חולי קרוהן? כך תהיו קשובים לעצמכם ותמנעו סיבוכים מיותרים

מטופל טוב - חי טוב! • מנהל היחידה לכירורגיה קולורקטלית ומנהל מחלקת כירורגית ב' בבית החולים שערי צדק בטור מיוחד על מחלת קרוהן פריאנאלית • בשיתוף 'עזרי מעם לקרוהן וקוליטיס'
 ד"ר שלמה ילניק
ח' אב התשפ"ד / 12.08.2024 14:35

מחלת קרוהן היא מחלה דלקתית כרונית. שיעור המחלה הולך ועולה בכל רחבי העולם.

המחלה מתבטאת בעיקר בתסמינים של – כאבי בטן, שלשולים, דימום, תת ספיגה, ירידה במשקל ובמחלה מתקדמת אף סיבוכים מסכני חיים. המחלה עשויה לערב כל אזור במערכת העיכול.

עובדה פחות ידועה היא שבין 15-20% מחולי קרוהן, סובלים בנוסף לדלקת במערכת העיכול גם מבעיות קשות פרי-אנאליות. בחולים אלו יכולים להיווצר אבצסים מוגלתיים, פיסטולות והיצרויות.

אבצסים הם כיסי מוגלה שגורמים לכאב ניכר, נפיחות ולעתים גם חום והרגשה כללית רעה. במידה ויש אבצס יש לנקז את המוגלה בדחיפות בחדר ניתוח ולהשאיר נקז שיעזור להמשיך להוציא את שאריות המוגלה.

בחולי קרוהן לעתים יש אבצסים חוזרים ונשנים שמפריעים מאוד לאיכות החיים. חשוב מאוד לפנות לרופא/מיון במידה ומתחיל להתפתח אבצס. הטיפול וההחלמה מאבצס הם קלים משמעותית אם מטפלים בהם בזמן ולא מחכים שהאבצס יגדל.

פיסטולות הן תעלות לא טבעיות הנגרמות כתוצאה מדלקת כרונית באזור ובעצם נוצר מעבר לא טבעי לעור החיצוני. דרך התעלה הזו עשוי לצאת דם, מוגלה או אף תוכן מעי. הסמפטומים בדרך כלל אינם חריפים, אבל מסבים טרדה יומיומית, צורך בניקוי תכוף והפרשות מרובות.

הטיפול בפיסטולות הוא מורכב יותר ומצריך שילוב כוחות בין רופא הגסטרו לרופא המנתח. על מנת לטפל בצורה אידיאלית בפיסטולה יש להתחיל או להמשיך טיפול ביולוגי ולהגיע לשליטה טובה בתהליך הדלקתי (CRP, קלפרוטקטין) ורק אז להמשיך לפרוצדורה ניתוחית. האופציות הניתוחיות הן הטרייה וניקוז של תעלת הפיסטולה ולעתים השארת נקזים קטנים (סטונים).

במקרים יותר מורכבים ניתן להזריק “תאי גזע” העוזרים לריפוי הפיסטולה.

תאי גזע, המגיעים מרקמת שומן של תורמים ללא מחלת קרוהן, הם תאים מיוחדים שעוזרים בהחלמה של פצעים, דלקות ועוד. את התאים מזריקים בחדר ניתוח ליד אזור הפיסטולה/פיסטולות ולאורך תקופה של שבועות הם אמורים לעודד החלמה של הפיסטולה. יש לציין שאחוזי הריפוי הם סביב 60% ולפעמים צריך לבצע פרוצדורה חוזרת על מנת לטפל בפיסטולה.

היצרויות נגרמים מדלקת ארוכת שנים באזור שגורמת להיצטלקות ובסופו של דבר הקוטר נהיה קטן מאוד. בעיה חמורה זו מצריכה גם כן טיפול ביולוגי מיטבי ובנוסף ניתן לעשות “הרחבות” בחדר ניתוח או במסגרת קולנוסקופיה. לעתים עושים מספר הרחבות כל כמה שבועות.

בנימה אישית, מחלה פריאנלית עשויה להסב צער וטרדה רבים למטופל. בחלק מהמקרים הבעיה מטרידה הרבה יותר מאשר הבעיה הבטנית. מטופלים רבים חשים בושה לספר ולדבר על בעיה זו ומזניחים אותה עד שהיא מגיעה לרמה חמורה.

עם זאת, במידה והמטופל נמצא במעקב קבוע גם אצל רופא גסטרו וגם רופא מנתח ופותרים את הבעיות כשהן קטנות ולא חמורות – איכות החיים משתפרת משמעותית. ניתן להגיע לאיכות חיים טובה במידה ומטפלים בצורה קבועה ולא מזניחים בעיות שלעתים נוצרות.

בבית החולים שערי צדק אנו עובדים בצורה של מערך גסטרוכירורגי. ישנן מרפאות וישיבות משותפות וקיימת תקשורת רצופה בינינו המנתחים לבין רופאי הגסטרו לגבי חולי קרוהן. חשוב לנו שהמטופל יקבל דעה אחידה המוסכמת על כלל הרופאים שלו.

הטור מתפרסם במסגרת פעילות הסברה ייחודית למגזר החרדי להגברת המודעות למחלות קרוהן וקוליטיס שיוזם ארגון ‘עזרי מעם לקרוהן וקוליטיס’, בהשתתפות בכירי הרופאים בישראל, כשירות לציבור בחסות חברות התרופות ‘אבווי – AbbVie’, ‘פייזר – Pfizer, ו’טקדה – Takeda’, ללא מעורבות בתכנים.

למידע נוסף היכנסו לאתרעזרי מעם לקרוהן וקוליטיס.

המידע הוא מידע כללי בלבד. אין לראות בו ייעוץ רפואי כלשהו או המלצה לטיפול, ואינו מהווה תחליף לחוות דעת מקצועית או לטיפול רופא מוסמך. באם הנך חולה, אנו ממליצים על פניה לרופא מוסמך לצורך קבלת אבחנה וייעוץ. לפרטים, הכוונה ותמיכה ניתן לפנות לקו החם של ארגון עזרי מעם בטלפון: 02-6449170

• הכותב הוא מנהל היחידה לכירורגיה קולורקטלית ומנהל מחלקת כירורגית ב’ בבית החולים שערי צדק
הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות