מזרח תיכון חדש: את המלחמה הזו חובה לסיים בהפלת המשטר באיראן
ה-7 באוקטובר.
על פי הלוח הלועזי, מחר נציין שנה למלחמה. או נכון יותר – שנה במלחמה. שנה שלמה של מלחמת קיום ארוכה ויקרה.
שנה של מלחמת קיום שאין צודקת והכרחית ממנה. מלחמה שנכפתה עלינו בטבח הנורא שביצעו בנו הנאצים של חמאס-דעאש בעזה ושאנחנו חייבים להמשיך עד הסוף בלי לעצור רגע אחד לפני הניצחון המלא. רגע אחד לפני שנגדע את זרועות התמנון האיראני הלופתות אותנו ונעצב סדר חדש במזרח התיכון, סדר שבו אין איומי טרור מפלצתיים על גדרות ערינו וישובינו. רגע לפני שנשיב את הביטחון המלא לתושבי הארץ הזו כולה, בדגש על תושבי חבל התקומה וישובי הצפון, יהודה ושומרון וקו התפר. בלי לעצור רגע לפני שנחזיר את כל חטופינו הביתה, עד האחרון שבהם. רגע לפני שנוודא שה-7 לאוקטובר לא ישוב לעולם. רגע לפני שיהיה ברור שהקורבנות הרבים והיקרים שהקרבנו בשנה החולפת לא יהיו לשווא.
שנה של התגייסות מדהימה בחזית ובעורף. של אחדות וערבות הדדית, של מסירות והקרבה, של אמונה ונחישות. שנה שבה את הבמה וההובלה תפס דור הניצחון, דור של לוחמים גיבורים, בסדיר ובמילואים, של הורים ובנות זוג וילדים מגויסים שתומכים ונכונים להקרבה.
שנה שבה מי שראה בחברה הישראלית קורי עכביש פגש אותה חזקה עם נחישות, אורך רוח ויכולת עמידה איתנה לאורך זמן, תוך נכונות לשלם מחירים כבדים למען ביטחונה וקיומה.
•
היום אנחנו כבר יודעים שהתכנית המקורית של ציר הרשע היתה קשה ומסוכנת בהרבה – מתקפה מתואמת ומפתיעה של אלפי לוחמי הקומנדו של כוחות רדואן מצפון, עם מחבלי הנוחבא מעזה, עשרות אלפי לוחמי מליציות פרו-איראניות מסוריה ועיראק דרך ירדן, גדודי מחבלים מיהודה ושומרון, והצטרפות של רבים מקרב ערביי ישראל.
כיבוש בו-זמני מלווה במכת אש של עשרות ומאות אלפי טילים לכל רחבי הארץ מהארסנל העצום שנבנה לנו מתחת לאף בכל רחבי המזרח התיכון בעשרים השנים האחרונות.
היו אלה עשרים ומשהו שנים שבהן לא הסכמנו לשלם את מחיריה של המלחמה ולכן הבלגנו והכלנו ועצמנו עיניים וסגרנו “סבבים” והפסקנו באמצע ושכנענו את עצמנו שהכל בסדר ומשכננו את העתיד של כולנו למען שקט מלאכותי בהווה.
עשרים שנה שהחשבון עליהם הוגש לנו השנה לתשלום במלואו.
•
את המלחמה הזו אנחנו חייבים לסיים כשאין חמאס בעזה ואין גם שום יכולת שלו להשתקם. כשצה”ל שולט ברצועת עזה באופן מלא ולאורך זמן. במצב הזה ובהינתן תנאים מדיניים מאפשרים, ניתן יהיה לחדש את ההתיישבות ברצועת עזה ולוודא נוכחות יהודית קבועה ויציבה בשטח, נוכחות ציונית שהיא, כידוע, הערובה היחידה לנוכחות צבאית ארוכת טווח ולביטחון.
