כשאומרים לכם ט”ו באב – על מה אתם חושבים? הנטייה הראשונית בימינו על לחשוב על חתונות ועל זוגיות. ואולם במקורות יש לט”ו באב עוד היבט גדול וחשוב – היום הזה מציין את נקודת המעבר מהקיץ לכיוון החורף.
בעונה זו של השנה הימים מתחילים להתקצר והלילות להתארך. בימים הארוכים בני-האדם פעילים יותר בחוץ, בעבודתם ובעיסוקיהם. בלילות הם שבים אל בתיהם. כשהלילה נעשֶה ארוך יותר, יש לאדם יותר זמן, ואותו ראוי להקדיש ללימוד התורה. לכן ט”ו באב נושא עימו מסר של התחזקות בחיבור שלנו עם התורה.
לצלול במים
אחרי שנים של תלישות ונתק מהמקורות החלה לחלחל ללב רבים ההכרה בדבר החשיבות של הכרת ‘ארון הספרים היהודי’. בציבור גוברת תחושת אי-הנוחות מחוסר ההיכרות עם המורשת היהודית, ומתפתח רצון ללמוד ולדעת אותה.
אפשר לדבר ‘על’ היהדות ואפשר לצלול לתוכה. אפשר לשמוע הרבה הרצאות על טעמו הנפלא של תפוח, על הרכבו המינרלי ועל תרומתו החשובה לאדם. בשלב מסוים יאמרו המאזינים: “טוב, תנו לנו לנגוס בתפוח ולחוש את טעמו”.
מי שהתעורר בו רצון אמיתי להתחבר למורשת היהודית, כדאי שפשוט יתחיל ללמוד. אפשר להתחיל מחמישה חומשי תורה, מספרי הלכה, מהמשנה והתלמוד, מתורת החסידות. יש בימינו ספרי עזר נהדרים, המאפשרים גם למתחילים ללמוד תורה. מובן שהטוב ביותר הוא להצטרף לשיעור תורה קבוע, שבו יש יתרון כפול – לימוד מפי מורה ומסגרת קבועה, המעודדת את האדם להתמיד בה.
ההתחזקות בלימוד תורה נחוצה לא פחות גם לבעלי רקע תורני. למרבה הצער יש אפילו בוגרי ישיבות, שכאשר הם נכנסים לסחרחורת של עבודה, סידורים, משפחה – הם למעשה מתנתקים מלימוד התורה. הם יאמרו לכם, אחרי הפלטת אנחה, שהם אוהבים את התורה ורוצים ללמוד אותה, אבל ‘זה לא יוצא’.
ט”ו באב מַפנה קריאת התעוררות לכל אחד ואחת מאיתנו – חייבים ללמוד תורה ולהוסיף בשיעורי התורה. עם כל הכבוד לעיסוקינו הרבים, אין הם יכולים לבוא על חשבון חיבור קבוע ורציף עם התורה.
חכמינו המשילו את החיבור הזה לַצורך של דג במים. כך “התורה היא חיינו”. אי-אפשר להתנתק ממקור החיים, גם אם יש לנו תירוצים טובים.
בית של תורה
המחויבות שחש כל יהודי ללימוד התורה היא מרכיב בסיסי בזהותנו היהודית. עם ישראל כוּנה ‘עם הספר’, מפני שבכל קהילה ועדה, בכל הדורות, המראה הטבעי היה לראות בערב בבית המדרש את בעלי המלאכה, הסוחרים ומכובדי העיר, יושבים ולומדים. זה מול גמרא, זה אוחז בידו משנה, השלישי חומש, הרביעי מעיין בשולחן ערוך, והחמישי קורא תהילים.
החיבור הזה אל התורה יעשיר את חיינו, יזרים לריאותינו חמצן רוחני ויעניק לנשמתנו הצמאה את המים הזכים שהיא כמהה להם. חיי הבית כולו יעלו רמה. כשההורים לומדים תורה, הילדים סופגים את האהבה לתורה ואת ערכיה.
אז איפה השיעור שלך?