לוין לבג”ץ: הפשרה – מינוי אלרון לנשיא • פוגלמן מתנגד

אריה ריבקינד
|
כ"ב אב התשפ"ד / 26.08.2024 16:48
שר המשפטים הציע שהשופט יוסף אלרון יכהן שנה עד לפרישתו בספטמבר 2025 – ואחריו ייכנס לתפקיד השופט יצחק עמית, הוותיק בעליון • בפשרה הציג גם האופן בו הוא מציע שייבחרו 3 שופטי בית המשפט העליון חדשים • מ”מ נשיא ביהמ”ש העליון השופט עוזי פוגלמן דחה את ההצעה

 אי מינוי נשיא לבית המשפט העליון: שר המשפטים יריב לוין השיב היום (שני) במכתב לבג”ץ – על ידי באי כוחו, עו״ד ציון אמיר, עו״ד ינון סרטל ועו״ד ניר לזר – והציג הצעת פשרה, לפיה השופט יוסף אלרון יכהן בתפקיד שנה, עד לפרישתו בספטמבר 2025.

על פי הפשרה שהציע לוין, עם תום כהונתו של אלרון, יכהן בתפקיד שופט מכהן של בית המשפט העליון, שיוצע על ידי נציגי הרשות השופטת בוועדה עד לפרישתו – השופט יצחק עמית, השופט הוותיק בעליון.

שני המינויים ייעשו באותה ישיבה של הוועדה לבחירת שופטים.

בתגובה, מ”מ נשיא בית המשפט העליון השופט עוזי פוגלמן הודיע, כי הוא דוחה את הצעת הפשרה.

עוד הציע לוין במסגרת הפשרה, למנות שלושה שופטים שחסרים לבית המשפט העליון לפי המפתח הבא:

הראשון: ימונה על פי הצעת רוב נציגי מערכת המשפט בוועדה, שיציעו שני מועמדים. המועמד שייבחר יהיה זה שיועדף על ידי רוב מקרב נבחרי הציבור בוועדה.

השני: ימונה על פי הצעת רוב נבחרי הציבור בוועדה, שיציעו שני מועמדים. המועמד שייבחר יהיה זה שיועדף על ידי רוב מערכת המשפט בוועדה.

השלישי: ימונה בהסכמה בין כלל חברי הוועדה מקרב השופטים המחוזיים המכהנים.

בתשובתו לבג”ץ נכתב מטעם שר המשפטים יריב לוין: “נוכח נכונותו של השר להגיע לפשרות משמעותיות, לא ניתן להתעלם מכך שקבלת העתירה (נגד אי מינוי נשיא) לא רק שאינה מוצדקת, אלא כאמור תמנע בפועל הגעה לפשרות מתחייבות בנושאים אחרים, לרבות מינוי שלושת השופטים לבית המשפט העליון”.

עוד נכתב: “המציאות שבה מנסים לגרור את בית המשפט הנכבד להכרעה בשאלות המשפיעות על בחירתם של נשיא בית המשפט העליון ושופטיו, תפגע באופן קשה בלגיטימיות של ההחלטה שתתקבל, באמון הציבור במערכת ובמעמדו של הנשיא ככל שימונה בדרך כזו”.

בתגובה, כאמור, השופט עוזי פוגלמן דחה את ההצעה של לוין וכתב: “שיטת הסניוריטי נועדה להגן על העצמאות השיפוטית ולמנוע פוליטיזציה של שופטי בית המשפט העליון ונשיאיו. שיטה זו הוכיחה את עצמה מקום המדינה, וידוע לך כי עמדתנו היא שאין הצדקה לסטות ממנה. זו גם עמדתם של רוב חברי הוועדה לבחירת שופטים.

“במובן זה, הצגת הצעה המבוססת על ביטול שיטת הסניוריטי אינה מייצגת כל התקדמות. מעבר לכך, גם בנפרד מהאמור, ההצעה למנות בו זמנית שני שופטים לתפקיד נשיא בית המשפט העליון שיכהנו זה לאחר זה, מעוררת קשיים משפטיים ניכרים.

“ההצעה פוגעת למעשה בשוויון שבין חברי הוועדה ומייתרת את קולם של חלק מחבריה”, הוסיף פוגלמן. “אני שב ועומד על כך שהוועדה לבחירת שופטים תכונס בהקדם, כמתחייב מהוראות הדין”.

מקורבים לשר המשפטים יריב לוין התייחסו להודעת דחיית הפשרה מצדו של השופט עוזי פוגלמן. “הטענות של מ”מ הנשיא לא ענייניות ולא נכונות. ראשית, רק בשבועיים האחרונים מונו נשיא לבית המשפט המחוזי בחיפה וסגני נשיא לכמה בתי משפט, וכן בוצעו שורה נוספת של מינויים המצריכים הסכמה והתייעצויות משותפת בין השר למ”מ הנשיא. כל זאת לצד מינויים של 162 שופטים בחודשים האחרונים, מספר שיא שלא היה כמוהו בשנה אחת”.

הם הוסיפו: “מה שמפריע באמת למ”מ הנשיא פוגלמן זה דבר אחד: הרצון של השר לוין לגוון את הרכב בית המשפט ולהבטיח שיהיה בו ייצוג להשקפות עולם שונות. ההסתתרות של השופטים וההתנגדות שלהם לכל פשרה רק מוכיחות עד כמה הדרישה לגיוון מוצדקת. מ”מ הנשיא חושב שבכח צווים שיפוטיים אפשר יהיה לבחור נשיא שיהיה מקובל על הציבור, והוא יביא במו ידיו את בית המשפט לנקודת שפל באמון הציבורי”.

בג”ץ ביקש לפני כחודש, כי מ״מ נשיא בית המשפט העליון, השופט עוזי פוגלמן, והשר לוין ינסו להגיע להסכמות על הבחירה, כדי לייתר פסיקה בעתירות שביקשו את כינוס הוועדה לשם בחירת הנשיא.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה סירבה לייצג את השר בעתירה, בטיעון שהחלטתו שלא לבחור נשיא קבוע לעליון פוגעת בעקרון הפרדת הרשויות.

לוין, כך עלה מהדיון בעתירה, סבור כי בית המשפט העליון לא מוסמך להעביר ביקורת שיפוטית על שיקול דעתו, בעוד שבית המשפט עצמו נוגע בדבר.