בג”ץ הורה היום (ראשון) לשר המשפטים יריב לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ולמנות נשיא לבית המשפט העליון בתוך 14 ימים.
מדובר בפסק הדין שניתן בעתירה של התנועה לאיכות השלטון בישראל נגד שר המשפטים. הפסיקה ניתנה על ידי השופטת יעל וילנר, השופט עופר גרוסקופף והשופט אלכס שטיין.
התפקיד לא מאויש במשך קרוב לשנה כשמאז פרישת הנשיאה לשעבר אסתר חיות ממלא את מקומה השופט עוזי פוגלמן.
לוין, שמכהן גם כיו”ר הוועדה לבחירת שופטים, סירב לכנס אותה בשל העובדה שלא רצה לאפשר בהצבעה את המשך שיטת הסניוריטי ומינוי השופט יצחק עמית לתפקיד נשיא בית המשפט העליון.
פסק הדין, שניתן בהרכב של שלושה שופטים – יעל וילנר, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין – קובע כי מדיניותו של השר לוין, לפיה לא יכנס את הוועדה עד להשגת הסכמה רחבה על זהות הנשיא, אינה עולה בקנה אחד עם הוראות החוק ועם תכליתו.
השופטת וילנר, שכתבה את פסק הדין העיקרי, קבעה: “מדיניות זו אינה מביאה בחשבון את תכליתו העיקרית של סעיף 7(א) לחוק ואינה מעניקה לה כל משקל”.
היא הוסיפה: “קשה להלום שמינוי נשיא בית המשפט העליון, אשר משמש כאמור גם כראש הרשות השופטת ומהווה אחד מ’סמלי השלטון’ של מדינת ישראל, יסוכל משך למעלה משנה רק משום שהשר אינו משלים עם מנגנון הבחירה שקבע המחוקק בעניין זה”.
השופט שטיין הדגיש בחוות דעתו: “השר רשאי אמנם להימנע מכינוס הוועדה לפני השגת הפשרות וההסכמות הטובות בעיניו כפוליטיקאי, אולם זאת – בטרם כלו כל הקיצין וכל אימת ששיתוק המערכות אינו עומד על הפרק. בהגיענו לנקודה של שיתוק המערכות, השר חייב לכנס את הוועדה”.
השופט גרוסקופף הוסיף: “לא יכולה להיות מחלוקת כי לעת הזו, משחלפו 11 חודשים בהם מערכת המשפט מתפקדת ללא נשיא לבית המשפט העליון ובחסר של שני שופטים בבית המשפט העליון, קיים צורך מערכתי אקוטי במינוי נשיא לבית המשפט העליון ובהשלמת מכסת שופטיו”.
על פי שיטת הסניוריטי הקיימת, בה תומכים רוב חברי הוועדה, הנשיא הבא של בית המשפט העליון אמור להיות השופט יצחק עמית. אך לוין מתנגד לשיטה זו ורוצה למנות את השופט יוסף אלרון לתפקיד הנשיא.
ניסיונותיו של לוין להגיע לפשרה בנושא לא זכו להיענות מצד ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, השופט עוזי פוגלמן.
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין הגיב לפסק הדין ואמר: “הצו שניתן לפני זמן קצר, שאין לו אח ורע באף דמוקרטיה מערבית, לא הפתיע איש. הצו, שמנוגד לחוק מפורש, וניתן תוך ניגוד עניינים חמור, מהווה השתלטות כוחנית על הוועדה לבחירת שופטים ונטילת סמכויות השר בניגוד לחוק”.
לדבריו, “הצו הוא המשך ישיר לדרך המינויים הפסולה במערכת המשפט, כפי שראינו בעניין מינוי היועץ המשפטי לממשלה”.
הוא הוסיף: “בדיוק בשל כך, פעלתי עם הקמת הממשלה לשינוי המצב. עם פרוץ המלחמה, החלטתי לעצור את החקיקה ולעסוק בעת הזו בנושאים שיש לגביהם הסכמה רחבה. אלא שבמקום לחבק את ההחלטה הזו, היא נוצלה על ידי השופטים באופן ציני, כדי לפסול חוק יסוד, וכדי להתערב בנושאים ביטחוניים תוך דאגה מופלגת לתנאי המחבלים”.
השר לוין הדגיש: “הפשרה ההוגנת שהצעתי לביצוע מינויים בבית המשפט העליון, נדחתה בבוז על ידי ראשי מערכת המשפט דקות לאחר שהוצעה. כי מבחינתם, למה להתפשר כשאפשר להשתלט על הליך המינוי בכוח, גם במחיר יצירת משבר חוקתי?”
לדברי שר המשפטים, “הצו שהוצא היום אינו מכוון כלפיי באופן אישי. זוהי סטירה בפרצופם של כ-2.5 מיליון מצביעי הקואליציה הנוכחית, ושל רבים נוספים שדורשים את גיוון מערכת המשפט. הצו זורק את קולותינו לפח, הופך אותנו לאזרחים סוג ב׳, ומותיר באוויר את ידנו המושטת לפשרה.
“נשיא בית המשפט העליון שמתמנה באופן כוחני ופסול, מדרדר לשפל עמוק עוד יותר את האמון הפוחת בבית המשפט. לא אוכל לעבוד עם נשיא שמונה באופן בלתי חוקי בידי חבריו, ושאינו לגיטימי בעיני ציבור עצום. הצו חסר האחריות רומס את הדמוקרטיה ואת דרך ההסכמות שנסללה בחודשים האחרונים, ומחזיר את ישראל אחורה”.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ בתגובה לפסק הדין: “יוצא מדיון ארוך ומעמיק אצל ראש הממשלה בנושא התקציב ומתעדכן על פסק הדין המנותק, השערורייתי והאלים של שופטי בג”ץ. זה בדיוק ההבדל בין אחריות לאומית לחוסר אחריות לאומית.
“בזמן שאנחנו מנהלים מלחמת קיום ב-7 חזיתות, בית המשפט ממשיך לדרוס את הדמוקרטיה ואת שלטון החוק ולהתנתק מהציבור. גם בעת מלחמה השופטים לא עוצרים ופורמים את יסודות החברה והמדינה בכוחניות חד צדדית.
“אנחנו מגבים את שר המשפטים יריב לוין שעומד בשם כולנו מול הגוף היחיד במדינה שלא מכיר בגבולות הכוח. התיקונים במערכת המשפט חיוניים לישראל יהודית ודמוקרטית ונשוב אליהם בעזרת ה’ מיד אחרי המלחמה”.
יו״ר ועדת החוקה ח״כ שמחה רוטמן: “המחוקק החליט על איזון בין הרשויות בוועדה לבחירת שופטים. 3 נציגים לבית המשפט, שני נציגים לממשלה. כדי לאזן את הרכב הוועדה ולוודא שהשליטה בהליך מינוי השופטים נמצאת בידי הציבור ונבחריו, נקבע שהשליטה בסדר היום של הוועדה נמצאת בידי שר המשפטים.
“זו מצוות המחוקק, ובמדינת חוק, כולם חייבים לציית לחוק, גם בית המשפט”.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: “ההחלטה של בג”ץ נגד שר המשפטים היא החלטה הנגועה בניגוד עניינים חמור של השופטים. מסקנת ההחלטה היא אחת: יש צורך דחוף להשיב בהקדם את הרפורמה המשפטית, שמראה כמה מערכת המשפט ובייחוד בית המשפט העליון זקוקים לה”.
שר התקשורת שלמה קרעי הגיב על פסיקת בג”ץ: “אני קורא לחברי שר המשפטים לא להפר את החוק. החוק קובע שהסמכות נתונה בידי שר המשפטים. כל נסיון לקחת ממנו את הסמכות הזו בכח הזרוע, הוא בלתי חוקי ודינו להתבטל.
“ירצו השופטים הנכבדים לעבור על החוק, שיעשו זאת בעצמם ולא יאלצו אזרחים שומרי חוק לעשות זאת. הם הרי יכולים לקבוע בפסק דין מי נשיא בית המשפט העליון, מי נשיא המדינה ומי ראש הממשלה. אין להם חוק. אין להם שום איזונים ובלמים. בכל מקרה, אסור לשתף עם זה פעולה. זה בניגוד לחוק! עוצרים את הדיקטטורה השיפוטית”.
בכיר בליכוד אמר ל’מעריב’: “זו הכרזת מלחמה בשם העם נגד רודנות בית המשפט. מדובר בפסק דין פסול ובלתי חוקי של גוף נגוע בעניין שהוא צד בו. היות ויריב לוין לא רוצה לשפוך את התינוק עם האמבטיה, הוא נתן אולטימטום לבית המשפט מבלי להגדירו ככזה כדי לא לפגוע במוסד החשוב למדינה. אם השופטים לא יתעשתו ויגיעו לפשרה, יהיה לנו בית משפט שחצי עם רואה בו בית משפט פוליטי חד צדדי ומוטה, עם רמת אימון ציבורי כמו בית המשפט של באלרוס. עמית צריך להחליט האם הוא רוצה להיות נשיא של כולם או לוקשנקו”.