בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע הורה בחודש שעבר לרשת ‘החינוך העצמאי’, לפצות מורה שסבלה מהתנכלות קשה במוסד באשדוד – רק משום שבעלה נטש את חסידות גור והצטרף לקהילתו של ראש הישיבה מגור, הגר”ש אלתר.
טרגדיה: מי יעזור ל-7 יתומים רכים שאימם נפטרה ביום הכיפורים?
על פי בית הדין, הרשת לא פעלה לעצור את ההתעמרות הממושכת מצד המנהלת, המורות והתלמידות במורה הוותיקה.
לפי דיווח של אהרן רבינוביץ ב’הארץ’, בית הדין חייב את הרשת בפיצויים על סך 120 אלף שקל, בנוסף ל-40 אלף שקל הוצאות.
בפסק הדין נכתב: “מצופה היה שהנתבע כמעסיק יבהיר בריש גלי כי התנהלות חברי הקהילה והמנהלת אינה מקובלת עליו, וידרוש מההורים והמורים שיתוף פעולה וכבוד כלפי התובעת”.
בעקבות פניית ‘הארץ’ ועל רקע פסק הדין, במשרד האוצר אמרו כי יבחנו אם המדינה תשלם את הפיצויים – או שמא מנהלי ‘החינוך העצמאי’.
לפי הדיווח, פסק הדין מתייחס למאורעות משנת 2020, אז החל בעלה של המורה – מחנכת כיתה א’ בעלת ותק של 12 שנים – להתפלל עם אנשי קהילת הגר”ש אלצר. על פי פסק הדין, המורה – שנחשבה לפני כן לאשת חינוך מוערכת, וזכתה לשבחים, החלה לסבול מהתעמרות במקום עבודתה בעקבות התנהלות הבעל.
על פי פסק הדין, לצד ההתעמרות, המורה למעשה פוטרה בפועל – לאחר שהורחקה מהמשך לימוד תלמידותיה, שהועברו למבנה והחלו ללמוד עם מורה מחליפה – בעוד שהיא נותרה לבדה בכיתה. המורה המחליפה – כך נאמר בפסק הדין – אמרה לתלמידות כי המחנכת אינה ראויה להיות מורה.
לפי פסק הדין, בעוד המנהלת הצדיקה את מעשיה באומרה שהיא רק “פקידה” של גור – וכי היא כפופה להנחיות החסידות, רשת ‘החינוך העצמאי’, כלל לא התערבה בנעשה.
בעקבות ההתנכלויות פנתה המורה לבית הדין לעבודה בבאר שבע, בדרישה שיורה לרשת להחזירה לעבודתה. בית הדין אכן הורה לעשות זאת – אך זאת סירבה לכבד את הצו.
משכך, החליטה המורה להגיש לבית הדין תביעה ודרשה פיצוי בסך 850 אלף שקל, בגין אפליה והתנכלות. זאת, בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, הפרת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, וכן בגין פגיעה בפרטיות, השפלה ופגיעה בשמה הטוב.
בתגובה לתביעה טענו ברשת כי המורה סירבה להצעה לעבור למוסד אחר, וכי הפגיעה בה נעשתה שלא בעידוד בית הספר. עוד טענו כי לרשת אין יכולת לשלוט במעשי המנהלת והמורות.
בית הדין דחה את הטענות וקבע כי המורה הצליחה להוכיח את טענותיה.
ממשרד האוצר נמסר ל’הארץ’: “פסק הדין המדובר אינו מוכר לנו ולא הועבר לבחינת החשבת. בקשה למימון החבות, ככל שתתקבל כזו, תיבחן לגופו של עניין, בשים לב למהותה ונסיבות היווצרותה”.
במשרד החינוך סירבו להתייחס לנושא. מרשת החינוך העצמאי לא התקבלה תגובה לפניית ‘הארץ’.