מתקפה על דו”צ בהלוויית הלוחם: ‘הכפישו אותך בעוול נורא’

ראש מועצת שומרון יוסי דגן תקף הלילה (ליל שישי) בחריפות, בהספד שנשא לזכרו של הלוחם רס”ל שובאל בן נתן הי”ד – את  דובר צה”ל.

רס”ל שובאל הי”ד, תושב רחלים שבשומרון, נפל בקרב בדרום לבנון בערב שמחת תורה.

דגן התייחס בהספד לתקרית שהתרחשה לפני 11 חודשים, בזמן שמשפחת בן נתן יצאה לטייל במטע שלה, סמוך לביתה, בצהרי יום שבת – ולדבריו הותקפה בידי מחבלים באמצעות אבנים.

שובאל, שיצא לאפטר וטייל עם משפחתו, ירה באוויר, בכדי להגן על משפחתו ולהרתיע את המחבלים. מיד לאחר מכן יצאו הודעות שקריות של הרשות הפלסטינית, בהן טענו כי “מתנחלים תקפו פלסטינים ואחד מהם ירה בפלסטיני והרג אותו”.

לדברי דגן, דובר צה”ל הוציא אז הודעה לתקשורת שבה טען על “חיכוך אלים” – עוד לפני שהאירוע תוחקר במלואו. שובאל נעצר, ודגן יצא באופן חריג ביותר כבר במהלך השבת, באישור מיוחד של הרב אליקים לבנון – כדי לגבות את  הלוחם.

דגן ציין, כי אמש – כשהיה בדרכו ללוויה – הודיעו לו כי לפני מספר ימים התיק נסגר, משום שנמצא ששובאל הי”ד פעל כראוי. אולם שובאל לא הספיק לקבל את ההודעה שמזכה אותו לחלוטין, היות ונלחם בעומק השטח בלבנון.

בהספד בהר הרצל אמר דגן:  “לפני 11 חודשים, סמוך לרחלים, הגנת על משפחתך שהותקפה על ידי חמאסניקים בחסות המסיק –  וחיסלת את אחד החמאסניקים.

“הכפישו אותך בעוול נוראי, כולל דובר צה”ל שהתבסס על הודעה שקרית. ישבת לשווא שבועיים במעצר, וכשיצאת נלחמת לחזור לגדוד, לקבל נשק חזרה ולחזור להילחם, כולל בלבנון. כך עשית עד נשימותיך האחרונות. יהודי כללי של כלל ישראל. הערב הודיעו לי שלפני מספר ימים התיק נגדך נסגר באופן סופי, אך לא יכלו להודיע לך שנמצא כי נהגת כראוי, היות שהיית בעומק לבנון. לחמת והגנת על כל ישראל, עד נשימותיך האחרונות.

“עם ישראל כולו – בוכה וכואב, אבל מבטיח לך: אנחנו לא שבורים, לעולם לא נשבר. נבנה עוד יותר את הארץ שלנו, נבנה יותר. נלחם לניצחון בדרכך המיוחדת ובכוחך”.

גם אביו של שובאל, הרב בן נתן, התייחס לתקרית:  “שובאל, אני כל כך התפעלתי ממך. לפני כמעט שנה יצאנו לטייל, היו שם מוסקי זיתים ארורים, מחבלים, שצה”ל לא קולט את האירוע, כמה ימים אחרי שמחת תורה, נותן להם להתקרב לישובים, ואנחנו הולכים לטייל, עשרות ערבים מקיפים אותנו וזורקים עלינו אבנים”.

האב תקף בחריפות: “הנבזים עצרו אותך, לא חקרו אפילו את הערבים, זה תמצית כל הבלבול שאנחנו חיים בו. יצאת כל כך פגוע משם. אמרת לי: ‘אני לא יכול לסבול את זה’. פשוט היית פגוע. זה הלוחם שלוקחים ממנו נשק? כמה לוחמים כאלה יש, הגיבורים שלנו! אחרי כל הפגיעה, אתה התעלית על עצמך, ואמרת, ‘זה לא משנה, פה נלחמים, ולפה אני אלך!’… הרגשנו שאתה מתעלה מעל כל הפגיעות”.