הברסלבים ש’נתקעו’ הוכיחו שלא נגמלנו מהשנאה ל’אחר’
אלפי ‘ברסלבים’ ששהו בראש השנה ליד קברו של רבי נחמן באומן ‘נתקעו’ מחוץ לנמל תעופה קטן בעיר בקאו שברומניה – בגשמים, קור וללא מחסה.
לפתוח שערי שמיים? שלח את שמך למעמד הנדיר של ‘התרת קללות’
והזעקה גדולה.
נכון, היתה אזהרת מסע, המדינה התנערה מהדאגה לרבבות הנוסעים לאומן, לא הוקצה תקציב כמו בשנה שעברה. אפילו פרויקטור לא מונה.
וכשאין בעל-בית מסודר, אך צפוי שהמוני חסידים יתקעו, בדרכם הלוך לקראת ראש השנה וגם בדרכם חזור. בטח כשברקע מתנהלת מלחמה וחברות תעופה זרות מבטלות טיסות.
גם נכון, שהמוני ישראלים תקועים ביעדים שונים בחו”ל, רק משום שחברת התעופה איתה המריאו מישראל החליטה לנתק מגע מהמדינה ‘המסוכנת’ לטעמם.
ועדיין.
כשאדם לא אחראי חוצה את הכביש בחוסר זהירות, המדינה לא מטפלת בו באמצעות בתי החולים שלה? כשמישהו לא שמר על הנחיות הקורונה, לא סייעו לו? לא העניקו לו אישור לשהות במלונות הקורונה?
לכן, קצת יותר מתמוהה ההתנערות של שר הפנים משה ארבל כאשר פנו אליו נוסעים ה’תקועים’ ליד נמל קטן ברומניה.
מה כבר ביקשו ממנו – להרים, למשל, טלפון אל עמיתו הרומני ולנצל את מעמדו כשר במדינת ישראל? הייתם עושים את זה גם כאזרחים, אם שכן היה מבקש עזרה כלשהי. לנסות לחנך אנשים שנהגו, לפי דעת השר, לא נכון כאשר המריאו לאומן – זה קצת הזוי. מה גם שמדובר, ברוב המקרים, בחסידי ברסלב שהשהייה באומן בראש השנה היא סלע קיומם, ציפור נפשם. תבינו או שלא.
אין אפילו את האופציה לומר לנוסעים ‘פיקוח נפש’. שכן, הכל יודעים שהשהייה בישראל בראש השנה הייתה מסוכנת אף יותר, מבחינת טילים, מאשר באומן.
רק מה? הזהירו אותם שיהיה לא פשוט, שאין כמעט חברות תעופה הנוחתות בישראל. הזהירו, והם לא הקשיבו. כלומר, הם סברו, שהם מוכנים לקחת על עצמם את הסיכון, ולא שיערו שיתקעו בקור מקפיא, בגשם זלעפות, ובפקידים אטומים במדינות זרות. ניתן להניח, שגם אם ידעו על כל זה – היו נוסעים. ועדיין, זכותם לפנות לנציגים החרדים בכנסת ולבקש סיוע.
•
אבל עזבו רגע את השר ארבל, שאמר ‘דוגרי’ את מה שחושב, בלי לנסות להבין לליבם.
לראות את ההסתה ברשתות החברתיות – ולהתפלץ. עשרת ימי תשובה, ערב יום הכיפורים, מדינה שרק עתה ציינה שנה לשבעה באוקטובר, מדינה שהיתה אמורה לעשות הכל כדי שלא לחזור לשיח השישה באוקטובר – ועדיין מלאה שנאה ל’אחר’, ל’שונה’, ל’שחור’, ל’מזוקן’.
ויש גם את הטענה שהם לא שירתו בצה”ל. נניח לזה שחלק גדול מהנוסעים לאומן הם מסורתיים, דתיים-לאומיים, המשרתים צבא; חלק אחר משתייך לאנשי ארגוני החסד וההצלה, אותם אלה שמקלפים גופות מהכבישים, שמנסים לזהות גופות ב’שורא’; אלה שרצים להציל פצועים בתאונות, בכבישים ובפיגועים.
להטיח ביהודי את הכינוי ‘פרזיט’ ולהזכיר לו שבשל כך לא מגיעה לו שום עזרה מהמדינה – זה הכי השישה באוקטובר.
אלוקים, מה עוד צריך לעבור על העם הזה כדי שיבין שכולנו פה, על חלקת האדמה הזו, תלויים זה בזה? שאויבינו רוצים לרצוח את כולנו – חרדים, חילונים, חובשי כיפות ושאינם?
תגובות
אין תגובות