‘הרנטגן’ ורעייתו צברו חוב של כ-41 מיליון ומציעים הסדר לנושים

הרב יעקב ישראל איפרגן, המכונה ‘הרנטגן’, צבר יחד עם רעייתו רוחמה נעמי איפרגן, התחייבויות בסך של כ-41 מיליון שקל. מתוכן, החוב העיקרי הינו למס הכנסה, בסך כולל של כ-37.86 מיליון שקל.

לפי דיווח של ליטל דוברוביצקי באתר ynet, הרב ורעייתו פנו לאחרונה לבית המשפט לאישור הסדר חוב, שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים.

המשמעות: לא מדובר בהליך חדלות פירעון, אלא בהצעה להסדר חוב שמציעים בני הזוג המסתמך על נכסיהם הכוללים החזקה בנכסי נדל”ן וזכויות בתאגידים בשווי המוערך בכ-17.56 מיליון שקל.

במסגרת הבקשה שהגיש נטען כי הוא “רב מכובד, צאצא לשושלת רבנים ידועה, המשמש כמנהיג רוחני בקהילה גדולה בנתיבות וגם לאלפי חסידים רבים ברחבי הארץ והעולם”. עוד נטען במסגרת הבקשה,  כי את “עבודת הקודש” הוא מבצע, בין היתר, באמצעות שלוש עמותות. “מימון פעילות העמותות הנ”ל נתמכת על ידי משרד החינוך וקהל מאמיניו שרואים את עבודת הקודש שזה מבצע כשליחות, ותורמים מכספם לצורך מימון הפעילות”.

בנוסף נטען בבקשה, כי עיסוקו של ‘הרנטגן’ גוזל את כל מרצו וזמנו וכי הוא ורעייתו הקדישו ומקדישים את חייהם לפעילות ציבורית וחסד לסיוע למאות אלפי אנשים.

נסיבות ההסתבכות של בני הזוג איפרגן נובעת, לטענתם, מפסק הדין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב בשנת 2021. מדובר בפסק דין בו נקבע כי הכנסותיו של הרב בסכום של כ-30 מיליון שקל חייבות במס. בית המשפט קבע כי הוכח שמקור הכספים במאמיניו של איפרגן המקבלים ממנו ברכות, המזמינים אותו להיות נוכח באירועים ומקבלים ממנו ייעוץ.

עוד נקבע, כי אף שלא נמצא קשר בין תקבול לבין שירות כזה או אחר, הרי שהעברת כספים של מאמיניו של הרב, מתוך אמונה, מכוח נוהג מסורת וצורך לשמר את חצר הרב ואת פעילותו, מהווים את “משלח היד” של הרב איפרגן ומקור הכנסתו ועל כן כספים אלו חייבים במס.

מנגד טען הרב כי כספים המתקבלים אצלו מועברים לעמותות חסד.

במסגרת הבקשה טוען הרב איפרגן בתצהיר שהגיש בנוגע לפסק הדין של המחוזי, כי “שם הוכרעה המחלוקת בינינו לבין פקיד השומה, ונקבע כי הכנסותיי מתרומות עולות לכדי עסק ומכאן כי חייבות במס, אולם סכומי השומה הוקטנו ביחס לאלה שנקבעו במקור על ידי פקיד השומה.

לא ערערנו על פסק הדין. אין בפסק הדין כדי להטיל דופי או לפגוע בתום הלב שלנו אלא מחלוקת אזרחית באשר לסיווג חלק מהותי מכספי התרומות שניתנו לצורך מימון הפעילות כהכנסה חייבת… מצב הדברים הוא כי החוב למס הכנסה בעקבות פסק הדין עומד נכון לכתיבת שורות אלה על סך כולל של כ-37.86 מיליון שקל”.

במסגרת הבקשה מפורטים נכסיו של הרב ורעייתו ששווים הכולל עומד כאמור על כ-17.56 מיליון שקל. בין הנכסים: בית המגורים בנתיבות בשכונת באבא סאלי המוערך בכ-4 מיליון שקל, דירה בירושלים המוערכת בכ-4.9 מיליון שקל (על הנכס רובצות משכנתאות שיתרתן עומדת על סך של כ-1.8 מיליון שקל), דירה בנתיבות המוערכת בכ-800 אלף שקל, בית כנסת בנתיבות שהתקבל בירושה מאביו של הרב ששווי הזכויות עומד שם על פי הערכה על כ-2.7 מיליון שקל, קרקע בייעוד מסחרי בנתיבות שלרב יש מחצית מהזכויות בו וכן בית באזור.

כמו כן לרב יש זכויות במניות בשתי חברות.

הצעת ההסדר של בני הזוג איפרגן לנושים היא להעמיד לטובת נושיהם את הנכסים הבאים אשר ימומשו על ידי מנהל ההסדר שימונה על ידי בית המשפט: דירת המגורים בירושלים, דירת המגורים בנתיבות, קרקע באזור, בית באזור וזכויות ואחזקות הרב בחברות השונות.

“את בית מגורי היחידים בנתיבות, והמקום בו מקבל היחיד את קהל מאמיניו, מבקשים היחידים לפדות באמצעות הלוואה שיגייסו בהתאם לשווי הבית… הלכה למעשה, בני הזוג מבקשים להעמיד לטובת הנושים את כלל נכסיהם למעט בית הכנסת. מדובר בבית כנסת שירש מאביו ביחד עם אחיו, אשר הסתלקו מחלק זה בעיזבון בתנאי ש[הרב איפרגן] יפעיל את בית הכנסת וימשיך את פעילותו ושליחותו של האב, הרב המנוח”.

בני הזוג מציינים כי אין בידיהם את סכום החוב, ועל כן ככל שהסדר הנושים הנ”ל לא יאושר לא יהיה מנוס מפנייה להליך חדלות פירעון. “אשר על כן, האלטרנטיבה המוצעת במסגרת הסדר נושים זה לפיה כלל נכסיהם של היחידים (למעט בית הכנסת) ימומשו בזמן קצר ומהיר והכסף יתקבל ללא דיחוי וללא צורך בניהול הליכים משפטיים ובקשות, מטיב עם הנושים שייפגשו עם כספם בתוך זמן קצר יחסית”.

לטענתם, הנושים העיקריים הם רשות המיסים והמוסד לביטוח לאומי ולכן “השיקול הציבורי בשימור בית הכנסת הפועל לרווחת הציבור, צריך לעמוד לנגד עיניהם”.

כמו כן מבקשים בני הזוג עיכוב הליכים לצורך הגעה להסדר עם נושיהם.