האסון בנפאל • אחי הנעדרת: חיים באי וודאות מטורפת

חשש כבד לחייה: מישראל הגיעה היום (שישי) משלחת חילוץ בניסיון לאתר את הישראלית מיכל גילי צ’רקסקי, שעקבותיה אבדו באסון מפולת השלגים בנפאל.

כוחות החילוץ מחפשים את צ’רקסקי באתר בגובה של 5400 מטרים, יחד עם כוחות הביטחון המקומיים.

“ב-8 באוקטובר יצרנו איתה קשר בפעם האחרונה”, סיפר ליאור קורן, אחיה של מיכל לחדשות 2 . “היא יצאה לטרק והעבירה תמונות, אך בימים האחרונים לא שמענו ממנה דבר, אנחנו נמצאים באי ודאות מטורפת”.

“אף אחד לא פנה או הודיע לנו”, אמר. “התקשרנו לחדר המצב ואז אמרו לנו שהיא נעדרת. מאז עברו עלינו ימים ארוכים מלאי דאגה, ולילות ללא שינה. התקשרנו לחברים שידענו שהיא טיילה איתם. מהשיחות עמם הבנו שהיא היתה באזור שבו היכתה הסופה, אך לדברי המטיילים האחרים – חלק מהם הצליחו לרדת מפסגת ההר ומשם דרכיהם התפצלו”.

עד כה חולצו גופותיהם של 29 בני אדם מהאזור. 211 בני אדם חולצו כשהם בחיים, וכשבעים אזרחים, רובם זרים, מוגדרים עדיין כנעדרים.

כוחות החילוץ נעזרים במסוקים והם מנסים לחלץ מטיילים שעדיין נותרו בשטח זה היום השלישי.

שלושה ישראלים הרוגים

הסופה שהכתה ברכס האנאפורנה בנפאל גבתה את חייהם של עשרות ואולי מאות בני אדם. הארוע התרחש בערב החג, ואמש (חמישי) הותרו לפרסום שמותיהם של ההרוגים באסון, בו קיפחו את חייהם שלושה ישראלים.

ההרוגים: סרן תמר אריאל, קצינת צה”ל בת 24 מהמושב משואות יצחק שליד אשקלון, אריאל היא נווטת הקרב הראשונה בתולדות צה”ל, שירתה כנווטת ב’טיסת העמק’ של מטוסי ה’ברק’, ונטלה חלק גם בפעילות חייל האוויר במבצע צוק איתן, נדב שהם, בן 30 ממושב הושעיה בצפון, ואגם לוריא, בן 23 מקיבוץ יפעת שבעמק יזרעאל.

משפחתו וחבריו של נדב שוהם ז”ל סיפרן לערוץ 7, כי נדב הצטיין בלימודיו בישיבה ומאוחר יותר גם בטכניון, כאשר באמצע לא ויתר על שירות צבאי של ארבע שנים ביחידה מובחרת.

הוא למד בישיבה התיכונית בטבריה ולאחר מכן בישיבת הקיבוץ הדתי. לאחר הצבא למד הנדסת מכונות בטכניון, שם מכהן אביו כפרופסור לרובוטיקה. “נדב היה אדם של חסד וענווה שהקדיש את רוב זמנו הפנוי לעזרה לזולת. הוא בחר להתגייס בהתנדבות ושירת ארבע שנים ביחידה מובחרת. מאז שהיה נער התנדב בשורה של עמותות חברתיות בעיקר כאלה העוזרות לילדים עם צרכים מיוחדים”.

ראו את חבריהם קופאים

חלק מן המטיילים הישראליים הצליחו לחלץ עצמם מן האזור והגיעו לבית חב”ד שבקטמנדו.

חני ליפשיץ, אשתו של שליח חב”ד למקום, סיפרה לאתר וואלה: “החל מאתמול כל המטיילים מתאספים כאן. כולם עצרו את הטיול ויושבים בו בהתכנסות ביחד. זה עצוב ומרגש גם יחד. היינו פה עם אנשים שחולצו, חלקם ירדו בכוחות עצמם מההר. נתנו לכולם מקום לישון בו, אוכל. חלק חוו טראומה מאוד קשה, ראו את חברים שלהם קפואים ומתים. זה חבר’ה צעירים, שלא הוכשרו למראות כאלה. באמת נשבר הלב”.

עדות של אחת המטיילות שהובאה גם באתר וואלה מספרת על הרגעים בהם החלה הסופה: “המפולת התחילה ב-2:00 בלילה. אנחנו היינו אמורים לצאת למסלול ב-4:00 בבוקר. ירד שלג שלאט-לאט הלך והתעצם. אמרו שזה בסדר, שזה שום דבר, שאפשר ללכת. הייתה רוח חזקה, כך שכבר לא ניתן היה לחזור אחורה. הרוח רק דחפה את המטיילים ללכת קדימה. כולם הגיעו לאיזו בקתה רעועה, קטנה, בגודל של חדר. שם כבר התעצמה הסופה”.

“נעשה מאמץ, נא סבלנותכם”

בבית חב”ד בנאפל הוקם חמ”ל, שם מעדכנים הרב חזקי לפשיץ ורעייתו חני, את רשימת התרמילאים מישראל ומסייעים ביצירת קשר עם בני משפחותיהם בארץ.

בהודעה שפרסם בית-חב”ד, נכתב: “הורים וחברים יקרים מישראל ומהעולם שלום וברכה.

אתם מוזמנים לכתוב כאן את שמות היקרים שלכם שלא שמעתם מהם שנמצאים באזור נפאל. אנחנו נעשה מאמץ לענות לכם כאן או לדאוג שהם יענו לגבי מצבם ולעדכן בע”ה שהכל בסדר.

אנו שוב מצטערים שלחלקם לא ניתן ליצור קשר בשל בעיות הקווים ומקווים לעזור לכם באמצעות הפייסבוק.

שימו לב, לא נוכל לענות ישירות בשל העומס הרב שיש כאן. נעשה מאמץ, נא סבלנותכם.

בשורות טובות ואנחנו כאן בשבילכם.

הרב חזקי וחני ליפשיץ
בית חבד נפאל”