מעשה בקורקינט ושיחות באוטובוס: ציפי לביא ושרי רוט התעמתו • צפו
מתן חודורוב: מאבק אמיץ מאד, לדעתי, של קבוצת נשים חרדיות נגד הדרה שלהן מהמרחב הציבורי. אחרי שנאסר עליהן לשבת בקדמת האוטובוס, את זה אנחנו כבר זוכרים, נוסעות חרדיות גילו לאחרונה הנחיה של רבנים באשדוד להימנע מלדבר גם בתוך האוטובוס. כדי שקולן לא ישמע חס וחלילה בחברת הגברים שנמצאים שם. אז מי שמרכזת עדויות ותלונות של נשים חרדיות היא ציפי לביא, אקטביסטית, פמיניסטית, חרדית… הגדרתי פחות או יותר נכון?
ציפי לביא: נכון מאד.
מתן: אז מה קרה שם באשדוד, שהפך את החיים של הנוסעות החרדיות לבלתי נסבלים?
ציפי: אז ביום חמישי קמו נשות אשדוד החרדיות לפשקוויל שפורסם בעיר, ועליו חתומים כמה מרבני העיר, רבים מרבני העיר…
שרי רוט: זה ‘קול קורא’, זה לא פשקוויל (- פשקוויל הוא מנשר ללא חתימה, על ‘קריאת הקודש חתומים רבנים ואדמו”רים).
ציפי: ‘קול קורא’ שנכתב על גבי פשקווילים.
מתן: אוקי, ‘קול קורא’, שרי מתקנת אותנו. (קורא מה’קריאת קודש’): “בזמנים קשים אלה כאשר זקוקים לרחמי שמים מרובים ושמירה עליונה מכל אויבינו מבחוץ ומבפנים, הננו מעוררים בזה כמה נקודות בהתנהגות הנשים וכללי הצניעות הנדרשת מציבור היראים לדבר ה’.
א. לאחרונה נפרץ שהנשים נוסעות בקורקינט (ובפרט חשמלי) וכן בקארטינג, הננו להודיע שזה נוגד כללי הצניעות וכל אשה ונערה מעל גיל תשע אסורה להשתמש בכלים אלו וכל שכן באופניים.
ב. באוטובוסים מהאולמות (עד הלום) מגיעים תלונות מאברכים, שלמרות שנשים יושבות בחלק האחורי של האוטובוס, הן מדברות ומשיחות ביניהן בקולי קולות באופן שנוגד את דרכי הצניעות, ועל הנשים לזכור שנמצאים במקום אחד עם האנשים וליזהר בצניעות הראויה ולדבר בשקט”.
ולכן הציפיה היא מה, ציפי, שפשוט נשים ישתקו?
ציפי: זה רק חלק מהפשקוויל, כי יש גם את החלק שדורש מנשים לא לנהוג על קורקינט וחלק שקורא לבעלי העסקים לא להעסיק נשים שלבושות בלבוש לא צנוע, וזה בהמשך לזה ששבוע קודם אחת הקופאיות בסופר בבית שמש ספגה שאגות לכיוונה מחבורה של גברים שנכנסה וצעקה עליה ‘פרוצה’ ‘פרוצה’.
מתן: אבל תגידי, רבנים הרי מנחים את תושבי השכונות החרדיות במשך שנים רבות. מה קרה עכשיו, למשל באשדוד, שגרם להם ‘לחדד’ במרכאות את ההנחיה המחמירה ממילא שהיתה שם עוד קודם באוטובוס?
ציפי: לגבי האוטובוסים זאת שאלה, כנראה מישהו שעלה לאוטובוס וקצת הפריעו לו הקולות שעלו…
מתן: וזהו? זה מספיק כדי שחבורת רבנים חרדים תתאסף ותוציא החמרה בהנחיות?
ציפי: מסתבר שכן, זה דבר שהוא מפתיע גם אותי וזה מפתיע גם את הנשים החרדיות באשדוד. אני קיבלתי את הפשקוויל הזה מאשה אשדודית חרדית, שהיא השביעה אותי לא לספר מי היא, כי מה שהיא עלולה לספוג מהחברה מאיים עליה. אבל למרות היותה חרדית, מיינסטרימית והכל, היא מרגישה שבעצם הדבר הזה מצמצם את צעדיה.
מתן: שרי את רואה פה איזה היגיון הלכתי או שמדובר בהתעמרות נטו מצד אותם רבנים?
שרי: תשמעו, אני לרגע שואלת את עצמי, רגע, אני חיה באותה חברה שציפי חיה בה? תקשיבו. אני חיה בעיר יותר חרדית מאשדוד, יותר ‘מעוז’ חרדי, בקרית ספר. אף אחד לא מאיים עלי, ואף אחד לא אמר לי איפה לשבת…
מתן: אולי זה משום שאת עיתונאית מקושרת…
שרי: לא, לא, תקשיבו. אני עצמי מוצאת את עצמי מתקשרת לרבנים, כמה פעמים בשבוע, על כל מיני שאלות. לשתות קפה, כי אני לא מרגישה טוב ויש לי כאב כלשהו, בצום, או כל מיני דברים. זה שרבנים מפרסמים ‘קול קורא’, הם לא הכריחו, הם לא כפו, אין משטרה שכופה את זה, זה כמו שתגידו לי שיש ספר תורה עם 613 הלכות. אז רבנים אומרים: תקשיבו, אמרו לנו שיש כך וכך. אני למשל לא צועקת באוטובוס, כמו שאני לא צועקת באולפן, כי אני חושבת שצריך להתנהג בצורה מכובדת.
מתן: יש הבדל בין נימוסים והליכות שאנחנו מתרגלים בחיינו הפרטיים לבין הנחיה של רבנים.
שרי: אתה יודע מה זה מזכיר לי? תאר לעצמך שפה באולפן, בזמן שידור, כמה מתוכנו באופן קבוע ידברו ביניהם, אני מניחה שמנהל… יש פה מנהל?… אני לא יודעת אם יש פה אבל לא משנה…כשיהיה מנהל…
מתן: שאלה טובה, אגב…
שרי: כשיקום מנהל הוא יכתוב מכתב ויגיד: תקשיבו רבותי, יש פה תופעה שהיא לא בסדר, תפסיקו לדבר. הא ותו לא.
אורי משגב: זה לא בסדר שנשים מדברות? נשים חרדיות, אסור להן לדבר?
שרי: לדעתי, זה גם לא בסדר שגברים צועקים, אני חושבת שצריך להתנהג באופן מכובד…
שרון כידון: אבל זה לא יצא לגבי גברים, רק לגבי נשים.
שרי: אם יש רבנים שחושבים שזה לא בסדר שנשים צועקות, ושכולם שומעים את הדו-שיח שלהן ואת הדיבורים שלהן, גם אני חושבת אגב שזה לא מכובד… אז הם כותבים! הם לא כופים!
מתן: ציפי, את שומעת את הדברים, שבעצם לא כל כך נורא, סך הכל מבקשים שידברו יותר בשקט.
ציפי: אז אני רוצה לומר לך משהו לגבי זה. הנחיה של רבנים שיוצאת, את יודעת מה המשמעות של זה. בואי לא נחרטט פה, המשמעות של הנחיית רבנים במגזר החרדי זו אכיפה.
שרי: איך? איך אוכפים? תגידי לי איך. כי אני לא מכירה אכיפה. דופקים בדלתות של אנשים? ממש לא, ואני בציבור החרדי יותר שנים מאשר ציפי…
ציפי: עוד בלי הנחיה של רבנים, אוקי? כשכל הנושא של ישיבה מאחור באוטובוס היתה אך ורק בקמפיין מאד מאסיבי…
שרי: זה, אגב, רק במגזר החסידי.
ציפי: נכון, קהילה מאד מאד קיצונית בבית שמש שהוציאה קמפיין בכל הארץ ‘נשים פנימה, גברים קדימה’, הדבר הזה הוביל לזה שנשים מוטרדות, באופן יומיומי לעבור אחורה…
שרי: אז זה לא בסדר!
ציפי: ברור שזה לא בסדר! אני לא חושבת שאת אומרת שזה בסדר.
מתן: אני רוצה לשאול אותך: עד כמה את מתרשמת שההתנהגות בקרב אותן נשים חרדיות לגזירות החדשות, באשדוד, בבית שמש, במקומות אחרים, היא חזקה? עד כמה יש פה תחילתו של מרד נגד הממסד החרדי?
ציפי: זה בדיוק העניין. ברור לי שבתחילת התהליך רובן יתנגדו, בטח כאלו שהרבנים החתומים הם לא רבנים שהן הולכות אחריהם, מבחינה רוחנית, ברור לי שבתור התחלה רובן המוחלט יתנגדו וימשיכו לעשות מה שבא להן בגדול, אבל לאט לאט הדבר עלול להתנרמל חברתית ולהפוך להיות איסור. כמו כל איסור אחר.
מתן: את יכולה לתת כמה דוגמאות למאבקים דומים שאת מנהלת בשמן או בשם הזכויות של הנשים החרדיות במרחב הציבורי?
ציפי: כן, אני מנהלת הרבה מאבקים ולא אתחיל למנות, אבל אגיד על דבר אחד ספציפי שגם קשור לדבר הזה: לפני תקופה חברה שלי הוטרדה באופן מאד מאד קיצוני באוטובוס בגלל שישבה קדימה, אפילו לא ישבה, עמדה, וזה אחרי שורת הטרדות שגם אני פרסמתי ברשתות החברתיות ועוד חברות שלי, הרבה מאד הטרדות, אבל אותה הטרדה שברה את גבי מה שנקרא, והחלטתי להתחיל לאגד את כל הסיפורים שאני שומעת ולאסוף עוד סיפורים לכדי ספר, כדי שאנשים כמו שרי, שבאמת לא מאמינים שהדברים האלו קורים, כי זה לא קרה להם…
שרי: לא אמרתי שאני לא מאמינה! לא רק שאני מאמינה אלא שאנחנו גם מדווחים באתר שלנו כשזה קורה! כשמטרידים אנחנו מדווחים על זה! אנחנו מדווחים באתר ‘חרדים 10’ על הטרדות, על מעשים מגונים, אנחנו נגד זה! רק חברים, אף אחד לא כפה על חרדית להיות חלק מהמגזר החרדי!
ציפי: מה שאת אומרת עכשיו זה שאשה שלא רוצה שיטרידו אותה בקדמת האוטובוס היא לא רוצה להיות חלק מהמגזר החרדי.
שרי: לא! אני אומרת שאני נגד להטריד!
ציפי: אני מוחה! נגד האמירה הזו! זו אמירה חמורה!
שרי: אני אומרת אסור להטריד! אסור מעשים מגונים! אני נגד אלימות בכל צורה ודרך!
ציפי: אז אשה שרוצה לשבת מקדימה בלי שיטרידו אותה היא לא חלק מהמגזר?
שרי: לא צריך להטריד אותה! אבל ציפי, אם יש קהילה, שרוצה לעשות אוטובוס שאומר נגיד שהספסלים הראשונים לגברים, אני מכבדת.
ציפי: לא באוטובוס ציבורי!
אורי משגב: למה את מכבדת את זה?
שרי: עזבי רגע ציבורי או לא, אני כאשה חרדית לא חושבת בכלל בכיוון הזה של ‘יאללה בואו נתמרד’, אני באה, אומרת: ‘אוקי, לגברים האלו יותר נוח אני אשב מאחורה’.
ציפי: אשה יש לה בחילות מאחורה והיא רוצה לשבת מקדימה!
מתן: רזי ברקאי יושב פה בשקט ומתרתח…
רזי ברקאי: שרי, אני שומע את הדיבור שלך, למדתי לחבב אותך בחודשים האחרונים, אנחנו יושבים פה…
שרי: תודה, רזי. זה ברוח תשעה באב או מתאים לכל יום?
רזי: לא, בכלל. אבל אני לא מאמין! שאת מסנגרת על השקפת העולם הפרימיטיבית הזאת.
שרי: רזי, רבנים סבורים שזו הלכה!
רזי: שרי, מה זה ‘זה הלכה’?
שרי: אני לא רב! זה רבנים!
רזי: ההלכה הזאת היא פרימיטיבית!
שרי: רזי, הלכה היא הלכה היא הלכה!
רזי: פ-ר-י-מ-י-ט-י-ב-י-ת!
שרי: לא הרבנים שלי כתבו את ההלכות האלו, גילוי נאות, חתומים עליהם רבנים שהם לא מהמגזר שלי, אבל רב שחושב שיש לו הלכה להגיד אומר את זה לאנשים!
מתן: משפט אחרון שלך, ציפי.
ציפי: אני רק רוצה לומר לנשים חרדיות שצופות בנו כרגע: זה שאתן רוצות לא להיות מוטרדות וזה שאתן רוצות לנסוע על קורקינט או על כל דבר אחר, לא הופך אתכן ללא חרדיות, אתן חרדיות גם אם אתן רוצות להתקיים במרחב הציבורי!
תגובות
אין תגובות