מערכת הביטחון דאגה במשך שנים לפמפם איזה מכות קשות נקבל אם רק נעז

בפעולות האחרונות מדינת ישראל השיבה לעצמה חלק מהכבוד האבוד וההרתעה הישראלית שהלכו ונשחקו עם השנים • אין היום אף מדינה בעולם שיכולה לזלזל בתעוזה ובתחבולה היהודית • אך מעבר לכל גם ארה"ב כבר מבינה שישראל דואגת רק לעצמה
ישראל אלדד
כ"ז אלול התשפ"ד / 30.09.2024 11:47

אחרי שתושבי הצפון מפונים כבר שנה, בשבוע וחצי האחרונים ישראל החליטה ללכת על כל הקופה ולטפל בטרור הלבנוני במלוא העוצמה.

במערכת הביטחון התכוננו לרגעים הללו כשני עשורים, וכשהגיעה שעת השין העוצמה הצה”לית הכתה בחיזבאללה ללא רחם. הסוכנים שהוטמעו לאורך השנים בלבנון סיפקו את הסחורה והשור הישראלי הזועם שעט קדימה.

זה התחיל בפיצוצי הביפרים ומכשירי הקשר של אנשי השטח בחיזבאלה, המשיך בחיסולים ממוקדים וכתישה אווירית מסיבית של הטילים והכטב”מים שפוזרו לאורך כל הגבול הצפוני, וכלה לעת עתה בגולת הכותרת – חיסולו של הארכי-טרוריסט חסן נסראללה.

לכל אורך שנותיו של הצורר הלבנוני אחד הדברים שיחדו אותו הייתה התאווה לקבל זמן מסך במהלכו איים על ישראל. מלבד הכוח הצבאי העצום שאגר ברחבי לבנון, היה חשוב לו להטיל מורא על אזרחי ישראל. זה עבד לו מצוין.

לאורך השנים כל ראשי הביטחון דאגו לפמפם איזה מכות קשות נקבל אם רק נעז להתחיל במלחמה בגבול הצפוני. ההפחדות הצה”ליות נתנו לכולנו להבין שאין לנו באמת יכולת להתמודד מול חיזבאללה ונסראללה.

משום מה ראשי מערכת הביטחון שכחו את תפקידם ולא הדגישו את התחבולה היהודית, שיודעת להפתיע כל פעם מחדש. נדמה שהם הצליחו לשכנע גם את עצמם ואת ראש הממשלה בהפחדה המשתקת.

לפני כשבוע וחצי הכל השתנה. מכורח הנסיבות מדינת ישראל הייתה חייבת לפוצץ את הביפרים ומכשירי הקשר לפני שמישהו בלבנון יעלה על הגאונות היהודית. מכאן הדרך לסדרה של תקיפות הייתה קצרה.

חשוב להבין, למרות ההפחדות הבלתי פוסקות של ראשי מערכת הביטחון, מדינת ישראל יכלה לצאת למלחמה בלבנון בכל רגע נתון, הכל היה רק עניין של רצון ותעוזה שנגוזו בשנה האחרונה בעיקר בגלל ההרתעה של נסראללה.

אך הייתה עוד סיבה לשיתוק שאחז במנהיגינו בשנה האחרונה – ארצות הברית.

מתחילת המלחמה הנוכחית הממשל האמריקני הראה כלפי חוץ שהוא בעד ישראל, אך מתחת לפני השטח הם לא חדלו לרגע להציק ולתקוע מקלות בגלגלי הניצחון. כל עוד שגנץ ואייזנקוט היו בקבינט בתור זרועות ארוכות של הממשל, הגבול הצפוני נותר משותק. מאז שהם יצאו, הקרח שאחז בקבינט הפשיר וניתנה היכולת להתחיל לטפל גם בגבול הצפוני.

בפעולות האחרונות מדינת ישראל השיבה לעצמה חלק מהכבוד האבוד וההרתעה הישראלית שהלכו ונשחקו עם השנים. אין היום אף מדינה בעולם שיכולה לזלזל בתעוזה ובתחבולה היהודית. אך מעבר לכל גם ארה”ב כבר מבינה שישראל דואגת רק לעצמה, גם במחירי חכוך מול הממשל האמריקני.

זאת הסיבה שראש הממשלה לא עדכן את האמריקנים לא בחיסול של פואד שוכר ולא בחיסול של נסראללה. נתניהו ידע כיאם אמריקה תדע מהחיסול מראש, החיסול לא היה מבוצע…

נתניהו ומדינת ישראל חיכו לתקופה הנוכחית במשך שנים. אויביי ישראל משלמים וישלמו מחירים כבדים ביותר על מה שעוללו לנו כאן והמנצח הראשי מעל כולם הוא ראש הממשלה שמטיל את חיתתו על כל ארגוני הטרור ולהבדיל על כל מי שניסה ומנסה להפיל אותו מכסאו.

מדינת ישראל עדיין לא באה אל המנוחה ואל הנחלה. ישנה אפשרות לא מבוטלת שנצטרך לטפל גם בראש הנחש האיראני ולעבור ימים קשים (היו לא תהיה). דבר אחד בטוח: ההרתעה הישראלית עשתה צעדי ענק ורעש עולמי שלא ישכחו עוד שנים רבות.

בפן האישי נתניהו יכול לחייך כל הדרך לבחירות הבאות בשנת 2026.

כיהודים מאמינים אסור לנו לשכוח לרגע שלב מלכים ושרים ביד ה’, נתניהו עצמו שהיה כפסע מכישלון מהדהד בכל החזיתות, נבחר בעת הזאת להביא את הניצחון המוחץ לעם ישראל.

נתפלל כולנו שיצליח להוביל אותנו אל המנוחה והנחלה בקרוב ממש.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות