אימו של אורי דנינו שנרצח בשבי: “קיבלנו בכל חודש אות חיים ממנו”

עינב דנינו סיפרה על התפקיד של בנה אורי הי"ד, על המסרים והתקשורת דרך הצבא - ועל אומץ הלב והנחישות שבה פעל כדי להציל את איתי ומאיה רגב - אותם הכיר רק שעות קודם לכן במסיבה • ועל השמועות ברשתות לפני ההודעה מצה"ל: "זה כל כך עצוב, קשה ופשוט לא נתפס"
חרדים 10
כ"ט אב התשפ"ד / 02.09.2024 10:11

עינב דנינו, אימו של אורי דנינו הי”ד שנרצח בשבי החמאס, סיפרה הבוקר (שני) בתוכנית ‘קלמן ליברמן’ ברשת ב’ על בנה.

“לאורי היה תפקיד חשוב בצבא, היה אסור לנו לומר את זה. אחרי שלושה חודשים התחלנו לקבל כמעט בכל חודש אות חיים. ידענו שהצבא שלנו שם ועושה את הכול בשביל אורי. הוא היה קסם, היינו בטוחים שזה ייגמר אחרת. הוא פייטר”.

כשקולה חנוק מדמעות, עינב ביקשה להעביר מסר: “למרות השמועות ששמענו דרך הטלגרם ואינסטגרם – זה היה מזעזע עוד לפני שהתעדכנו – חשוב לי להבהיר שלפני ששולחים הודעה ומקלידים, תחשבו שיש משפחות שלא מעודכנות ולא יודעות כלום על היקירים שלהם, ומתעדכנות מכלי התקשורת – וזה כל כך עצוב, קשה ופשוט לא נתפס. צריך לעצור את זה.

“עדכנו אותנו בערך שעתיים-שלוש לאחר מכן, בשעה ארבע לפנות בוקר. לא האמנו שזה מה שיהיה. לאורי היה תפקיד מאוד חשוב בצבא, היה אסור לנו לומר את זה. אנחנו מאוד שמרנו עליו. קיבלנו כל כך הרבה אותות חיים מאורי, עד החודש האחרון. הציפייה והכמיהה לראות אותו, זה פשוט לא נתפס ולא האמנו שאנשים נהרו לבית. לא עיכלנו”.

עינב סיפרה על אות החיים האחרון שקיבלו ממנו: “בערך לפני שלושה שבועות אמרו לנו שיש אות חיים עדכני, שזה יכול אפילו להיות היום או מאתמול. זה מאוד עודד אותנו ושימח אותנו, כי בהתחלה, כשאורי נחטף, קיבלנו את הידיעה אחרי בערך חודש שהוא נמצא בידי ארגון טרור.

“אחרי שלושה שבועות אמרו לנו שהוא עבר ‘במצב טוב’. עד היום אנחנו לא יודעים מה הייתה הפציעה של אורי. אחרי שלושה חודשים התחלנו לקבל כמעט בכל חודש אות חיים ממנו. ידענו שהצבא שלנו שם ועושה הכול בשבילו, ידענו שהוא בידיים טובות. זה מאוד שימח אותנו.

“אנחנו מאוד מאמינים, והאותות האלה הראו לנו שאוטוטו נראה אותו. האמנתי שיחזור עד הדקה האחרונה כי אורי פייטר, והוא לא חשב פעמיים. הוא חזר להציל את איתי ומאיה רגב ועומר בגבורה – והוא הכיר אותם רק כמה שעות במסיבה, הוא כבר יצא מהתופת.

החטיפה של אורי מהנובה

“אורי נסע למסיבה עם עוד חבר, כל אחד בנפרד. בהמשך הלילה הצטרפו אליהם מאיה ואיתי רגב, שהם חברים של החבר של אורי. לקראת הבוקר הבנו שהם שמעו שהייתה אזעקה ויירוטים. בהתחלה שמענו שהם התחבאו. אחר כך אורי וחברים שלו קיבלו הקפצה (לצבא). אז הם פשוט עלו על הרכבים שלהם וברחו מהתופת.

“אבל אורי נזכר שבאותו ערב הוא הכיר את מאיה ואיתי, והוא פשוט עשה פרסה וחזר”, המשיכה. “חבר שלו ראה אותו מהמראה, התקשר אליו ואמר לו ‘אורי, מה אתה עושה?’ אורי אמר לו ‘תשלח לי את אחד המספרים של חברים שלך’. הוא ענה לו ‘אתה לא יכול להיכנס לשם’.

“הוא ענה לו: ‘לי אל תדאג, אני צריך לדאוג לחברים שלך’ והוא פשוט לא חשב פעמיים. אנחנו יודעים שהוא הספיק להגיע אליהם ולהוציא אותם, אבל לא לגמרי. בדרך אחד המחבלים ירה לאורי במנוע. הרכב נעצר, מאיה נפצעה. כשהם הרימו את הראש – אורי כבר לא היה ברכב. הם היו בטוחים שהוא ברח, רק אחרי שהשתחררו מהשבי הם הבינו שהוא נחטף.

“לאורי היה תפקיד חשוב בצבא, היה אסור לנו לומר את זה. אורי היה בצנחנים בתפקיד נגד תקשוב, הוא כל כך אהב את הצבא. הוא היה גיבור. ידענו שהצבא שלנו שם ועושה את הכול בשבילו”.

האזינו לריאיון המלא: 

בראיון לרדיו ‘קול ברמה’ אמרה האם: “בימים הכי קשים מאז ה-7 באוקטובר הייתי פותחת את הבוקר ב’מזמור לתודה’. אני מבקשת מכל מי שיכול לומר לזכות אורי ‘מזמור לתודה’ גם כשקשה וגם כשכואב. אבא לא עושה לילדים שלו רע והקב״ה רוצה רק בטובתנו.

“אם אורי היה בחיים הוא לא היה מוכן שישחררו עבורו מחבל אחד. אני לא יודעת איך, אבל צריך לעשות כל מה שאפשר כדי להחזיר אותם. אם יש זמן להפגין עדיף שילכו במקום לחזק את החיילים והפצועים הגיבורים שלנו”.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות