שימוש בלתי סביר בכוח.
מר יו”ר ההסתדרות היקר, אתה שמשבית את המשק כדי ליצור הכרעה בנושא מדיני ובטחוני. אתה שעושה זאת בפעם השניה, לאחר ההשבתה הפראית למניעת הרפורמה. אתה שאומר: ‘אני החלטתי’, ‘הגעתי למסקנה’, ‘אני אזעזע את מי שצריך לזעזע’. מי אתה? מכוח איזו סמכות?
בשם חברי הסתדרות רבים, הרשה לי לומר לך, שכחת את מקומך! אתה אמור לדאוג לזכויות עובדים ותו לא. אתה יכול לנהל מו”מ אך ורק על תוספת שכר ופנסיות. אין לך שום זכות כמייצג עובדים, שלא בחרו בך להכרעות מדיניות, ושחלקם אינם חושבים כמוך, לכפות דעתך כאילו בשמם, ולהשתמש בנו ובהם כבני ערובה להשליט את דעתך הפרטית.
בני יהונתן לא נהרג בשליחותך ולא יצא לקרב בפקודתך. באיזו זכות אתה מתערב בהחלטות מלחמתיות שעלולות להרוג חיילים וחטופים?
באיזו זכות אתה מבטל את כללי המשחק הדמוקרטי ומתערב בעניינים שאינם בסמכותך רק בגלל שאתה יכול?
החירות הרודנית שאתה ובעלי כוח אחרים נוטלים לעצמם, כדי להשליט את דעתם, חייבת לעבור מהעולם עכשיו. ואתם, שמוחאים כפיים לשביתה האלימה כי זה מתאים לכם כרגע. זיכרו, כשבחירה פוליטית נלקחת בכוח נוצרים כללי משחק חדשים בהם ‘החזק שורד’ ו’האלים מנצח’.
זו המדינה שאתם רוצים לחיות בה? יום אחד, עם ראש הסתדרות אחר, זה יפגע בכם. יפגע בכולנו. צעד ראשון לאנרכיה.
אז גם אם אתם חושבים שעסקה הכרחית, אל תשתפו פעולה עם השביתה האלימה. אל תקימו ממשלה אלטרנטיבת בכוח. אל תחריבו את יסודות ההסכמה הדמוקרטית.
היו ישרים, היו אחראיים, אימרו לראש ההסתדרות – אל תתערב – פשוט אל תתערב.
חגי לובר, אב שכול שכופף את ראשו לא פעם, לממשלות שעשו דברים מסכני חיים כדי למנוע אנרכיה.