איש הדת השיעי הבכיר בלבנון עלי אלאמין קרא לחיזבאללה למסור את נשקו לידי צבא לבנון והוסיף ש”החזית הלבנונית אינה מסייעת לעזה” – זאת בניגוד לעמדת חיזבאללה שמאבקו בישראל נועד לסייע לתושבי הרצועה, בכך שצה”ל מפצל את כוחותיו בין שתי זירות.
לפי דיווח בערוץ 14, אלאמין הבהיר, כי לדעתו לא צריך להיות נשק בידי גופים שאינם צבא לבנון. מדובר באמירה חריפה שבעצם קוראת לחיזבאללה לחדול מקיומו.
הדבר מצטרף לאמירות שונות, בימים האחרונים, גם של בכירים שהיו מזוהים עם ארגון הטרור, כמו וליד ג’ונבלאט מנהיג הדרוזים שעקץ את איראן וקרא להפסקת אש.
לפי דיווח בעיתון א-נהאר הלבנוני, בעקבות שורת החיסולים שביצעה ישראל נגד בכירי חיזבאללה לאחרונה, מפקדים רבים בדרג הביניים של חיזבאללה נמלטו בימים האחרונים לטהראן או לבגדאד.
עוד דווח כי ארגון הטרור ערך שינויים גדולים בקרב שומרי הראש של בכירים בדרג המדיני והביטחוני של חיזבאללה, מחשש לחדירה או לפריצה נרחבת לשורות הארגון.
איבראהים אל-אמין, העורך של עיתון אל-אח’באר הלבנוני שנחשב לשופר של חיזבאללה, כתב במאמר שפרסם היום: “המכה שספגה ההתנגדות (חיזבאללה) ברמה של ההנהגה המרכזית שלו הייתה קשה מאוד, גדולה מאוד ונרחבת מאוד, ויש לה השפעה ישירה על הכול”.
לצד זאת, הוא ציין כי מתנהל “ארגון מחדש, גם תחת אש”. לדבריו, סדר העדיפויות של חיזבאללה “לא זהה למה שאנשים מניחים וגם לא לכללים שהאויב מנסה לקבוע, באמצעות מדיניות החיסולים וההרס”.
אל-אמין הדגיש כי הנהגת חיזבאללה צופה, כי “סדרת ההפתעות של האויב לא הסתיימה. יש לצפות שמכות נוספות עשויות להיות בצורות שונות, כל שכל מנגנוני העבודה מצויים בשינוי מוחלט, וזה דבר שדורש מאמץ, זמן וסבלנות, והכי חשוב, שקט מוחלט”.
לדבריו, ישראל מנסה להפעיל לחץ על הציבור וכן גם על חיזבאללה והנהגתו, “מתוך הנחה שעבודה בלחץ הספק מייצרת יותר טעויות ומספק לה יותר הזדמנויות לפגיעות נוספות. זה משהו שההתנגדות מודעת לו, מה שגורם לה לפעול בצורה מדויקת ומחושבת, גם אם זה דורש זמן רב יותר ואנרגיה רבה יותר”.
אל-אמין ציין כי במשך שנים רבות התרגלו אנשי חיזבאללה לתפקיד המרכזי של נסראללה שהיה “מרכז העצבים של חיזבאללה וההתנגדות. היה לו חלק בכל תיק, כאשר בעשר השנים האחרונות זה התבטא בריכוזיות חזקה במבנה ההנהגה ובקבלת ההחלטות” – מה שגרם לטענתו לישראל לחשוב כי חיסולו “יהווה מכה לעמוד השדרה, לא רק של חיזבאללה, אלא של ציר שלם.
“לכן, כולנו צריכים להסתגל למצב החדש, ולא להעמיס על מי שיהיה אחריו כפי שהיה בעבר. אם הלקח הקבוע שלו עבורנו הוא להפוך את האיום להזדמנות, הרי שההתנגדות עומדת היום בפני הזדמנות לארגן מחדש את ענייניה באופן שיפתח את הדלת להתחדשות איכותית בכמה מישורים, בניהול, בתוכניות ובאמצעי העבודה שלה.
“ההחלטה לפתוח במלחמה כוללת בכל הקשור לרעיון ההתנגדות, הסוגיה, אנשיה ותומכיה, פתחה פתח לדיון מסוג אחר שמאלץ את אנשי ההתנגדות להיערך ללחימה לאורך זמן”.