השופטת קבעה: אליעזר גרוס ישלם מכיסו 6 מיליון ש”ח למשקיע בבסדנו

חרדים 10
|
י"ג אלול התשפ"ד / 16.09.2024 00:04
יו”ר ומנכ”ל חברת ההשקעות ‘בסדנו’ חויב בתשלום אישי לאחד המשקיעים בשל “ערבוב בין נכסיו הפרטיים לכספי בסדנו” • לפי ‘דה מרקר’, פסק הדין המחזק את מסקנותיה של רשות ני”ע בחשד לעבירות הלבנת הון וערבוב כספים בבסדנו, עשוי לשמש תקדים למאות נושים אחרים

פסק דין שנתנה היום (ראשון) השופטת חנה פלינר, סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, מחייב את אליעזר גרוס, יו”ר ומנכ”ל קבוצת ההשקעות החרדית בסדנו להשיב לאחד ממשקיעי הקבוצה – אדוורד מטקוף, אזרח ישראלי המתגורר בארה”ב, כ-6 מיליון שקל.

אף שהסכם ההשקעה בוצע כביכול אל מול ‘בסדנו’, חייבה השופטת את גרוס בתשלום אישי של הכספים, בשל מה שכינתה: “ערבוב בין נכסיו הפרטיים של גרוס לבין כספי בסדנו והחברות הנוספות”.

ההליך המשפטי נחשף לראשונה על ידי סימי ספולטר באתר ‘דה מרקר’, לפני מספר חודשים – כחלק מהקשיים הכלכליים שאליהם נקלעה מי שנחשבה לקבוצת ההשקעות הגדולה במגזר החרדי – שגייסה בעשור האחרון, לטענת מנהליה, קרוב לחצי מיליארד שקלים.

פסק הדין מחזק את המסקנות של רשות ניירות ערך בתום חקירה שנוהלה נגד החברה במשך שנתיים, בחשד לעבירות הלבנת הון וערבוב כספים. על פי החשד, בסדנו הייתה למעשה תרמית פונזי. מסקנות הרשות הועברו לבחינת הפרקליטות, לצורך קבלת החלטה אם להגיש אישום.

בסדנו נקלעה בחודשים האחרונים לסחרור כספי ולפני מספר שבועות מונו לה נאמנים.

לפי הדיווח ב’דה מרקר’, התביעה של מטקוף, שהוגשה על ידי עורכי הדין יוסי מלצר ומשה מדווד, עסקה בהשקעה שניתנה כהלוואה בסך 6.3 מיליון שקל, שלטענת מטקוף רובה מעולם לא הוחזרה לו, אף שמועד הפירעון היה ב-2019.

בסדנו וגרוס טענו, מנגד, כי אמנם קיבלו את ההלוואה, אבל “הסכומים כולם הוחזרו והחוב במלואו נפרע אם בהעברות בנקאיות; בתשלום במזומן; במסירת יהלומים; ובהמרת ההלוואה להשקעות אחרות”.

גרוס גם התנגד לדרישת מטקוף לחייב אותו אישית בטענה כי ההסכמים נחתמו מול חברת בסדנו.

השופטת לא התרשמה מטיעוני ההגנה וקבעה כי בסדנו וגרוס לא עמדו בנטל ההוכחה של טענותיהם. השופטת גם לא התרשמה מהניסיונות של גרוס לטעון כי העביר יהלומים וכסף מזומן למטקוף.

פסק הדין משמעותי במיוחד בשל החובה האישית שהוא מטיל על גרוס. השופטת מסבירה את החלטתה בכך שהכסף הועבר לחשבונו האישי של גרוס, ובמהלך ההתנהלות בין השניים גרוס כתב מספר פעמים כי זה באחריותו האישית, כאשר גם חתימת ההסכם מול בסדנו נעשתה, לדברי השופטת, כדי להוסיף חבות של החברה.

השופטת גם הזכירה את חקירות רשות ניירות ערך ואת הליכי חדלות הפרעון שמתקיימים במקביל – וכתבה: “מסקנותיי לעיל מתיישבות עם חקירת הרשות לניירות ערך, מסקנותיה והמלצותיה כפי שהועברו לפרקליטות, כאשר החקירה עסקה בנושאים הבאים: ‘גיוס השקעות שלא לפי חוק ניירות ערך, ‘ערבוב’ כספים בין החברות השונות בקבוצה ושימוש בכספי המשקיעים לתשלום תשואות/ריביות של משקיעים אחרים”.

השופטת חתמה את פסק הדין: “לאור כל האמור לעיל, הנני מחייבת את הנתבעים 1-3, ביחד ולחוד, בתשלום הסך של 5,940,042 שקלים בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה עד ההחזר המלא בפועל.. בנוסף ישיבו הנתבעים 1-3 לתובע את האגרה כפי ששילם; את הוצאות ההקלטה והתמלול ככל שהיו, כשהוצאות אלו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומן ועד ההחזר המלא בפועל. כן ישתתפו הנתבעים 1-3 בשכר טרחת עורך דין בסכום של 100,000 שקלים. כל הסכומים עליהם הוריתי ישולמו תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין”.

לפי ‘דה מרקר’, פסק הדין עשוי לשמש תקדים משמעותי למאות נושים אחרים שעשויים לתבוע גם הם את גרוס, בטענות דומות.