תביעה: בגלל מיילדת לא מוסמכת הפכה אם חרדית צעירה – לשבר כלי

צעירה חרדית כבת 30, שהגיעה לבית החולים ‘שערי צדק’ בירושלים בעיצומה של לידה תקינה, הפכה לנכה לכל חייה, בשל רשלנות חמורה של הצוות הרפואי. כך נטען בתביעה שהגישה לאחרונה עו”ד דיקלה ואנונו, נגד המרכז הרפואי.

מטורף מה שמחכה לכם בירושלים בבין הזמנים: איך תדעו? תקפצו

על פי התביעה, לפני כחמש שנים, הגיעה היולדת החרדית  אל ‘שערי צדק’, בעיצומה של לידתה השלישית, לאחר היריון תקין ומלא, בדומה ללידות קודמות.

בחלוף 25 דקות מעת הגעתה, ילדה האישה תינוק בריא.

אך על פי הנטען, בחדר הלידה לא חיכה לה צוות מיומן, אלא מיילדת מתלמדת בלבד, שפעולותיה במקום לא תועדו, וככל הנראה לא סייעו כלל ליולדת במהלך לידתה.

וכך, על פי התביעה, עם פרוץ התינוק לאוויר העולם, חשה היולדת כאב עז, ומיד לאחר מכן, החלה סובלת מדימום מסיבי, שהתברר כנובע מקרע משמעותי בדרגה 3-4.

היולדת הובהלה מחדר הלידה לחדר הניתוח, על מנת לאחות את הקרע החמור, אך על פי הנטען, במקום שינתח אותה מומחה לפרוקטולוגיה, כפי שמומלץ לנהוג במקרים שכאלה, ניתחה אותה רופאה גניקולוגית, שכלל לא עברה הסמכה לכירורגיה, כשבניתוח עצמו נוטלים חלק פעוט מנתחים נוספים, שגם להם אין שום ידע בפרוקטולוגיה.

לדברי עו”ד ואנונו, עקב ההתרשלות ביילוד האישה, וכתוצאה מהניתוח הרשלני שבוצע בה, נגרמה לה נכות משמעותית וצמיתה, בדרגה 3c, הדרגה החמורה ביותר כמעט.

מאז הניתוח החלה התובעת לסבול מבריחת שתן, בעיות גזים ושליטה על סוגרים, וכן מכאבים קשים. כתוצאה ממצבה הגופני הירוד, כך נטען, פיתחה האישה קשיים חמורים בתפקוד היומיומי, שאליהם נוספה פגיעה נפשית קשה.

לדברי עו”ד ואנונו, התובעת נאלצת לברר, בכל פעם לפני שהיא יוצאת מביתה, היכן ממוקמים השירותים קרובים. היא נמצאת בסבבים תכופים של התנקות, נמנעת מללכת לקניות, לא מלווה את ילדיה לגני משחקים, ונמנעת מלהגיע לאירועים משפחתיים או חברתיים.

אל כתב התביעה צורפה חוות דעת רפואית של ד”ר אברהם ניסנקורן, מומחה לרפואת נשים ומיילדות.

ד”ר ניסנקורן: “את הלידה קיבלה מיילדת לא מוסמכת, כלומר ללא ניסיון. לא ניתן לשלול את האפשרות שהיולדת ילדה בזמן שלא הייתה מיילדת מוסמכת בסביבתה כלל. היולדת התקבלה.. בלידה פעילה ולכן חייב להיות צוות מוכן לקבלת הלידה. בצוות זה חייבת להיות מיילדת או מיילד עם ידע וניסיון. בשום מקרה לא יכולה לקבל את הלידה מיילדת מתלמדת ולא מוסמכת, ללא יידע וניסיון”.

ד”ר ניסנקורן מדגיש בחוות דעתו, כי “כל מיילדת מוסמכת מכירה את הליך הלידה הרגילה, הכולל הליכי ההגנה על הפרינאום והרקטום”.

לדבריו, “כדי להגן על הפרינאום, הליך הלידה חייב להיות מבוקר ותוך הדרכת היולדת על ידי המיילדת, ללחוץ או להפסיק עד כמה שאפשר, תוך כדי הגנה על הפרינאום ביד אחת וכוון הראש של היילוד עם יד שנייה, כדי למנוע ‘התפרצות’ הראש”.

עוד נאמר בחוות הדעת, כי “תיאור הלידה פשטני ומקוצר ביותר. אין אפילו ניסיון לתאר הגנה על הפרינאום, כי לא היה. אין גם רישום על היות מיילדת מנוסה ליד המיילדת הלא מוסמכת. מקרה זה הנו תוצאה של התנהלות בלתי תקינה של המיילדת או המיילד עקב רשלנות או חוסר יידע או חוסר ניסיון”.

לדברי ד”ר ניסנקורן, מדובר בלידה ספונטנית רגילה, ולא היה שום גורם סיכון להתרחשות קרע.. סיכון כגון משקל חריג של היילוד, לידה ראשונה, לידה ממושכת, לידה באמצעות מכשירים.. או קרע מלידה קודמת.

“כלומר, כל הסיבות שיכולות להעלות סיכון יתר לקרע בפרינאום לא היו קיימת במקרה, ומה שנותר הוא רק מיומנות המעורבים בלידה ואי ביצוע פעולת הגנה דרושה”.

ד”ר ניסנקורן קובע חד משמעית, שבמקרה של היווצרות קרע שכזה בבית החולים, הגורם לכך נעוץ אך ורק בתפקודו של הצוות הרפואי. “קרע בדרגות 3 ו-4 אם מתרחש במסגרת בית החולים הוא תמיד יאטרוגני! (לא באשמת האישה). בית חולים הוא מרכז רפואי שלישוני, מצופה שהלידה תתרחש במסגרת רפואית שבה אמורה להיות השגחה וטיפול על ידי מיטב הרופאים. ההשגחה וניהול הלידה חייב להיות תחת פיקוח של צוות רפואי מיומן ועם ניסיון. גם אם צוות המטפל הישיר אינו בעל ניסיון מספק, תמיד חייב להיות מדריך ‘משגיח’ בכיר יותר בעל ידע וניסיון”.

על פי חוות הדעת, גם לאחר שהתגלה הקרע החמור, היולדת לא זכתה לטיפול מקצועי וטוב שהייתה אמורה לקבל, לתיקון הפגיעה.

לדברי ד”ר ניסנקורן, “רק איש מקצוע, מנתח מיומן עם ניסיון, כגון פרוקטולוג, שזה חלק קבוע מעבודתו, אמור לבצע תיקון של קרע כזה ותפירת הקרע בצורה מקצועית שמונעת סיכונים עתידיים של תיקון גרוע”.

לא רק זאת. המומחה קובע עוד, שעל פי המסמכים הרפואיים שהוצגו בפניו, הניתוח לא רק שלא בוצע על ידי פרוקטולוג מומחה, אלא שנערך בעיקרו מידי רופאת נשים שאין לה שום הסמכה ככירורגית. לדבריו, אמנם מספר תפרים ראשוניים נעשו על ידי כירורג מומחה, ששמו אף צוין בין יתר החתומים על מסמכי הניתוח, אך את יתר התפירה, ביצעה אותה רופאת נשים, שמצוינת כמנתחת ראשית בדו”ח סיכום הניתוח, כשתחת שמה חתומים שלושה כירורגים מבית החולים.

לדברי ד”ר ניסנקורן, בדו”ח הניתוח מצוינים מספר תיאורים ודיווחים שנרשמו בדיעבד, ובהם נתונים של שעות בלתי אפשריות. לדברי עו”ד ואנונו, הדבר עלול ללמד, כי השינויים נעשו בדיעבד, על מנת לשפץ את הדו”ח.

בסיכום חוות דעתו קובע ד”ר ניסנקורן: “לא היו במקרה נדון שום סיכונים חריגים להוציא צוות מיילד וצוות מנתח, שלא ביצעו עבודתם נאמנה”.

התוצאה, לפי חוות הדעת, “פגיעה תפקודית קשה ובלתי הפיכה ביולדת, הכוללת בריחה לא רצונית של גזים וצואה עם השלכות נפשיות והשפעה על צורת הלידה העתידית”.

לדברי עו”ד ואנונו, התובעת תיאלץ מעת ללדת באמצעות ניתוח קיסרי בלבד. “היות ומדובר באישה חרדית שהתכוונה להביא ילדים רבים לעולם, מדובר בגזרת גורל קשה במיוחד”, טוענת עו”ד ואנונו.

לדבריה, כבר בזמן הגשת התביעה היולדת הייתה בהיריון רביעי וסבלה מאוד מנכותה. “כל שגרת חייה של התובעת השתבשה. היא סובלת מחוסר ביטחון, אובססיה למצבה, דיכאון ולא יוצאת כמעט מהבית. היא מרבה לבכות ומאוד עצבנית”.

בכתב ההגנה, שהגיש באחרונה בית החולים, נטען, כי הצוותים הרפואיים שטיפלו ביולדת הפעילו שיקול דעת סביר וביצעו החלטות סבירות, והטענות שמופנות אליהם כיום, הינן טענות שבחכמה לאחר מעשה, אם בכלל, שאין להן כל בסיס בפרקטיקה של הרפואה.

לפי כתב ההגנה, במקרה של לידה חטופה, כפי שחוותה היולדת, על רקע של כוח מתפרץ של צירים, שהוא חריג, אין קשר למיומנות הצוות המיילד.

על פי כתב ההגנה, הכירורגים המעורבים בניתוח התובעת היו מיומנים מספיק לתפירת הקרע ולא היה שום צורך או דרישה לשיוך מקצועי מסוים.

במסגרת התביעה, אותה הגישה עו”ד ואנונו בשם האישה, היא מבקשת מבית המשפט שיורה למרכז הרפואי שערי צדק לפצות את מרשתה בסכום המרבי שבסמכות בית המשפט (עד 2.5 מיליון שקלים) בגין רשלנות רפואית.

התביעה נדונה בימים אלו בבית משפט השלום בירושלים.