השופט ביאלין אלעזר דחה הסדר טיעון מקל שהציגה המשטרה מול צעיר בן 23 בשם עומר ראני יאסין – שהורשע בתום משפט בעבירות תקיפה של זוג חרדי וחבלה במזיד לרכב.
לפי דיווח של אבי כהן ב’ישראל היום’, השופט ביסס את החלטתו על חומרת העבירה והצורך בהרתעה משמעותית – וגזר על התוקף 23 חודשי מאסר, קנס 2,000 שקלים ופיצוי לבני הזוג שהותקפו בסך 5,000 שקלים.
לפי כתב האישום, הנאשם ישב יחד עם חבריו על ספסל בסמוך לכיכר ‘גן עדן’ בשכונת בית חנינא בירושלים. לאחר שעברו כלי רכב רבים, הגיעו למקום ברכב בני זוג חרדי, כאשר במושב האחורי של הרכב ישבו שלושת ילדיהם, בגילאי שלוש, שנתיים ושנה.
הנאשם הבחין בנוסע שישב ברכב כי הוא בעל חזות חרדית, ניגש לעברו ובעט בחוזקה בחלון דלת הרכב. בשל עוצמת הבעיטה, התנפץ החלון על פניו של החרדי. כתוצאה מכך, הוא איבד את הכרתו לזמן מה, נפגע בצווארו ובידו השמאלית.
“ואז שמעתי קול חבטה מאד חזק אז בלמתי ואז הרגשתי זכוכיות עפות”. תיארה האישה את רגעי האימה. “האצתי את הרכב וראיתי שבעלי, שישב לצידי הטה את הראש קדימה והצידה ואז אחורה וקראתי לו הוא לא ענה לי… ממש דפקתי על בעלי אמרתי לו: ‘תענה לי’ – ואז הוא התעורר ואמר שכואב לו הצוואר”.
הנאשם כפר בעבירות והכחיש כל קשר לאירוע המתואר בכתב האישום, אולם השופט הרשיע אותו וקבע שהנאשם פעל מתוך כעס ורצון לפגוע באנשים עם חזות חרדית שהיו ברכב.
לאחר ההרשעה, למרבה ההפתעה, המשטרה הסכימה על הסדר טיעון מקל ביותר לתוקף, בו הצדדים הסכימו על עונש מאסר של שנה, בנוסף לפיצוי כספי למתלוננים בסך של 3,000 שקלים והתחייבות הנאשם להימנע מעבירות נוספות.
הסנגור טען כי הנאשם, שהיה קטין בעת ביצוע העבירה, עבר תהליך שיקום משמעותי, ויש להתחשב בכך.
לפי הדיווח ב’ישראל היום’, השופט שהופתע מהסדר הטיעון, ציין בגזר הדין כי אומנם כלל נקוט שהסדרי טיעון יש לכבד, אולם, לטעמו, הסדר הטיעון במקרה זה, הן לנוכח העיתוי בו הושג והוצג והן לגופו, אינו משקף נכונה את חומרת המעשה והעושה, ועל כן הגיע לכלל מסקנה שבמקרה זה אין לכבד את הסכמת הצדדים ויש לדחות ההסדר.
השופט הדגיש: “בעלי חזות חרדית אינם אסקופה נדרסת. הפוגע ברכב נוסע כאשר הוא בתנועה, בין בידוי חפץ ובין בבעיטה ברגלו, מתוך שנאה לנוסעי הרכב צריך לדעת שיש לכך מחיר. במהותן העבירות בהן הורשע הנאשם מבטאות שנאת רחוב לאנשים או ציבורים בעלי חזות מסוימת, הפעם לבעלי חזות חרדית.
“שנאה כזו יכול שתהיה מתוך תפיסה חברתית מעוותת או מתוך מניע אחר. כך או כך, אין לה מקום בחברתנו. את השנאה הזו יש למגר. חברה מתוקנת איננה יכולה להשלים עם תופעות ומעשים מסוג זה”.