סמוטריץ’: “טעיתי, לא בטוח שצה”ל ערוך למלחמה בשתי זירות’

בנאום מקיף ורב-משמעי שנשא בפני תלמידי ישיבת ההסדר קריית שמונה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ פרש את משנתו בנוגע למצב הביטחוני, תוך התייחסות מעמיקה למלחמה בעזה ולאפשרות של מלחמה בצפון. הנאום חשף פרטים על דיונים בקבינט, התלבטויות אישיות של השר, ותובנות על המצב הביטחוני והכלכלי.

על המצב בצפון והאפשרות למלחמה: “לפני ארבעה חודשים חשבתי שהגענו לנקודת אופטימום שבה צריך להטות את המאמצים מהדרום אל הצפון ולצאת שם למלחמה ולהעביר את רצועת הביטחון אל הצד הלבנוני,” אמר סמוטריץ’. “זה באמת לא מתקבל על הדעת שיש רצועת ביטחון בשטח שלנו.”

השר הוסיף: “אני מעריך שלא יהיה מנוס. תושבי הצפון יחזרו הביתה למציאות מתוקנת אחרת לחלוטין שלא יכולה להתממש אלא במלחמה”, כאשר הוא מדגיש כי התושבים יסרבו לשוב לבתים בלי שישמידו את הבונקרים והמנהרות של חיזבאללה.

“מלחמה בצפון זה כמו נדל”ן. הזול של היום זה היקר של מחר. מה שתשלם היום זה פחות ממה שתשלם מחר,” הסביר סמוטריץ’. “20 שנה לא רצינו לשלם את מחיריה של המלחמה, ולכן נמנענו ונתנו למפלצת הגדולה הזאת להתפתח מאחורי הגדר שלנו.”

על החוסן הלאומי והתמיכה במלחמה: “עם ישראל בנוי לזה עכשיו. הוא מוכן לזה. הוא מבין שאין ברירה. הוא מוכן לשלם את המחירים,” אמר השר. “אנחנו רואים בחומרים המודיעיניים. סינוואר היה בטוח שאיך שמתחילים תמרון ועם ישראל מתחיל לשלם מחירים, תתחיל מחאה. זה דבר מדהים. יכולת העמידה של החברה הישראלית אל מול תשלום המחירים.” הוא ציין כי גם אם יהיו 50,000 מפגינים – הם מיעוט בתוך שמונה מיליון יהודים.

על ההחלטות בקבינט והוויכוחים הפנימיים: “אני הצבעתי בעד. וטעיתי. אני הערכתי שצה”ל, כמו שהבטיחו לנו תמיד, יודע לנהל מלחמה רב-זירתית בשתי זירות. לא בטוח שזה נכון,” חשף סמוטריץ’ לגבי דיון בקבינט סביב השאלה האם לתקוף את חיזבאללה במקביל ללחימה בעזה – מיד אחרי מתקפת הפתע של חמאס. סמוטריץ’, בדבריו, התלונן גם על ההדלפות מדיונים חסויים בקבינט.

סמוטריץ’ התייחס בנאומו גם ליחסים עם שר הביטחון והרמטכ”ל: “שר הביטחון גלנט הוא לא רופס. יש לי ויכוחים איתו נוקבים מאוד. הוא לא פחות גיבור ממני,” אמר סמוטריץ’. “יש לי ויכוחים עם הרמטכ”ל ואני חושב אחרת מהם בקריאת המפה ואני מוכן גם לקחת סיכונים אחרים. הם לא פחות גיבורים ממני, לא פחות חדורי מטרה ממני, לא פחות נחושים ממני.”

על המורכבות של קבלת החלטות: “אתה רוצה לעשות את זה בנקודת האופטימום הטובה ביותר, המתאימה ביותר, כדי שתגבה מחיר כבד ביותר מהאויבים שלך ותפגע כמה שפחות אצלך,” הסביר השר. “זה מצוין שאתם הלוחמים סוסים דוהרים… אבל לוחם הכי גיבור ואיש נפש ומקצוען לא מכיר את תמונת הקרב.”

לדבריו, יש צורך בפעילות מבצעית בסבלנות. “המאפיין המרכזי ביותר של המזרח התיכון במילה אחת זה סבלנות. התמונה… אם אני אגיד לך: ‘תאפיין לי את המזרח התיכון בתמונה’, זה הבדווי שיושב באוהל עם קפה ויש לו את כל הזמן שבעולם. וזו הצרה הכי גדולה שלנו.”

