פורום ‘המפקדים והלוחמים במילואים’ פרסם היום (רביעי) מסמך שמציג את ה’תוכנית להכרעת חמאס’, שמבוססת לדבריהם על ההנחה שהפשיטות הנוכחיות לא אפקטיביות מספיק כדי להכריע את ארגון הטרור ולייצר לחץ משמעותי לשחרור החטופים.
המסמך, שכותרתו ‘תוכנית האלופים’, נכתב ביוזמת אלוף במיל’ גיורא איילנד, ראש אגף מבצעים לשעבר, בתמיכת עשרות קצינים בכירים, בהם אלוף במיל’ גרשון הכהן, תת-אלוף במיל’ גיא חזות, המשמש כיום כראש מערך הלמידה בזרוע היבשה ותת-אלוף במיל’ דדי שמחי. “כל עוד חמאס שולט בסיוע ההומניטרי – לא ניתן להכריעו”, אמר אל”מ במיל’ חזי נחמה, ממייסדי הפורום.
התוכנית שהוצגה כוללת שליטה במסדרון נצרים, מצור על צפון הרצועה והפסקת הסיוע ההומניטרי, פינוי אזרחים מצפון הרצועה לדרום דרך נקזים, וחניקת המחבלים שנותרו שם.
“רק רוח חדשה במטכ”ל תביא לשינוי”, אומרים בפורום בו חברים מאות לוחמים במיל’ – שקוראים לדרג הפיקוד הבכיר ולדרג המדיני להחליט: “זמן הכרעה!”.
אלוף במיל’ גיורא איילנד הדגיש את הצורך לשנות את אסטרטגיית המלחמה מאחר וסינוואר לא לחוץ. “אנחנו כבר מנובמבר מחכים כל הזמן לאיזושהי עסקת חטופים נוספת ואנחנו רואים שהיא לא קורית ואני חושב שגם לא תקרה בהמשך כי סינוואר לא לחוץ.
“הדבר הנכון לעשות – צפון רצועת עזה, שכולל את העיר עזה ואת השכונות שסביבה, וכולל שטח של בערך 40% משטח הרצועה, כרגע נמצא תחת כיתור ישראלי מלא ולכן הדבר שנכון לעשות: להודיע לבערך 300 אלף התושבים שנשארו בצפון הרצועה, לא שאנחנו מציעים לכם לצאת מצפון הרצועה, אנחנו מורים לכם לצאת מצפון הרצועה”.
לדבריו, ישראל צריכה להקצות מתחמים לשהייה הומניטרית לתושבים ולהטיל מצור על צפון הרצועה. “אנחנו מסמנים לכם שני מסדרונות די בטוחים ליציאה – ציר טאנצ’ר וציר אפיון – שיהיו מאובטחים על ידי כוחות צה”ל. מי שיצא יקבל אוכל ומים. אבל בעוד שבוע כל השטח של צפון הרצועה הופך להיות לשטח צבאי, ולשטח הצבאי הזה מבחינתנו לא תיכנס אליו שום הספקה.
“ולכן 5,000 מחבלים שנמצאים בשטח הזה יוכלו במצב הזה או להיכנע או למות ברעב”, הסביר איילנד את חשיבות הטלת המצור.
הוא פירט את הסיבה שלטענתו הביאה את סינוואר להסכים לעסקה בנובמבר: “אותה עסקה שהוצגה כבר בנובמבר 2023 הייתה עסקת חטופים טובה, בטח בראיה של מה שקורה עכשיו. ישראל קיבלה עשרה חטופים חיים כל יום. למה העסקה הזאת הייתה כל כך מוצלחת?
גיורא איילנד מוזג פה גלון של מים צוננים על נפשי העייפה.
הנה יוזמה, הנה יצירתיות, הנה בניית מנופי לחץ.
אבל למה זה צריך לבוא מפנסיונרים?
איפה הדרג המדיני? איפה אלופי המטכ”ל? במה אתם עסוקים לעזזאל? pic.twitter.com/OPsssvtJVQ— עמיחי אתאלי (@attaliami) September 4, 2024
“הסיבה היא מאוד פשוטה: עד אותו רגע נכנסו לעזה שתי משאיות אספקה ביום והחמאס התחיל להבין שלולי אספקה לעזה ייווצר בעזה מחסור כבד שגם ישפיע חזק על יכולת הלחימה שלו ושל אנשים שלו וגם ייצור הרבה מאוד מרמור, כעס ורוגז של אוכלוסייה רעבה וכועסת. זה הדבר שמבחינתו היה יותר חשוב מכל דבר אחר ולכן הוא דרש שחלק מאותה עסקה ישראל תגדיל את מספר המשאיות משתיים למאתיים.
“אבל למה לא חזרנו לשתי משאיות, שזה היה המציאות לפני אותו הסכם?”, תהה איילנד – וענה כי מדינת ישראל ויתרה על מנוף הלחץ.
“ויתרנו בנקודה הזאת. דיקטטורים מהסוג של סינוואר לא חוששים מלחץ צבאי, חוששים משני דברים אחרים, אלטרנטיבה שלטונית ומקיומו של המון זועם שיכול להפיל אותם מהשלטון.
“המציאות כיום בעזה זה שסינוואר באמת לא לחוץ. יש פה השתלטות מוחלטת של החמאס על משאיות האספקה ולכן העובדה היא שהחמאס נתפס כמי שמחלק את האספקה. השילוב הזה שיש הרבה אספקה ואיזה שקט שיוצר בעזה – אומר שהמלחמה הזאת קשה מאוד להכריע אותה.
“ההפסד הזה של כל צפון הרצועה הוא הדבר שמבחינת סינוואר ייצור לחץ אמיתי, הוא גם יבין שכשהדבר הזה קורה בצפון הרצועה ניתן יהיה לעשות אותו אחר כך אם זה ברפיח ואם זה במקומות אחרים. ומאותו רגע אנחנו נראה גם את הלחץ על סינוואר הולך וגדל כי הוא יבין שזה יהיה גם הצעדים הבאים”.
איילנד הדגיש: “אם לא נעשה את זה, אנחנו לא נראה את שלוש מטרות המלחמה מושגות, לא הצלה של החטופים, לא מיטוט שלטון חמאס וגם לא מציאות שעזה בהמשך לא מאיימת על ישראל”.