
•
נשים את הדברים על השולחן: עיקרו של הפילוג והמחלוקת נעוץ בעיקרו סביב אדם אחד, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. עוד בטרם המלחמה, ארגוני השמאל המשומנים והארסיים ניסו בכל דרך ואמצעי להוריד אותו מתפקידו ועל הדרך להכות בציבור הימני והחרדי שבחר בו. כשהחלה המלחמה הארס התחיל לפעפע גם למחוזות שהיו קדושים בעבר. די היה לצפות באולפני התקשורת נוטפי השנאה, שהאשימו ללא הרף את ראש הממשלה בעצם המלחמה ובניהולה. האמת, מראש לא היה לנתניהו סיכוי, כל מה שהוא היה עושה היו תוקפים אותו, משום שהשנאה באה יחד איתם עוד בטרם המלחמה. המלחמה היא רק עוד סיבה לשנאה התהומית. אם חשבנו שגם להם יש עוד חלקה אחת של אחדות, חלקת הנופלים, גם בזה התבדינו. רק נתבשרנו על רציחתם האכזרית של ששת החטופים, וארגוני השמאל ועושי דברם באולפנים החלו להסית ולהאשים את ראש הממשלה ברציחתם. מעל כולם התבלט יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד, שניצח על מקהלת ההסתה. דם הנרצחים נהפך לכלי ניגוח מכוער,שמנגח ללא רחם בראש הממשלה. ושוב, המרוויחים העיקרים מהמהומות הם ארגוני הטרור ששמחים על כל בדל הסתה ואשמה שמוטחת בנתניהו. גם יו"ר ההסתדרות הפוליטי, ארנון בר דוד, הצטרף לחגיגה עם שביתה במשק. בעקבות המעשים המטופשים וההסתות הבלתי פוסקות, בחמאס חוגגים. הם גם רצחו יהודים וגם הצליחו להוביל ללחץ פנים ישראלי שמנסה לדחוק את ראש הממשלה להיכנע לעסקת שבויים בתנאים שלהם. לאורך הדורות היו בריונים רבים שניסו להוביל את עמנו לתהומות, הפעם נראה שהבריונות לא צלחה, מול הבריון קמו להם אמיצים רבים שהודיעו שאינם מצטרפים להרס הפנימי.•
דבר אחד ברור לכל בר דעת: ביצוע עסקת חטופים בתנאים של החמאס אחרי הטבח שהם עוללו לנו, משמעותה הזמנת הטבח הבא. חמאס מוכן לעסקה בתנאי אחד עיקרי - שהמלחמה תסתיים לחלוטין, כולל נסיגה ישראלית מוחלטת מכל רחבי עזה ובפרט מציר פילדלפי, העורק ממנו זרמו כלי המלחמה שטבחו בנו בשמחת תורה. כל ההתפשרויות הישראליות נתקלו בסירוב מצד חמאס, שנשאר דבק בעמדתו - ועל זה ראש הממשלה נלחם. הוא לא מעוניין לתת להם את הטבח הבא על מגש של זהב. מיושבי האולפנים לא ציפיתי לכלום, שכן הם כבר הרגילו אותנו שהשיקול האישי גובר אצלם כמעט על כל דבר. אך האיש שאכזב אותי יותר מכל הוא שר הביטחון יואב גלנט. האיש שללא ספק מבין דבר או שניים בביטחון ויודע את המחיר והתוצאה של עסקה מופקרת שתסכן חיי ישראלים רבים, מזנב בראש הממשלה ובקבינט ודורש מהם שוב ושוב להתפשר על עסקה מול ארגון הטרור הרצחני. גם אחרי שהוחלט בקבינט שישראל לא תיסוג בשום אופן מציר פילדלפי, שר הביטחון דרש לקיים שוב הצבעה. כמובן, בחמאס מיהרו לפרסם את דרישתו ולחגוג עליה. הנושא שב להצבעה בקבינט ושוב כל חברי הקבינט החליטו נגד עמדת שר הביטחון. אך עצם זה ששר ביטחון מרשה לעצמו, תוך כדי מלחמה, לפרסם ברבים את עמדתו המנוגדת לעמדת הממשלה הוא מעשה חמור ביותר שנעניק כוח ומורל לאויב. כשעמדתו מצדדת בעמדת ורצון החמאס המעשה חמור שבעתיים. למזלנו הקבינט הנוכחי די מגובש נגד עמדת השר. אלא שהנזק כבר נעשה. כששר הביטחון נשאר בודד במערכה מול כל חברי הממשלה, הוא פשוט שר מיותר! אינני חושב שראש הממשלה חף מטעויות. לא אחת מתחתי עליו ביקורת קשה. החל מהסיוע ההומניטרי שנכנס לעזה ללא הפסקה, וכלה בגבול הצפוני שנותר מופקר ומדמם. אך כשרואים את הלחצים הכבירים שמופעלים עליו, בעיקר מטעמים פוליטיים, ואת השמחה שהלחצים הללו מעניקים לאויבינו המרים, אין לנו ברירה אלא לחזק את ראש הממשלה שימשיך לעמוד איתן על דרישותיו, שיקבל את ההחלטה האמיצה והנכונה לעם ישראל ושלא ייכנע ללחצים. ולא נשכח להתפלל עליו שיקבל מהחונן לאדם דעת את החכמה והבינה לעשות את הטוב ביותר לעם ישראל.