תרמית במולדבה, כאוס ברומניה: מאחורי הקלעים של הקטסטרופה

אלפי ‘ברסלבים’ ששהו בראש השנה ליד קברו של רבי נחמן באומן שבאוקראינה, ‘נתקעו’ בימים האחרונים מחוץ לנמל תעופה קטן בעיר באקו שברומניה.

לפתוח שערי שמיים? שלח את שמך למעמד הנדיר של ‘התרת קללות’

הנוסעים שנתקעו מחוץ לשדה נאלצו להעביר את הלילות באוהלים מאולתרים, בגשם וקור.

לפי ‘איחוד ברסלב’, לקראת הצהרים נראה כי המצב משתפר, העומס מתחיל להשתחרר ומארגני הנסיעות מקווים כי בתוך שעות ספורות יסתיים סבלם החמור של השבים מאומן.

לפי דוברות רש״ת ומשרד התחבורה, מחצות ועד היום (שלישי) בשעה 10:30 נחתו בנתב”ג 15 טיסות שהחזירו אלפי ישראלים שטסו לראש השנה לאומן. לפי ההודעה, 14 מהטיסות המריאו מרומניה ואחת ממולדובה.

גם במהלך היום צפויות להמשיך ולנחות בנתב”ג עוד 25 טיסות, מרביתן מרומניה, שיחזירו ארצה כ-4,000 ‘ברסלבים’.

לאחר שפניות של נוסעים ש’נתקעו’ אל שר הפנים משה ארבל מש”ס בבקשה שיסייע נענו בסירוב – היה זה יו”ר דגל התורה, ח”כ משה גפני, שהחל לפעול לטובת הנוסעים – ושוחח עם שר החוץ ומנכ”ל משרדו על משבר הטיסות מאומן.

ח”כ גפני: “מדינת ישראל כמדינת היהודים מחויבת לסייע ליהודים שנמצאים במצוקה בכל מקום בעולם”. השר והמנכ”ל שוחחו על הקשיים בטרמינל הקטן יחסית ברומניה ואמרו כי הם עושים הכל על מנת לפתור את המשבר במהרה. לפי לשכת גפני, הם סיכמו לשוחח שוב בערב, על מנת לעקוב אחר התקדמות הטיפול במשבר.

אז מה בדיוק קורה שם, ברומניה?

החל מסוף החורף פעלו סוכנויות הנסיעות הגדולות של ברסלב כדי לאפשר לכמה שיותר יהודים להגיע לאומן בימי ראש השנה. כמדי שנה, מאז תחילת המלחמה באוקראינה, התמקדה הפעילות האינטנסיבית מול נציגי ממשל רלוונטיים בקישינב שבמולדובה, שכן בשל קרבתו היחסית של שדה התעופה הבינלאומי בקישינב לאומן זהו היעד המועדף לתיאום נחיתת עשרות הטיסות מישראל.

נציגי הממשל במולדובה מצידם, גילו עניין ורצון להגיע להבנות, בעיקר על בסיס הפעילות בשנה שעברה ולפני שנתיים – אז רוב הטיסות נחתו בקישינב. עם זאת, הרשויות במולדובה הציגו רשימת דרישות ארוכה, כשלדבריהם אם ימולאו כל דרישותיהם – חסידי ברסלב יוכלו לנחות בקישינב ללא בעיה.

בשלהי חודש אב הגיעו סוכני הנסיעות לישורת האחרונה: כמעט כל הדרישות המוגזמות שהוצגו להם מולאו. אלא שאז החלו המולדובים להערים עוד ועוד בעיות: לא רק כלפי מארגני הנסיעות ,אלא גם דרישה שמדינת ישראל תיקח אחריות רשמית על האירוע, בניגוד לעמדת חסידי ברסלב וביגוד לעמדה המקצועית של משרד החוץ הישראלי.

לטענת מארגני הנסיעות, מתברר כי לכתחילה לא הייתה שום כוונה לאפשר לחסידי ברסלב לעבור דרך מולדובה – וכך נגרש, ברגע האחרון, לחפש פתרון תחבורתי אחר.

לאחר בדיקות, ומתוך הבנה שהברסלבים יגיעו לאומן בכל מחיר, איתרו סוכני הנסיעות את שדות התעופה הבינלאומיים בטולצ’ה ובבקאו שברומניה, כנמלים שיוכלו לאפשר לאלפי חסידי ברסלב לנחות בדרך לאומן.

שדה התעופה בבקאו אושר על ידי גופי הבטחון הישראליים כמתאים לנחיתת מטוסים מישראל, וחברות התעופה העדיפו להתרכז בו ולא להתפזר על שדות תעופה אחרים – שכן פרויקט כזה מצריך עמידה בדרישות ביטחוניות והחזקת צוותי תעופה חילופיים למקרה שצוות המטוס יעבור את מספר השעות המותר לו, ולא יוכל לבצע טיסה.

כיוון שכך, חילקו חברות התעופה את הטיסות בין בקאו וסוצ’אבה – על פי יכולת הקליטה של שדות התעופה, כפי  שהצהירו המחלקות המקצועיות בשדה –  ובהמשך, כאשר אושר שדה התעופה בטולצ’ה, הועברו אליו חלק קטן מהטיסות, שכן הקיבולת שלו קטנה יותר.

שדות תעופה חילופיים שהוצעו בפולין נפסלו, שכן מעבר לשם היה מעלה את מחיר הטיסות משמעותית. כמו כן מעברי הגבול בין פולין לאוקראינה עמוסים גם בימי שגרה הרבה יותר מגבולות אחרים.

לפי ‘איחוד ברסלב’, מול הרומנים בוצעה עבודה דיפלומטית יסודית מאד על ידי סוכני הנסיעות. כך הצליחו אלפים מחסידי ברסלב להגיע לאומן בזכות הטיסות שנחתו בבקאו.

היה ברור מראש, ודאי לאור ניסיון שנים עברו, שהנוסעים לאומן עומדים בפני מסע תלאות. בהלוך לאוקראינה – ועוד יותר מכך בחזור.

מארגני הנסיעות והעסקנים הבהירו בכל ראיון כי יש להיערך למסע ארוך, להמתנות ממושכות ולסבל לא קטן, שכן המצב מורכב וחלק מהבעיות אינן ניתנות לפתרון.

ואז הגיע חיסול נאסרללה.

במוצאי שבת החלו חברות תעופה להודיע על ביטולי טיסות לישראל, וגרמו לזעזוע של ממש אצל הנוסעים לאומן, שכן כמעט בלתי אפשרי היה להשיג טיסות חילופיות. במאמץ עצום, הצליחו חברות ‘דרך צדיקים’ ו’נתיבים טורס’ להשיג טיסות חילופיות לרוב נוסעיהם – אולם לא לכולם.

במוצאי ראש השנה, הודיעה חברה תעופה נוספת על ביטול טיסותיה לישראל, בשל המתיחות הבטחונית וחברות אחרות הודיעו על דחיות בלוח הטיסות שלהן.

כך קרה שחלק גדול מהטיסות בסוצ’אבה בוטלו.

הטיסות לאוקראינה עברו בשלום, מלבד עיכובים בגבולות, סבל שהפך לשגרה בשנים האחרונות עבור חסידי ברסלב. אולם, הבעיה האמיתית החלה בדרך חזור לישראל.

בעקבות עימותים בודדים של יהודים עם בקרי הגבול בבקאו, החליטה המשטרה הרומנית לקחת את השליטה על המתרחש בשדה התעופה מידי נציגי מארגני הנסיעות בעלי הניסיון  – ולכוון את הנוסעים כראות עיניהם, ללא שום בסיס מקצועי, ללא שום קשר לכרטיסי הטיסה אותם מחזיקים הנוסעים בידם, וללא קשר לטיסות שנפתחו.

כך קרה שמחוסר ברירה יצאו טיסות עם מקומות ריקים, בעוד הנוסעים ‘תקועים’ מחוץ לנמל. כל הנסיונות להידבר עם המשטרה המקומית או להפעיל לחצים בדרגים פוליטיים גבוהים יותר עלו בתוהו, כשכל הזמן נשמעות הבטחות שהבעיה עומדת להיפתר.

גם פניה לחברות התעופה, שיזיזו טיסות מבקאו לשדות תעופה אחרים, נענתה בשלילה, אם בגלל קיבעון מחשבתי ואם משום שלוגיסטית מדובר בבעיה לא פשוטה של החזקת צוותים כפולים.

במצב שנוצר, לא ניתן היה גם לעכב את היוצאים מאומן, שכן הנסיעה ארוכה, ואם הם יעוכבו והבעיה אכן תיפתר, הם עלולים להפסיד את טיסתם. כך הגיעו נוסעים חדשים לבקאו והחמירו את הבעיה הקיימת עוד יותר, כאשר טיסות ממשיכות לצאת כל הזמן, אולם מחוץ לשדה התעופה תקועים אלפי נוסעים ללא מזון, במזג אוויר קשה – בעוד המשטרה מסרבת להתחשב אפילו בקשישים או נוסעים במצב רפואי מורכב.

מנהלי סוכנויות הנסיעות פועלים מאז צאת החג מסביב לשעון מול כל גורם אפשרי. בסיועו של יו”ר איחוד ברסלב באומן, הרב נתן בן נון, נעשו שיחות ותיאומים מול גורמים בכירים בישראל וברומניה, אולם שום מאמץ לא צלח והמשטרה הרומנית לא מאפשרת לסוכנויות להשתתף בניהול האירוע.