זמני כניסת ראש השנה תשפ”ה ומתי צאת השבת? • כל מה שצריך לדעת
ראש השנה הוא חג שנמשך יומיים – גם בארץ ישראל. השנה, החג נכנס ביום רביעי, 2 באוקטובר 2024, ומסתיים לתוך יום שבת, ביום שישי 4 באוקטובר 2024
לפני מעמד התפילה ההיסטורי בטבריה: השם שלך חייב להיות שם!
> שימו לב: בגלל שראש השנה צמוד לשבת נוצר רצף של שלושה ימים קודשים שמצריך התכוננות מראש, כולל הכרת ההלכות המיוחדות לסיטואציה ייחודית זו – על כך בהמשך.
עירוב תבשילין
מכיוון שהחג ממשיך עד לאחר כניסת השבת, יש להכין לפני כניסת החג תבשיל של דג או בשר (בנפח 27 סמ”ק לפחות) וגם לחם או חלה, ולהצהיר שהתבשיל והפת (הלחם או החלה) מיועדים לאכילה בשבת שתבוא לאחר שני ימי החג.לאחר שהתבשיל והפת מוכנים לאכילה מברכים: “בָּרוּךְ אַתָּה אֲ-דוֹנָי אֱ-לֹוהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת עֵרוּב”, מאחסנים את התבשיל והפת כך שיישמרו כיאות עד השבת, ומכריזים “בעירוב הזה יהיה מותר לנו לאפות, ולבשל, ולהטמין, ולהדליק נר, ולתקן ולעשות כל צרכינו מיום-טוב לשבת”.
הכנת התבשיל והפת מלפני כניסת החג עבור השבת שתבוא אחריו נקראת “עירוב תבשילין” והיא מאפשרת לנו להתכונן לקראת שבת ביום שישי, היום השני של החג, כולל הדלקת נרות שבת, ובמידת הצורך לחמם או לבשל את מאכלי השבת.
> חשוב לשים לב: במהלך החג אסור לכבות אש, להצית אש חדשה או להפעיל מכשירים חשמליים. הדלקת הנרות, ובמידת הצורך גם הבישולים, נעשים באמצעות לקיחת אש מלהבה קיימת בלבד; כמו כן: אם מעוניינים להכין אוכל ביום שישי עבור השבת הוא חייב להיות מוכן לחלוטין להגשה ואכילה כבר לפני כניסת השבת.
> להסבר מפורט על מצוות ‘עירוב תבשילין’ – לחצו כאן
הדלקת נרות
לכבוד החג מדליקים נרות המסמלים כבוד ומוסיפים אור ושמחה בבית. את הנרות מדליקות הנשים והבנות – ואם אין אישה או בת בבית, הגבר מדליק את הנרות.
בעת כניסת החג מברכים על הדלקת הנרות את שתי הברכות הבאות:
בָּרוּךְ אַתָּה אַ-דוֹנָי אֱלוֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל יוֹם הַזִיכָּרוֹן
בָּרוּךְ אַתָּה אַ-דוֹנָי אֱלוֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לִזְּמַן הַזֶּה
⌚ כדי לראות את השעה המדויקת של הדלקת הנרות וכניסת החג במיקום שלכם – לחצו כאן
ליל החג: קידוש וסעודה
ביום רביעי בערב, שהוא הלילה הראשון של החג, לאחר תפילת ערבית, מאחלים לכל אחד “לְשָׁנָה טוֹבָה תִּכָּתֵב וְתֵחָתֵם!” ולכל אחת “לְשָׁנָה טוֹבָה תִּכָּתֵבִי וְתֵחָתֵמִי!”. זאת כיון שבליל ראש השנה “נכתב” ו”נחתם” בשמיים איזו שנה צפויה להיות לכל אחד ואחת.
לאחר מכן עושים קידוש של ראש השנה ואוכלים סעודה חגיגית.
מתי אוכלים תפוח בדבש?
את התפוח בדבש, הרימון, ראש-דג (או ראש-אַיִל) ושאר סימני הברכות והמאכלים המיוחדים שאוכלים כדי לזכות בשנה טובה ומתוקה, אוכלים בלילה הראשון של החג, ביום רביעי בערב.
בעדות מסוימות נהוג לאכול את “סימני החג” גם למחרת, בסעודת הלילה השני השל החג, ביום חמישי בערב.
> לחצו כאן כדי לראות את סדר ליל ראש השנה: מה אוכלים, ומדוע?
תקיעת שופר
מתי תוקעים בשופר? המצווה העיקרית של ראש השנה היא מצוות תקיעת שופר. בראש השנה 2024 תוקעים בשופר בשני הימים של ראש השנה: גם ביום חמישי וגם ביום שישי. תקיעת שופר מתקיימת בבתי הכנסת, יחד עם התפילות המיוחדות של ראש השנה.
