלסנר, המגיש החדש של המהדורה המרכזית בקול ברמה במקומו של אבי מימרן – מגיש המהדרוה המרכזית החדש ברדיו קול חי ניצבו שניהם יחד עם בעל השמחה לתמונה משותפת.

אריאל דרעי, מנכ”ל רדיו קול ברמה, ואבי רוזן מנכ”ל רדיו קול חי, שוחחו עם אבי מימרן על תוכניתו הראשונה בקול חי. המסקנה: הוא התרגש בשידור הראשון. שמעו את זה בקולו.

בנתיים עלה אחיו הקטן של חתן הבר מצווה לשורר עם המקהלה שיר אחד בקול נעים. רוב הקהל היה עסוק בשיחות על דברים העומדים ברומו של עולם, אבל ניגשתי לצלם. הוא באמת שר יפה.

בינתיים, בצד האולם, גם ינון פאלח (משמאל), עורך עיתון כל הזמן ורשת קו עיתונות, הגיע לשוחח עם יוסף חיים כאלף ונחמניאל סבן (מימין), חבר מועצת העיר ירושלים וחבר בגוף הבוחר, שסיפר להם כי דבר הפגישה של חברי הגוף הבוחר עם הגר”ש כהן הודלפה על ידי אישיות בכירה. אחר כך התברר שכל האצבעות הופנו לעבר אריאל אטיאס שהיה במקום וסיפר זאת כלאחר יד לעיתונאים שסבבו אותו.

מוטי לביא (משמאל) מככר השבת, החזן דובלה הלר (מימין) וקובי איזק – שילוב של חזנות עיתונות ואסטרטגיה, עמדו בצד ושוחחו על הפוליטקה לאן. דובלה הלר ויתר על השיחה ואמר: “כשתתחילו לדבר על החיים האמיתיים תקראו לי”.

ממש דקות לפני שאני עוזב, קרא לי אברמי קרוייזר לצלם אותו עם חבר המועצה שוב:,”תסתכל, כמה שהוא לא בגובה שלי, הוא עושה בעירייה הזאת פי שלוש מהגובה שלו. תצלם שידעו”. צלמתי.

וממש דקות לפני הסיום, חתן הבר מצווה עולה לשורר בקולו שיר סיום אחד אחרון. תמונה אחת יפה, ומיהרתי לצאת. הדבר האחרון שרציתי לשמוע עליו זה רבנות ירושלים.