כשהעולם מרים על נס כסף, פרסום ויופי, לא קל לחנך לערכי המסורת

לא קל להנחיל ערכים יהודיים בעולם גלובלי, שבו התרבות העולמית מטשטשת את הזהות היהודית ומעודדת טמיעה והתבוללות • על זה יש להוסיף את המתקפה האגרסיבית של קמפיין ה'הדתה' • אז מה הפתרון?
הרב מנחם ברוד
כ"ו אב התשפ"ד / 29.08.2024 23:02

כשניים וחצי מיליון תלמידים יפתחו בשבוע הבא את שנת הלימודים החדשה. הם ילמדו מתמטיקה ומדעים, וירכשו כלים להשתלבות בעולם המודרני.

אבל האם יקבלו חינוך לערכים, ובמיוחד לערכי היסוד של העם היהודי?

כמעט בכל שיחה עם הורים שומעים געגועים לחינוך של פעם. הללו מתרפקים על הכבוד שהיה פעם כלפי הורים ומורים, על הידע בתנ”ך, על החינוך לערכים, לאהבת העם והארץ.

כיום יש אכזבה כללית ממצב החינוך בתחום הערכי והיהודי. להורים נדמה שזו גזירת גורל שאין מה לעשות כנגדה.

הבדיחה על חשבוננו

לא קל להנחיל ערכים יהודיים בעולם גלובלי, שבו התרבות העולמית מטשטשת את הזהות היהודית ומעודדת טמיעה והתבוללות. התרבות הכללית מרימה על נס הצלחות חומריות, כסף, פרסום, יופי חיצוני. אין זה פשוט לחנך דור צעיר לערכים רוחניים ולהערכת המסורת היהודית העתיקה.

על זה יש להוסיף את המתקפה האגרסיבית של קמפיין ה’הדתה’, שנועד להרתיע מוסדות חינוך מקיום פעילויות להנחלת מורשת ישראל, וכך למנוע ממיליוני ילדים אפשרות לקבל אפילו קמצוץ של ידע על ערכי יהדות ומסורת. מובילי הקמפיין בזים במוצהר לעצם החשיבות של הכרת המורשת.

מבחינתם, לא חשוב כלל שהילדים יידעו מאין באו ומהו אוצר הידע שהעם היהודי נושא עימו לאורך הדורות.

אילו המצב לא היה עצוב כל-כך היה אפשר לעשות תכניות סאטירה משובחות מפוביית ה’הדתה’, אלא שהבדיחה הזאת היא על חשבונם של מיליוני ילדים וילדות, שיגדלו בלי מושג קלוש על מורשתם.

רבים מהם לא יידעו מהו שופר ומה הן סליחות, איך נראה ספר תורה ומה יש בסידור התפילה.

כואב הלב על יהודים שהתנתקו כל-כך משורשיהם, עד שאין הם מבינים כלל את חשיבות החיבור לשורשים. אבל כואב לא פחות לראות את הרוב הגדול של ציבור ההורים, שהמסורת חשובה להם ושערכי היהדות יקרים לליבם – והשותקים אל מול המערכה המשומנת, שנועדה לגזול מילדיהם את מעט היהדות שעוד נותרה במערכת החינוך.

יש מה לעשות

נדרשת יוזמה תקיפה ונחושה של הורים, המבינים את חיוניות היהדות להמשך הרציפות היהודית. אל תסתפקו בהבעת דעתכם בסקר מזדמן, אלא אִמרו זאת בקול גדול למנהלים ולמורים שבידיהם אתם מפקידים את ילדיכם.

חזקו אותם שלא להתרשם מצעקני ה’הדתה’, ולהעניק לילדים את חמצן היהדות הנחוץ להם כל-כך.

ומי שבאמת מתגעגעים ל’חינוך של פעם’, כדאי שיידעו כי הוא חי וקיים. מאות בתי ספר כאלה פועלים ברחבי הארץ ומעניקים לילדים חינוך שממלא את ההורים גאווה ואושר. אלה בתי הספר שלא נכנעו לרוחות החולפות, אלא נשארו נאמנים לערכים שלאורם עם ישראל חי אלפי שנים.

הורים אכפתיים, גם אם אין הם שומרי מצוות באורח חייהם, כדאי שישקלו מתן חינוך דתי לילדיהם. הם יכולים לבחור להעניק לילדיהם חינוך שיהיו גאים בו. זה הזמן לקבל החלטה אמיצה שתנחיל להורים נחת לדורי דורות.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות