1.
אז מי לוקח? זו הייתה השאלה שהופנתה אלי מכל פינה אליה הגעתי בשוטטות בין האולמות במלון ‘רמדה’ בירושלים, שליום אחד לבש פנים של שטעטל חרדי בואכה יישוב דתי-לאומי.
מהמדרגות נישא קולם הרם של תומכי הרב מאיר כהנא, רובם חובשי כיפות סרוגות, אבל גם כמה ‘שחורים’, כשהרב עצמו רוקד איתם. שעות אחדות יחלפו והם יתבשרו שזכו רק ב-30 קולות.
רק? לא בדיוק.
כעת, במבט לאחור, מתברר שאם בצלאל סמוטריץ’ היה תומך במועמדותו, כפי שהמליצה ועדת הרבנים שמינה שר האוצר בעצמו, יתכן שהוא היה המנצח של הערב. שכן, הרב כהנא היה קרוב לקולות ה’תיקו 40′ שקיבלו הרב קלמן בר והרב מיכה הלוי.
אלא שאחרי שהרב מיכה הלוי, כמו גם הרב אליעזר איגרא, חתמו כי יקבלו את הכרעת ועדת הרבנים שבחרה את המועמד המוסכם של הציונות הדתית, ואחרי שהרב מאיר כהנא נבחר – הם החליטו להפר את החתימה, בתירוצים שונים, ולהתמודד בבחירות לתפקיד הרב הראשי האשכנזי.
גם סמוטריץ’ עצמו עשה סיבוב פרסה ותמך במי שחשק כל העת: הרב מיכה הלוי. בתחילה היה מדובר בחשדות וסימני-דרך, אבל ביום חמישי, באולפן ‘הפטריוטים’ של ערוץ 14, הוא הכריז רשמית על תמיכתו ברבה של פתח תקווה. מדוע? עזבו, היו תירוצים למכביר. כך או כך, רבים בציונות הדתית זעמו על שכינסו רבנים לבחור מועמד – רק כדי להחליט האם התוצאה היא ‘תוכנית כבקשתך’ או לא. ואם לא – לסובב את ההגה.
2.
ליד המעליות פגשתי את הרב ישראל מאיר לאו, הרב הראשי לשעבר, שהגיע כדי לתמוך במועמדות בנו – הרב משה חיים לאו, רב שכונה בנתניה. שעות ישב שם ושוחח עם חברים מהגוף הבוחר. גם הבן-האח, הרב הראשי היוצא, הרב דוד לאו, היה שם כדי לתמוך. לפחות, לכאורה. בסוף הערב יידעו גם הם שכשלו. 21 קולות בלבד קיבל הרב לאו. הכשלון הזה הצטרף למירוץ על תפקיד רבה הראשי של נתניה, אז ניצח אותו הרב קלמן בר בנוק-אאוט.
גם השר עמיחי אליהו הסתובב כשהוא אחוז-תזזית, רץ מפה לשם, הכל למען בחירת אביו – רבה של צפת, הרב שמואל אליהו, שקיבל 44 קולות מול 72 הקולות של המנצח הגדול – הרב דוד יוסף, שנבחר לתפקיד הראשון לציון הבא. מדובר בלא מעט קולות ביחס למי שנתמך בידי מפלגה בודדת – עוצמה יהודית, כשמצביעים לו רבים שלא אהבו את סיבוב הפרסה של הציונות הדתית.
הדיין הרב מיכאל עמוס, שיש מי שסבר שינגוס בקולות התומכים הפוטנציאליים של הרב דוד יוסף, לא הצליח במשימה, ובסופו של יום קיבל 21 קולות בלבד. מעט מדי למי שרץ על הטיקט של “רב ראשי חייב להיות דיין”.
אגב, סיבוב באולמות ‘רמדה’ העלה שיש דעה שצוברת תאוצה: החובה לשנות את החוק, כך שיקבע החל מהבחירות הבאות כי רב ראשי יהיה חייב להיות דיין בפועל. אחרי הכל, מחצית מזמן הכהונה עושה רב ראשי בתפקיד ראש בתי הדין הרבניים, ואך הגיוני הוא שיידרש ממנו רקע בתחום. זה לא מה שהיה בסיבוב הקודם, כאשר גם הרב יצחק יוסף וגם הרב דוד לאו, היו נטולי רקע של דיינות. האם יש סיכוי שחוק כזה יעבור? קשה להאמין.
המתמודד הרב אליעזר איגרא סיים את המרוץ עם 6 קולות בלבד.
במבט לאחור, אילו היתה ראשת העיר נתניה מרים פיירברג, חברת הגוף הבוחר, מגיעה להצביע (נבצר ממנה, מסיבה אישית) היה הלילה הזה הרב קלמן בר הרב הראשי האשכנזי הבא.
קול אחד בלבד היה חסר לו כדי לנצח את הרב מיכה הלוי.
3.
בסיומו של ההליך, בשעה היעודה הוקראו התוצאות של הקלפי האשכנזית, בעוד את ספירת הקולות של הקלפי הספרדית ביצעו מאוחר יותר.
