האלוף שגירש מעזה: “אם לא הייתה ההתנתקות, לא היה 7 באוקטובר”

האלוף במיל’ גרשון הכהן סבור כי אם יישובי גוש קטיף היו מיושבים בחבל עזה, טבח ה-7 באוקטובר לא היה יוצא לפועל.

19 שנים אחרי שהיהודים גורשו וגוש קטיף הוחרבה, הוא מדבר בראיון לעיתון ‘מעריב’ על התפיסה שהובילה לאסון, על המחדל של מפקדי הצבא, על האחריות של הדרג המדיני, על האיום האיראני שהקצין ועל היום שאחרי.

הכהן סבור שההתנתקות הייתה טעות. “גם אז חשבתי שזו טעות, וכולם ידעו את זה. ולצערי, התוצאה הרבה יותר גרועה ממה שחשבתי והתרעתי עליה”.

הכהן, שפיקד על ההתנתקות, אומר: “רק לפני שלושה שבועות אמר לי עיתונאי בכיר, ‘טוב מאוד שפיניתם את גוש קטיף, כי אם לא היה הפינוי, ב־7 באוקטובר היו שוחטים שם עוד 8,000 יהודים’. אמרתי לו, בדיוק להפך, אם היה גוש קטיף, שבעה באוקטובר בכלל לא היה מתרחש”.

הוא מדגיש: “אם לא הייתה ההתנתקות, לא היה שבעה באוקטובר, כי חמאס לא היו יכולים להתארגן לקראתו כפי שהתארגנו”.

לדבריו, “ההכנות ל-7 באוקטובר לקחו שנים. כל מרחב גוש קטיף הפך למרחב אימונים, למודל של טנקים, מודל של גדר, מודל של יישובים. אם היינו נוכחים בגוש קטיף, לא היה להם איפה לארגן אימונים כאלה”.

בראיון הוא מספר על פגישה שקיים עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, לפני היציאה לכיבוש עזה.

ביחד עם בכירי תנועת הביטחוניסטים, שבה הוא משמש כיו”ר הוועד המנהל, הוא נפגש עם נתניהו כדי לחזקו ולזרזו לצאת למבצע צבאי קרקעי ברצועה.

“עשיתי את זה, כי היה היסוס גדול שהשליך על הדרג המדיני”, הוא משחזר. “הרמטכ”ל קיבל כל מיני קריאות מכל מיני לשעברים ורמטכ”לים בדימוס שלא מכירים את המתרחש בשטח שהזהירו אותו מכניסה קרקעית, ובסוף היה צריך להיות מישהו מלמעלה שידפוק על השולחן ויגיד, תנו לי, אני אעשה את זה”.

הרמטכ”ל הרצי הלוי דווקא דחף לכניסה קרקעית.

“נכון, וזה עומד לזכותו, אבל זה לא הספיק. היה צריך החלטה מדינית, והממשלה היססה”.

גם ראש הממשלה נתניהו היסס?

“כן. הוא היה מאוד ענייני, אבל עדיין לא היה בטוח אם צריך להיכנס או להמתין. כשיצאתי ממנו, ראיינו אותי בטלוויזיה ורצו שאגיד שראיתי ראש ממשלה בהלם, לא בפוקוס, אבל אני אמרתי שראיתי ראש ממשלה מפוכח ובהבנה מלאה”.

אז איפה היה ההיסוס?

“בכל תהליך התכנון לקראת המהלך ההתקפי. אין אירוע ביטחוני וצבאי שאין בו היסוס. כל מערכה או מבצע מחייבים היסוס. אני רוצה מנהיג שיהסס לפני יציאה למערכה, כי מלחמה היא אירוע חסר תקדים שיוצא משליטה ומחייב מינוף דרך חדשה. אי אפשר להוציא מהמדף אירוע קודם ולחזור עליו שוב ושוב.

“לכל מלחמה צריך אחריות גדולה והחלטות הרות גורל, ולכן אני רוצה מנהיג שיגלה היסוס לפני כל פעולה במהלכה. היסוס הוא חלק מהאחריות. גם בן־גוריון נהיה חולה לפני מלחמת סיני, כי הבין לאיזו החלטה גורלית הוא שולח את עם ישראל”.