שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ הציג היום (שלישי) את תקציב המדינה לשנת 2025.
התקציב יכלול 160 מיליארד שקלים להוצאות הביטחוניות של המלחמה, 44 מיליארד שקלים לצרכים אזרחיים, ו-20 מיליארד שקלים לשיקום.
לפי שר האוצר, יתוקצבו תשעה מיליארד שקלים לאנשי המילואים, ועשרה מיליארד למפונים. 1.4 מיליון שקלים ילכו לרווחה ובריאות הנפש. 16 מיליארד לפיצויים לעסקים. עוד מיליארד שקל יוקדש לצמיחה בהייטק, שני מיליארד להאצת הנדל”ן.
לצורך תגבור כיתות הכוננות וחיזוק המשטרה יוקצבו שני מיליארד שקלים נוספים.
סמוטריץ הציג גם את היעדים של התקציב לשנת 2025:
• הורדת הגירעון ל- 4% – ייצוב יחס חוב לתוצר
• צעדי התכנסות: כ-35 מיליארד שקלים
• הממשלה והמגזר הציבורי תחילה
• מדיניות שוויון בנטל
על פי סמוטריץ’, ההתכנסות המצוינת ביעדים תכלול: הקפאת שכר שרים, חברי כנסת ובכירים. קיצוצים במשרדי הממשלה – על ידי כינוס משרדים קיצוץ וייעול בשירות המדינה.
הקריטריונים והעקרונות שהציג סמוטריץ’ לתקציב ולקיצוצים הצפויים:
• כולם נכנסים תחת האלונקה
• פיזור על פני כל עשירוני ההכנסה
• מבחני עלות / תועלת כלכלית
• מינימום פגיעה למשק בית: “יהיו הקפאות של מדרגות מס, קצבאות ביטוח לאומי ועוד”
• תקציב אחדות: הימנעות ממלחמות יהודים בזמן המלחמה
לדברי סמוטריץ’, למרות המלחמה השקל מתחזק והבורסה בעלייה. הוא אמר כי רמת ההשקעות בהייטק בעלייה מאז הקורונה וכי יש גידול של 23 מיליארד בהכנסות ממיסים. הוא ציין כי שיעור האבטלה במשק הוא רק 2.8%.
בפתח דבריו אמר סמוטריץ’: “אנחנו במלחמה הארוכה והיקרה ביותר בתולדות ישראל. המלחמה הזו נפתחה במשבר ענק בין המדינה לאזרחיה. כמשרד האוצר היינו צריכים לבנות את קו הביצורים הכלכלי שיבנה מחדש את האמון. זה אומר שהאזרחים יכולים להישען אחורה בשעת משבר – זה נכון לבעלי העסקים, למילואמיניקים, למפונים ולכולם.
“לכן הבאתי מדיניות כלכלית מרחיבה. אני חושב שההחלטות שקיבלנו היו החלטות נכונות, שהחזיקו את החברה והחוסן הלאומי ואת אורך הנשימה, והחזיקו גם את הכלכלה”.
תחת הכותרת “תקציב 2025 – ממלחמה לצמיחה” קבע שר האוצר את יעד הגירעון מתחת ל-4% באופן ששומר על יציבות ביחס החוב לתוצר בשנת 2025 ומכנס אותו לתוואי ירידה בשנים שלאחר מכן.
הוא הגדיר את צעדי ההתכנסות הכוללים הקפאות שכר, מדרגות מס וקצבאות, וכן שורת צעדי חיסכון והתייעלות במשרדי הממשלה ובשירות הציבורי בסכום כולל של כ-35 מיליארד שקלים. צעדי ההתכנסות הורכבו באופן שיוצר שוויון בנטל ומכניס את כלל חלקי החברה הישראלית מתחת לאלונקה, בצורה מדודה ומבלי להיכנס למחלוקות ציבוריות שאינן נכונות בשעת מלחמה.
התכנית הכלכלית הנלוות לתקציב כוללת ארבע רגליים עיקריות: צעדי האצה בתחום ההייטק, התייעלות המגזר הציבורי, מאבק בהון השחור וגיוון מקורות ההון של הכלכלה הישראלית.
ביום חמישי יוצג התקציב לאישורו של ראש הממשלה וצוותו ובמקביל יחלו במשרד האוצר בשיח אינטנסיבי עם המשרדים לגיבוש התקציב.
“נמשיך לשמור על אחריות תקציבית ועל המסגרות הפיסקליות ולהעביר מסר של אמון, אחריות ויציבות לשווקים ולמשקיעים בכלכלה הישראלית. המדיניות הכלכלית שלנו מוכיחה את עצמה בחוסן הלאומי, בשקל החזק, בבורסה העולה, בשוק התעסוקה המהודק, בגידול בהכנסות המדינה ממסים, בנגישות הגדולה שלנו לחוב, בהתאוששות המהירה של ההייטק, ועוד. אני משוכנע כי ראש הממשלה וכלל חבריי לממשלה ולקואליציה יגלו את האחריות הנדרשת בכדי להמשיך במדיניות הזו ולהעביר תקציב אחראי ומוטה צמיחה שיאפשר לנו להעלות את המשק הישראלי ממלחמה למסלול צמיחה מואץ”,