בערב יום הכיפורים הקרוב, כאשר עם ישראל כולו מתכונן ליום הקדוש ביותר בשנה, יתקיים מעמד מיוחד ונדיר של “התרת קללות” על ידי גדולי הדור – הגאון רבי מרדכי גרוס והאדמו”ר מראחמיסטירווקא.
הגר”מ גרוס ידוע כמי שחיבר את ספר ‘הקללה לברכה’ על הלכות אלו.
למה כולנו צריכים להשתתף במעמד זה? התרת קללות היא מנהג עתיק יומין, המבוסס על תורת הקבלה ועל כתבי גדולי ישראל לדורותיהם. הרעיון העומד מאחורי מנהג זה הוא שלעתים, מה שמונע מאדם לזכות בישועה או ברכה הוא קללה הרובצת עליו או על בני משפחתו, אפילו אם נאמרה בשוגג או ללא כוונה.
קללה יכולה להיווצר אפילו מדיבור פזיז ברגע של תסכול או כעס. לפעמים, אדם עלול לקלל את עצמו מבלי משים, למשל כשדבר מה משתבש. מילים אלו, גם אם נאמרו ללא כוונה עמוקה, עלולות ליצור מחסום רוחני המונע שפע וברכה.
משתתפים עכשיו במעמד התרת קללות על ידי גדולי ישראל
כמו כן, מדובר בהתרה של מקרים בהם אנחנו נכנסים ח”ו בנידוי משמיים, כמו בשל עבירות ידועות או הוצאת שם שמיים לבטלה.
המעמד הנדיר כולל תפילות ובקשות מרגשות להסרת כל סוגי הקללות, האלות, החרמים, הנידויים, ואפילו מחשבות שליליות ועין הרע. זוהי הזדמנות נדירה לטהר את הנפש מכל דבר שלילי שעלול לרבוץ עליה, ולהתחיל את השנה החדשה מתוך נקיות. עם דף חדש.
המעמד המתוכנן לערב יום כיפור נועד להסיר מחסומים אלה. הגר”מ גרוס והאדמו”ר מראחמיסטירווקא, כל אחד עם המניין שלו, יערכו טקס מיוחד שבו יבקשו להתיר את כל הקללות, הנידויים והחרמות שעלולים לרבוץ על המשתתפים, תורמי ‘ועד הרבנים’, ומשפחותיהם.
משתתפים עכשיו במעמד התרת קללות על ידי גדולי ישראל
ההשתתפות בהתרת קללות על ידי גדולי ישראל בערב יום הכיפורים, מאפשרת לאדם להיכנס ליום הקדוש בצורה נקייה יותר, כאשר שערי שמיים פתוחים לפנינו, ואין קללה המעכבת חלילה.
נציגם של גדולי ישראל, שליח ‘ועד הרבנים’ יעמוד בפני המניין של הרבנים, ויבקש מהם: “הֲרֵי אֲנַחְנוּ מְבַקְּשִׁים מִמַּעֲלַתְכֶם לְהַתִּיר לָנוּ ולכל תורמי ועד הרבנים ובני ביתם כָּל קְלָלוֹת וּנְזִיפוֹת וּדְבָרִים אֲסוּרִים. וּלְבַטֵּל עַיִן הָרָע הֵן וְכַיּוֹצֵא בָהֶן”.
משתתפים עכשיו במעמד התרת קללות על ידי גדולי ישראל
מרנן ורבנן, בצירוף קודשא ברוך ושכינתה, יפסקו בתגובה: “מֻתָּרִים יִהְיוּ כָּל קְלָלוֹת אָלוֹת וְשַׁמַּתּוֹת וַחֲרָמִים וְנִדּוּיִם וְאִרוּרִים וּנְזִיפוֹת וּבִטּוּיִים וּכְשָׁפִים וְכָל דְּבָרִים רָעִים. וְכָל חֲלוֹמוֹת רָעִים וּפִתְרוֹנוֹת רָעִים וּמְסִירַת דִּין וּפִתְחוֹן פֶּה לְרָעָה. וְכָל מִינֵי דְבָרִים אֲסוּרִים, וְכָל מִינֵי גְזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת, וְכָל מִינֵי עַיִן הָרָע, שֶׁהוּשָֹמוּ עֲלֵיכֶם אוֹ עַל שׁוּם אֶחָד מִבְּנֵי בֵיתְכֶם. וְכֵן קְלָלוֹת שֶׁקִּלְּלוּ אֶתְכֶם אֲחֵרִים אוֹ שֶׁקִּלַּלְתֶּם אֶת עַצְמְכֶם בְּכָל אֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה. אוֹ שֶׁנִּתְחַיַּבְתֶּם שׁוּם קְלָלָה. אוֹ אִרוּר. אוֹ חֶרֶם. אוֹ נִדּוּי. אוֹ נְזִיפָה. אוֹ שׁוּם גְּזֵרָה רָעָה בְּאֵיזֶה צַד וְאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה. עַל הַכֹּל מֵעַכְשָׁו אֲנַחְנוּ מַתִּירִין וּמְבַטְּלִים הַכֹּל”.
“וְכָךְ אֲנַחְנוּ אוֹמְרִים: בְּצֵרוּף וּבִרְשׁוּת קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ. בִּרְשׁוּת בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה וּבִרְשׁוּת בֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה. וּבִרְשׁוּת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה. וּבִרְשׁוּת סַנְהֶדְרֵי גְדוֹלָה וּבִרְשׁוּת סַנְהֶדְרֵי קְטַנָּה. מֻתָּרִים לָכֶם. מֻתָּרִים לָכֶם. מֻתָּרִים לָכֶם. שְׁרוּיִים לָכֶם. שְׁרוּיִים לָכֶם. שְׁרוּיִים לָכֶם. מְחוּלִים לָכֶם. מְחוּלִים לָכֶם. מְחוּלִים לָכֶם. אֵין כָּאן קְלָלוֹת. אֵין כָּאן אָלוֹת. אֵין כָּאן שַׁמַּתּוֹת. אֵין כָּאן אִרוּרִים. אֵין כָּאן חֲרָמִים. אֵין כָּאן נִדּוּיִים. אֵין כָּאן נְזִיפוֹת. אֵין כָּאן בִּטּוּיִים. אֵין כָּאן כִּשּׁוּפִים. אֵין כָּאן פִּתְחוֹן פֶּה לְרָעָה. אֵין כָּאן מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים. אֵין כָּאן עַיִן הָרָע דַּאֲנָשִׁים. אֵין כָּאן עַיִן הָרָע דְּנָשִׁים. אֵין כָּאן עַיִן הָרָע דְּשֹוֹנְאִים וּדְאוֹהֲבִים. כֻּלָּם יִהְיוּ בְּטֵלִים וּמְבֻטָּלִים וַחֲשׁוּבִים כִּכְלִי חֶרֶס הַנִּשְׁבָּר וּכְדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ. וְכָל מִינֵי עַיִן הָרָע יוּסְרוּ מֵעֲלֵיכֶם וּמִבָּתֵּיכֶם וְיֻשְׁלְכוּ לִמְצוּלוֹת יָם”.
כולנו מתכוננים רבות כל כך לפני יום הכיפורים כדי לזכות לצאת זכאים בדין, להיחתם בספר חיים טובים לשנה טובה ומתוקה – אבל לפעמים יש קללה הרובצת עלינו, ללא ידיעתנו, והיא מעכבת את עליית התפילות. זו ההזדמנות שלנו להסיר את הקללה, על ידי כח הצדקה ותפילת גדולי ישראל, ולזכות לפתוח את שערי שמיים.