בימ”ש אסר קבורה נפרדת לעולים: חברה קדישא תפצה במיליוני ש”ח

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד קבע תקדים משפטי: חל איסור על קבורה נפרדת של אוכלוסיות שונות בבתי עלמין.

לפי דיווח של חנן גרינווד ב’ישראל היום’, בפסק דין מקיף, במסגרת תביעה ייצוגית, חייבה השופטת חנה קיציס את חברא קדישא פתח תקווה לשלם פיצויים בסך 4.3 מיליון שקלים, בגין אפליית עולים ממדינות ברית המועצות לשעבר.

“קיומה של חלקה נפרדת לנפטרים יהודים בני עדה/מגזר מסוים, המתבצעת מכל סיבה שהיא, מהווה אפליה על רקע מוצאו של הנפטר, פגיעה בכבוד האדם ומעבר לכך יוצרת בידול הפוגע קשות במשפחות הנפטרים”, הבהירה השופטת.

הפיצוי שנפסק יחולק בין כ-7,000 בני משפחה של כ-1,200 נפטרים שנקברו בחלקות הנפרדות, כאשר כל בן משפחה זכאי לפיצוי של עד 1,200 ש”ח.

בנוסף, בית המשפט חייב את מנהלי חברא קדישא באחריות אישית לתשלום מחצית מסכום הפיצויים.

התביעה הוגשה בנובמבר 2016 על ידי אריק אברוקין וניקי זינצ’נקו, שקרובי משפחתם נקברו בחלקות נפרדות בבתי העלמין סגולה וירקון בפתח תקווה. התובעים טענו כי חברא קדישא פתח תקווה נקטה במדיניות מפלה כלפי עולים מברית המועצות לשעבר בין השנים 2004-2016, בכך שהקצתה להם חלקות קבורה נפרדות.

לטענתם, מדיניות זו יצרה תחושות של הדרה וניכור, ופגעה בכבודם של הנפטרים ומשפחותיהם.

חברא קדישא טענה, מנגד, כי ההפרדה נבעה מסיבות הלכתיות, בעיקר בשל המנהג של חלק מיוצאי ברית המועצות לחקוק תמונות על המצבות, דבר שלטענתם אסור על פי ההלכה היהודית.

התביעה ביקשה לא רק פיצוי כספי, אלא גם צווים שיאסרו על המשך מדיניות זו בעתיד.

ביוני 2016, מספר חודשים לפני הגשת התביעה, הנתבעת ביטלה את מדיניות הקבורה בחלקות ייעודיות והחלקות הנדונות הפכו לחלקות רגילות, בהן נקברים נפטרים מכל התפוצות.

כחצי שנה לאחר הגשת התביעה, אימצה חברא קדישא מדיניות קבורה חדשה: כלל משפחות הנפטרים נדרשות לציין בטופס הזמנת הקבורה האם הן מעוניינות לקבור את המנוח בחלקה חדשה בבית העלמין ירקון, שהיא חלקה ייעודית המאפשרת חקיקת תמונות, או שהן מעוניינות בקבורה בחלקה “רגילה” שבה אסורה הצגת תמונה.

השופטת הבהירה כי מדובר בהפרדה מודעת, ואף מתוך גישה פטרונית, אך לא ממניעים פסולים או גזענית. כלומר, שמדובר בהחלטה שתוצאותיה הפליה אסורה וחל איסור חמור על קיומה.

סוגיה מרכזית בפסק הדין נגעה לטענה של חברא קדישא, לפיה ההפרדה נבעה מהרצון למנוע חקיקת תמונות על מצבות – דבר האסור לדבריהם על פי ההלכה. בית המשפט דחה טענה זו, תוך ציטוט מעדותו של הרב מיכה הלוי, הרב הראשי לפתח תקווה.

“אם משפחת הנפטר עומדת על הצגת תמונת הנפטר על גבי המצבה אין למנוע מהם לעשות כן ‘מפני דרכי שלום’. לרוב משפחות הנפטרים כלל לא אכפת שיקירם יקבר ליד מצבות עם תמונות. במצב נתון שבו קיימת תמונה על המצבה אין ‘פגיעה סביבתית’ במשפחות נפטרים אחרים הקבורים בסמוך, וניתן להתפלל במקום ובלבד שיתעלם מהתמונה”, קבע הרב הלוי.

השופטת קיציס הדגישה, לפיכך, כי חברא קדישא לא הצליחה להוכיח שההפרדה נבעה מ”פרקטיקה המבוססת על חיוב דתי המצוי בליבה ההלכתית”.