על המטרות בלבנון: “צריך הסכם שבו חיזבאללה יסכים בעצמו להשמיד את כל התשתיות שלו עד הליטני ולנתק את זה מעזה. כי בעזה בכל מקרה יהיה… הפסקת אש… לא יהיה הפסקת אש. אני צריך לחזור להילחם כי את חמאס אנחנו משמידים.”

בנאומו, התייחס שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ גם לסוגיה הכאובה של החטופים ולאפשרות של עסקה להחזרתם. דבריו חושפים את המורכבות והדילמות הקשות העומדות בפני מקבלי ההחלטות בנושא זה. על הקושי בקבלת החלטות בנוגע לחטופים: “אתם חושבים שאני הצלחתי לישון בלילה אחרי שנרצחו שישה חטופים שם? על החלטה שלי לא החזרנו אותם הביתה?” שאל סמוטריץ’ רטורית. “אלה החלטות נוראיות ואיומות. לא מקנא במי שצריך לקבל אותן.”

על האפשרות להפסקת אש תמורת החזרת החטופים: “אולי זה נכון להפסיק את המלחמה ולהחזיר את החטופים? עוד שנתיים-שלוש נילחם עוד הפעם?” תהה השר, מציג את הדילמה המרכזית בנושא. “זה החלטות נוראיות ואיומות. לא מקנא במי שצריך לקבל אותן. וגם בעצמי לא. בחרתי את זה. אבל אני פה ואין לי ברירה. אני לא יכול לברוח מזה.”

על המשך הלחימה לעומת עסקת חטופים: “בכל מקרה זה לא שיש עכשיו איזה עסקה על השולחן. ני חושב שסינוואר לא רוצה [להגיע להסכם]”. בדבריו רמז על התנגדותו להפסקת אש מקיפה. “אבל אני מודע לכוחי וחלקי היחסי ולעובדה שאני חלק מעם ומדינה ומערכת דמוקרטית יותר גדולה ממני. ואני לא כופה דעתי.”

מוטריץ’ חשף פרטים מעניינים על המשא ומתן לצירוף בני גנץ לממשלת החירום בתחילת המלחמה. דבריו מספקים הצצה נדירה לדינמיקה הפוליטית בזמן משבר: “בתחילת המלחמה, רצו להקים ממשלת אחדות, ממשלת חירום, שבני גנץ ייכנס. והיה לו תנאי מקומם מאוד, מכעיס מאוד, שאנחנו לא נהיה בקבינט המלחמה,” חשף סמוטריץ’.

“אני מאוד התלבטתי. וכינסתי את רבותיי, התייעצתי איתם. יש לי זכות לצאת? הרי אני רוצה להשפיע על מהלכי המלחמה. שלא לדבר על זה שאני כנראה מייצג הרבה מאוד מהלוחמים באחוזים.”

סמוטריץ’ הסביר את השיקולים שהובילו אותו להסכים בסופו של דבר: “היו שתי סברות שהכריעו. סברה אחת אמר הרב יהושע שפירא. והתקבלה על כולם. מלחמה, כמו כל מלחמה, היא מלחמה של כלל ישראל. היא לא מלחמה של הכוחות הצודקים בעם ישראל. עם ישראל מנהל מלחמה. ולכן צריך שכמה שיותר חלקים מעם ישראל יהיו שותפים בלנהל את המלחמה הזאת.”

“אני אגב מאוד מצטער על זה שהתפרקה ממשלת האחדות. בעיניי איזה שגיאה קשה שהם עשו. ועוד פעם, אני אומר את זה כמי ששילם את המחיר הכי גדול והודר מהמעגל הקרוב של קבלת החלטות.”

למרות זאת, סמוטריץ’ הדגיש את יכולתו להמשיך להשפיע: “דרכי להשפיע באופנים אחרים. שר אוצר צריך אותו. שום דבר לא זז בלי כסף. הצבא צועד על קיבתו. אבל פורמלית, קבינט מלחמה מצומצם, המעגל הכי קרוב של קבלת ההחלטות – אני מודר ממנו.”

סמוטריץ’ סיכם את דבריו בקריאה לסבלנות ואמונה: “אנחנו יודעים בפירוש שגם הלב החדש והרוח החדשה ו’עשיתי את אשר בחוקי תלכו’ יקרה. אנחנו יודעים את זה בוודאות. אבל זה לוקח קצת זמן. והתפקיד היחיד שלי זה למשוך זמן. אתם צריכים לעשות את העבודה. בסוף להחזיר את עם ישראל בתשובה.”