את המלחמה הזו אנחנו חייבים לסיים לאחר שהכרענו את חיזבאללה ושללנו את הרוב המוחלט של יכולותיו – באש, בתשתיות, באמל”ח, במפקדים ובלוחמים – הרחקנו אותו מישובינו אל מעבר לליטאני והעברנו את רצועת הביטחון מהשטח שלנו לשטח לבנון, ויצרנו מציאות צבאית ומדינית שבה לצה”ל חופש פעולה מבצעי ותודעתי מוחלט, כדי לפעול בעוצמה בכל רחבי לבנון כל אימת שיידרש כדי למנוע התעצמות מחודשת של ארגוני הטרור בלבנון והיווצרות מחדש של האיום.
בפעולה מדינית משלימה יכול להיות שניתן יהיה לקדם סדר חדש בלבנון, שבו הכוחות המתונים דוחקים את המעט שנשאר מחיזבאללה, הודפים את ההשפעה האיראנית מהמדינה ומקימים בה משטר שמתנתק מציר הרשע ונע לעבר ציר הבריתות האזורי המתון.
במהלך משלים אפשר יהיה אולי לקדם תהליך דומה גם בסוריה, אך בכך לא נכון לעסוק כעת בפומבי. בכל מקרה נידרש לנתק את לבנון מסוריה בכדי לחסום את צירי ההתעצמות האיראניים ללבנון.
את המלחמה הזו חייבים לסיים אחרי שפרקנו את תשתיות הטרור שצמחו ביהודה ושומרון, אספנו את עשרות אלפי כלי הנשק הפזורים במרחב, חיסלנו מקסימום מחבלים, סגרנו את הגבול המזרחי עם ירדן כדי למנוע דחיפת אמל”ח איראני מאסיבי למרחב, חיזקנו מאוד את ההתיישבות המהווה את רצועת הביטחון של מדינת ישראל, והנחנו את התשתית להחלת ריבונות ישראלית על כל יהודה ושומרון, ולכינון סדר חדש לניהול מבוזר של החיים האזרחיים של הערבים תושבי האזור, כזה שיחליף את הרשות הפלשתינית תומכת הטרור שמנהלת נגד מדינת ישראל מערכה מדינית ומשפטית מסוכנת.
ולו תישמע דעתי, הייתי ממשיך את המומנטום ושולח בשלב הבא את אוגדות צה”ל המתמרנות גם לערים הערביות בישראל למבצע מאסיבי לאיסוף מאות אלפי כלי הנשק ואמצעי הלחימה המהווים סכנה מיידית ומוחשית לביטחון ישראל.
מבצע כזה הוא אינטרס מובהק של החברה הערבית עצמה והוא חיוני לביטחון ישראל. כרגע מדובר בצירים פליליים לכאורה שמניעים תעשיית פשע שפוגעת בחברה הערבית והיהודית כאחד, ואולם מדובר בפסע מהסטת ארסנל הנשק ואמל”ח הזה למרחב הביטחוני בהינתן טריגר או מלחמה כוללת.
את המלחמה הזו נהיה חייבים לסיים גם בהפלת המשטר באיראן ובחיסול פרויקט הגרעין שלו. משטר שמכריז שוב ושוב בפה מלא על חתירתו להשמדת מדינת ישראל, חותר להשגת נשק גרעיני ופועל במגוון דרכים כדי לממש את המטרה הזו – הוא משטר שאין לו זכות קיום. יותר מידי שנים של כפפות משי, מאמצים מדיניים בינלאומיים ופעולות נקודתיות לא הניבו את התוצאה הנדרשת.
במלחמה הזו נפתחה לראשונה חזית ישירה בין ישראל לאיראן, והחזית הזו תצטרך להיסגר כשכרתנו את ראש התמנון והשלכנו אותו לים. ידרש כאן מאמץ צבאי ומדיני משולב, אבל את השד הזה כבר לא ניתן יהיה להחזיר לבקבוק.
•
כשמלחמת הקוממיות שלנו תסתיים באופן הזה, יכון כאן בעזרת השם מזרח תיכון חדש אמיתי. מזרח תיכון חדש שבו מדינת ישראל בטוחה בסביבה הקרובה, עם יציבה אזורית שמקרינה כח ועוצמה במרחב שבו כולם מצטרפים לחזק ובורחים מהחלש.
במזרח התיכון החדש הזה ציר הרשע נחלש דרמטית ולבסוף גם נעלם ובריתות של שלום מתוך עוצמה נחתמות בין מדינת ישראל לעוד ועוד מדינות הציר הסוני המתון ומייצרות תשתית לפיתוח אזורי וצמיחה כלכלית. במזרח התיכון החדש הזה נכונו לנו בעזרת השם עשרות שנים של צמיחה ופיתוח – דמוגרפי כלכלי וחברתי.
החברה תשגשג, ההתיישבות תפרח, הכלכלה תצמח, איכות החיים תעלה ומדינת ישראל תתמצב שוב כמעצמה אזורית ועולמית מהשורה הראשונה.
•
בדרך נידרש ללמוד מטעויות ולהפיק לקחים, להבין איך זה קרה לנו ומה עלינו לעשות כדי שחלילה לא נופתע כך שוב. נידרש לבנות טוב יותר ונכון יותר את צה”ל ואת תפיסת הביטחון שלנו. דור חדש של מפקדי שטח מסתערים וחדורי אמונה ותודעת ניצחון צומח בשדות המלחמה הזו ואיתו נוביל בע”ה את התיקון הזה לקראת הבאות.
וחשוב מכל, בדרך נידרש לחזור אל אמיתות היסוד שלנו. אל מי אנחנו ומה אנחנו, אל הביחד שלנו. אל הזהות המשותפת והשורשים העמוקים והערכים העתיקים שלנו כעם יהודי השב הביתה אחרי אלפיים שנה של גלות ונדידות ומקים בה מחדש את ביתו הלאומי בתהליך תחיה שהוא בגדר נס.
וכמובן כמובן, להיזהר מחטא היוהרה של “כוחי עוצם ידי עשה לי את החייל הזה”. לחיות בתודעה עמוקה של “וזכרת את השם אלוקיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל”.
תכלס, אחרי כישלון היהירות שלנו ב-7 לאוקטובר, הענווה והאמונה והכרת הטוב הזו לריבונו של עולם אמורים להיות הדבר הטבעי והמתבקש ביותר.
•
אז יש לנו עתיד ותקווה וחלום. ויש לנו הסבלנות, ההתמדה ואורך הרוח הנדרשים כדי לממש אותם.
כשר האוצר של מדינת ישראל אני מכריז בפעם המי יודע כמה ששיש לנו ב”ה גם כלכלה חזקה שיודעת לתמוך את מאמצי המלחמה בחזית ובעורף עד הניצחון. אל תאמינו לרואי השחורות שמבקשים להשתמש בכלכלה כדי להביא לעצירת המלחמה באמצע, אלה שרוצים להתמכר שוב לשקט מלאכותי בהווה, למרוח שכבה עבה של פודרה על האיומים, ולהתעורר חלילה בעתיד הקרוב לסיוט שיגרום לנו להתגעגע ל-7 לאוקטובר.
מלחמה ארוכה ויקרה בהחלט מאתגרת את הכלכלה, אבל שילוב של כלכלה חזקה, יציבה ומגוונת, עם כוחות חיים אדירים, יצירתיות, יוזמה וחדשנות שיש בעם שלנו בכמויות אדירות וניהול נכון ואחראי שלנו את הכלכלה יאפשרו לנו לנצח בעזרת השם ביחד גם את אתגר המלחמה הכלכלי.
מכאן והלאה זה תלוי הרבה בסיעתא דשמיא אבל בעיקר בנו. בהחלטות שלנו, באחדות שלנו ובמעשים שלנו.
יחד בעזרת השם ננצח.
תגובות
אין תגובות