דליה נבון, סבתם של איתי פוגל הי”ד שנפל בערב יום הכפורים ברצועת עזה ושל אלקנה נבון הי”ד שנפל בג’נין לפני 42 ימים, סיפרה על הרגע בו שמעה את הדפיקה הקשה בדלת – בפעם השנייה תוך שבועות.
טרגדיה: מי יעזור ל-7 יתומים רכים שאימם נפטרה ביום הכיפורים?
את הראיון לגלי צה”ל פותחת דליה עם הספד לנכדה איתי הי”ד, שנפל בציר פילדלפי: “אנחנו עוד מעט צועדים לקבור באדמת הארץ שלנו עוד נכד, ילד קסום ומושלם, יפה עיניים, ילד נבון, פיקח. הוא היה מאוד מיוחד, תלמיד טוב, אהב לנגן. דיבר יפה, גדל סביב אהבה של משפחה ותמיכה”.
היא סיפרה על הקשר המיוחד בין בני הדודים. “הם התגייסו באותה תקופה, מרץ 23, גם אח של איתי התגייס, היו לי שלושה ילדים בצבא. בשמיני עצרת הכל התהפך ושינה את המהלכים של הצבא.
“הנכדים שלי כולם, במיוחד אלקנה ואיתי, היו נחושים במשימה שלהם, הם ידעו היטב לאן הם הולכים. הם ידעו בדיוק מה הם עושים”.
היא מציינת את המאבק של איתי להיכנס לעזה עם טנק ומוסיפה, כי גם “אלקנה כל כך רצה להיכנס פנימה לעזה כי הוא רצה למצוא את החטופים, ‘את תראי סבתא הכל יהיה בסדר, נילחם למען הארץ והעם שלנו’, זה נותן לי נקודת נחמה וגאווה”.
על הדפיקה בדלת בערב יום הכיפורים סיפרה: “אני מתכוננת לקראת יום הכיפורים, אני נמצאת בביתי. ערן, אח של איתי, היה אצלי בבית, אז היו צריכים להודיע לו. בחרבות ברזל מודיעים גם לסבים וסבתות”.
היא ממשיכה לתאר את רגעי קבלת הבשורה הקשה: “אני יושבת בביתי ודופקים בדלת, הנקישה הקשה הזאת, אני פותחת והם רוצים את ערן, ואומרת להם: באתם לקחת בצו 8? מה קרה שאתם לוקחים אותו? הם אמרו ‘אנחנו לא לוקחים אותו’, הם אומרים לי לשבת.
“אמרתי סליחה, למה באתם”, ממשיכה דליה לתאר: “ואז זעקות השבר יצאו ממנו, לא הייתי צריכה שום הסבר, הבנתי הכל. כבר שמעתי את נוסח ההודעה לפני 42 יום”.
רב היישוב יקיר, הרב אהרון כהן, ספד לפוגל בריאיון לרדיו 103FM: “זכיתי להכיר את איתי מרגע הלידה שלו. הוא חבר צמוד של הבן שלי. הוא היה מגיע בערב שבת לסעודה. הוא היה בחור מחונן, מבריק, אוהב מוזיקה, היה מדריך פה מהמובילים, חבר אמיתי עבור החברים שלו.
“זה כאב עצום. כששמעתי שזה נופל של משפחת פוגל זה קורע את הלב”, אמר והתייחס לבן דודו של איתי, אלקנה, שנפל לפני מספר שבועות במבצע בג’נין: “ההפרש בינו לבין אלקנה זה ארבעים יום. מחיר שכול עצום שלצערנו עם ישראל משלם בשנה האחרונה. ברוך השם המשפחה היא משפחה חזקה ומלאה באמונה”.