פילוח הנתונים בגוף הבוחר: רוב גדול למועמד דתי לאומי לרב הראשי

מפילוח חברי הגוף הבוחר של הרבנים הראשיים, לאחר החלטת בג”ץ, עולה כי יש רוב שעשוי לבחור, לראשונה זה שנים רבות, מועמד דתי-לאומי כרב ראשי.

לפי דיווח של חנן גרינווד ב’ישראל היום’, בסביבת הרב מאיר כהנא, שנבחר על ידי רבנים בשנה שעברה כמועמד הציונות הדתית, חשים אופטימיות – אך כל התרחישים עדיין נמצאים על השולחן.

בג”ץ קבע לפני יותר משבוע כי יש לקיים את הבחירות לרבנים הראשיים לא יאוחר מכ”ז אלול. בבחירות תצביע כנראה אסיפה בוחרת מצומצמת, לאור ההתנגדות הגורפת של חברי הרבנות הראשית למנות נשים על תקן של רבניות. כתוצאה מכך, ככל הנראה יחסרו נציגי הרבנים הראשיים מהגוף הבוחר ולכן הוא ימנה 140 חברים במקום 150 כפי המתכונת המקורית.

לפי פילוח הנתונים כרגע, לראשונה מזה שנים רבות רוב חברי האסיפה הבוחרת הינם ציוניים.

כך, יש בגוף הבוחר 72 דתיים-לאומיים וחילוניים, לעומת 55 נציגים חרדים. לצידם יש 13 נציגים של חסידות חב”ד – שאם יצטרפו לגוש הדתי לאומי-חילוני יעלו אותו ל-85 נציגים, ואם יצטרפו לגוש החרדי הוא יעמוד על 68 נציגים.

גרינווד מציין, כי המספרים הללו אינם מוחלטים, מכיוון שיש רבנים חרדים שנמצאים על הרצף הציוני, ורבנים שהם על הרצף הדתי-חרדי. חלק מראשי הערים הם חילונים, אבל כלל לא בטוח שיצביעו לבסוף דווקא למועמד דתי-לאומי.

עם זאת, מניתוח המספרים עולה כי ישנה אפשרות תיאורטית למינוי שני רבנים ציוניים דתיים – לתפקיד הראשון לציון ולתפקיד הרב הראשי האשכנזי. המשמעות: אין צורך בדיל שנרקם בין ש”ס לבצלאל סמוטריץ’ על מנת למנות רב ראשי ציוני.

עם זאת, ניתן לשער ששני הצדדים יעמדו מאחורי הדיל שיוביל לבחירת רב דתי ציוני לתפקיד הרב הראשי האשכנזי  וראשל”צ שייהנה מתמיכת ש”ס.

ישנו סייג משמעותי מאוד לנתונים אלו: גם אם אכן יש רוב ציוני בגוף הבוחר, יש צורך שכולם יצביעו למועמד אחד.

בבחירות הקודמות לרבנים הראשיים היה פיצול בין המועמדים מטעם הציונות הדתית: הרב דוד סתיו קיבל אז 54 קולות, הרב יעקב שפירא קיבל 25 קולות, ומי שהרוויח מהפיצול היה הרב דוד לאו שקיבל 68 קולות וניצח.

כרגע יש על השולחן שני מועמדים בולטים לתפקיד שהינם דתיים-לאומיים – הרב מאיר כהנא והרב מיכה הלוי. אלו שתומכים ברב כהנא אומרים כי הוא מועמד מוסכם, שזכה גם לתמיכת ועדת הרבנים. תומכי הרב מיכה הלוי סוברים כי יש לו יותר סיכויים לקבל תמיכה מגורמים חרדיים.

אם לא יהיה מועמד אחד מוסכם ייתכן שנראה שוב תרחיש שבו המועמד החרדי, ככל הנראה הרב חיים לאו, ינצח מן ההפקר.

גורם בוועדת הרבנים של הציונות הדתית אמר ל’ישראל היום’: “הרבנים שהתמודדו בפני הועדה חתמו על התחייבות שלא להתמודד אם לא ייבחרו. הרב אריאל הדגיש, גם לאחר החזרת האחריות לשר סמוטריץ, כי בחירת הועדה ברב מאיר כהנא בעינה עומדת וכך גם התחייבות הרבנים שלא נבחרו”.

המשמעות היא שהרב הלוי התחייב שלא להתמודד ואם בכל זאת יעמיד עצמו לבחירה, הוא יפר התחייבות מפורשת.