בתחתית השורה: התברר שיש צורך בסיבוב נוסף, משום שלראשונה בתולדות הבחירות לרבנים ראשיים נרשם תיקו בין שני מועמדים.
הסיבוב השני, שהיה אמור להיערך הערב בשעה 21:30, בהשתתפות 138 מתוך 140 חברי הגוף הבוחר – נדחה, וכפי המסתמן הבחירות לרב הראשי האשכנזי יידחו בשבוע – ויתקיימו לאחר ראש השנה.
ועדת הבחירות הודיעה כי “בהתייעצות עם משרד המשפטים, הוחלט על קביעת מועד חדש לבחירות חוזרות, אך טרם נקבע מועד”.
מה קרה? ובכן, בספירת הקולות נמצאה בקלפי של ‘הרב האשכנזי’ מעטפה ריקה ואילו בספירת הקולות בקלפי של ‘הרב הספרדי’ נמצא פתק של הרב מיכה הלוי במעטפה יחד עם פתק של הרב דוד יוסף. הפתק נפסל משפטית, אך בסביבת הרב הלוי תולים תקווה כי הייעוץ המשפטי יאשר את הפתק – מה שיעניק לו ניצחון עם 41 קולות.
משפטית, קשה להאמין שזה אכן יתקבל.
במשרד המשפטים ידונו מחר בשאלה האם מדובר בקול כשר או פסול, הצדדים יגישו גם הם את התייחסותם – וביום שלישי תתקבל ההכרעה. אם יחליטו שהתיקו נשמר, יקבעו תאריך לסיבוב שני בין שני המועמדים.
4.
אם נלך לסיבוב שני – איך יתפצלו הקולות? הנה השרטוט:
קשה לדעת לאן יפנו 6 הקולות בהם זכה הרב אליעזר איגרא.
הקולות של הרב משה חיים לאו – חלקם, מן הסתם, יתמכו ברב מיכה הלוי, על רקע המשקעים בין המשפחה לבין הרב קלמן בר, על רקע היריבות בבחירות לרבנות נתניה. אבל יש גם חברים מהגוף הבוחר שאינם קשורים לנושא הנתנייתי: קחו, לדוגמה, את רון חולדאי, מעריץ של האבא לבית לאו, שמן הסתם בחר בבנו בשל קרבה אישית. מה לו ולרב מיכה הלוי, הנחשב מאנשי הרב צבי טאו, נשיא ישיבת ‘הר המור’, המזוהה בציבור הליברלי כקיצוני בדעותיו?
קולותיו של הרב מאיר כהנא – אלה, לכאורה, יתמכו ברובם ברב קלמן בר, שכן מדובר באנשים עמוסי כעסים על סמוטריץ’, על שלא נצמד להמלצת ועדת הרבנים שהוא עצמו מינה. וככאלו, הם לא יתמכו במועמד שנתמך על ידו.
ויש גם את ‘שונאי הדילים’. דווקא משום שהרב מיכה הלוי נתמך ב’דיל’ של ש”ס והציונות הדתית, הם יעדיפו לבחור ברב בר.
מדוע רובם כן תמכו ברב דוד יוסף לתפקיד הראשון לציון, למרות שהיה חלק מה’דיל’ של דרעי-סמוטריץ’? אז זהו, שש”ס עשתה מעין ריקוד תימני של צעד קדימה, שניים אחורה והיה קשה קצת למצוא על פניה התלהבות יתירה של תמיכה במועמדות הרב דוד יוסף. מה גם, שרבים מחברי הגוף הבוחר תכננו לבחור ברב דוד יוסף, כדי שלא לתמוך ב’מועמד של דרעי’, אחיו הגר”י דרעי זצ”ל. משנפטר, הם נותרו נאמנים למשאלת ליבם המקורית. זה עדיין לא אומר שהם לא אנשים שבוחלים ב’דילים’ ושהם לא אנשים ש’דווקא’ יצביעו לרב בר, רק משום שאינו חלק מ’דיל’.
5.
ולנקודה האחרונה.
מי שעקב אחרי צוות יועציו ויחצניו של הרב מיכה הלוי לא יכול היה שלא להתרשם ממספרם, הוותק והניסיון, וכנראה גם הממון הרב שעמד לרשותם.
לעומת זאת, לרב קלמן בר היו אנשי אסטרטגיה שפיזרו בעיקר חיוכים והרבה פחות עוצמה או כסף. “יחצנים עם כפכפים”, כפי שהגדיר לי אותם אחד מחברי הגוף הבוחר. “אבל חמודים-חמודים”.
התחושה שבצד של הרב מיכה הלוי עמדו כוחות פוליטיים עוצמתיים ויחצנים ש’מערבבים’, הרחיקה חלק מחברי הגוף הבוחר.
העובדה שלמרות עוצמת ההשקעה ביחצ, ולמרות שהרב הלוי נתמך ב’דיל’ של שתי מפלגות חזקות ב’גוש הימין’, הוא הצליח להשיג בסיבוב הראשון רק תיקו עם הרב קלמן בר – יש בה הפתעה גדולה.
אז איך הקרב ייגמר בסוף? ימים יגידו. נכון לעכשיו, החיוכים והלבביות – ניצחו בגדול.