תפילת ‘תשליך’
בראש השנה לאחר תפילת מנחה, יוצאים לנחל או מאגר מים כלשהו ואומרים את תפילת ה’תשליך’ שבה מבקשים מהשם “להשליך” את החטאים והעוונות במצולות הים. את תפילת ה’תשליך’ מקיימים ביום חמישי, 3 באוקטובר 2024 אחר הצהריים.
>לחצו כאן כדי לקרוא את ההסבר המלא על תפילת ‘תשליך’, על המשמעות שלה, והיכן אומרים אותה
הלילה השני של החג: הדלקת נרות, קידוש וסעודה
בלילה השני של החג, יום חמישי, לאחר צאת הכוכבים, מדליקים שוב נרות-חג, עורכים סעודה חגיגית ועושים ‘קידוש’ לכבוד היום השני של ראש השנה. את הנרות מדליקים באמצעות העברה מאש קיימת (בחג אסור להצית אש חדשה).
💡 מומלץ להדליק ביום שישי נר שבעור יותר מ-24 שעות כדי שממנו יהיה ניתן לקחת אש להדלקת הנרות בלילה השני של החג, ולפני שהנר ייכבה מומלץ להדליק ממנו נר נוסף שבוער 24 שעות כדי להדליק ביום השני של ראש השנה (יום שישי בשבוע) את נרות שבת קודש (על כך בהמשך); לחלופין, אפשר להשתמש בנר שבוער 48 שעות.
> כדי לראות את השעה המדויקת של הדלקת הנרות במיקום שלכם – לחצו כאן. שימו לב: ניתן להדליק את הנרות אחרי השעה הנקובה אבל לא לפני כן.
בהדלקת הנרות מברכים את 2 הברכות הבאות:
בָּרוּךְ אַתָּה אַ-דוֹנָי אֱלוֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל יוֹם הַזִיכָּרוֹן
בָּרוּךְ אַתָּה אַ-דוֹנָי אֱלוֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לִזְּמַן הַזֶּה
נהוג להכין בלילה השני פרי עונתי חדש שעדיין לא אכלתם ממנו בעונה החדשה, ולהביט עליו בזמן אמירת ברכת “שהחיינו” בהדלקת נרות או בקידוש. את הפרי החדש אוכלים מיד לאחר הקידוש (לפני נטילת-הידיים לסעודה) .
מדוע מניחים פרי עונתי חדש בלילה השני של ראש השנה? ההסבר המלא – כאן
הכנות לשבת והדלקת נרות שבת
היום השני של החג הוא יום שישי ובו מבצעים את ההכנות הנדרשות לשבת, בכפוף לכללי המותר והאסור בחג: מותר לחמם או לבשל אוכל מבלי להצית אש חדשה או לכבות אש דולקת ומבלי להפעיל מכשירים חשמליים. חשוב לוודא שהתבשיל והפת, שהשארתם מערב החג עבור השבת בטקס ‘עירוב תבשילין’ נשמר כל זמן שאתם מבשלים עבור השבת.
לקראת הערב של יום שישי מדליקים נרות בפעם השלישית, הפעם אלו נרות לכבוד שבת המלכה שנכנסת זה עתה. את נרות השבת מדליקים רק באמצעות העברת אש מלהבה דולקת ולכל המאוחר לפני שהשמש מתחילה לשקוע. על נרות השבת שמדליקים ביום שישי מברכים את הברכה הרגילה על הדלקת נרות שבת כמו בכל השנה:
בָּרוּךְ אַתָּה אַ-דוֹנָי אֱלוֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל שַׁבָּת קוֹדֶשׁ
> לזמני הדלקת הנרות לחצו כאן
קידוש וסעודה – פעם שלישית
לאחר רדת הלילה עורכים קידוש וסעודת שבת, כמו כל שבת. נוסח הקידוש בשבת זו זהה לנוסח הקידוש הרגיל של כל שבתות השנה.
יום שבת: “שבת תשובה”
מכניסת השבת והדלקת נרות השבת, מתגברת הקדוש ומקדושת החג עוברים לקדושת השבת. שבת זו משלימה את רצף הימים הקודשים שהתחיל בימי ראש-השנה, והיא מיוחדת גם בזכות עצמה: זוהי השבת של ‘עשרת ימי תשובה’ ולכן היא נקראת בשם ‘שבת תשובה’; היא נקראת גם ‘שבת שובה’ על שם ה’הפטרה’ (פסוקי הנביא שקוראים בבית הכנסת לאחר קריאת התורה) הפותחת במילים “שובה ישראל עד ה’ אלוקיך” וקוראת לשוב בתשובה.
שלשיית ימי ראש השנה ושבת מסתיימים במוצאי שבת, 5 באוקטובר, לאחר צאת הכוכבים.כדי לראות את השעה המדויקת של צאת השבת במיקום שלכם – לחצו כאן.
לאחר תפילת ערבית עורכים “הבדלה” רגילה כבכל מוצאי שבת.
תגובות
אין תגובות