השופטת מינתה נאמנים ל’בסדנו’: אישרה הפעלה זמנית ל-60 יום

השופטת הורתה על מינויים של עו"ד אילן שביט ורו"ח חן ברדיצ'ב כנאמני חברת ההשקעות החרדית, שהגישה ביולי בקשה לעיכוב הליכים • בית המשפט העניק את אישור ההפעלה "בכפוף להפקדת הסכומים הדרושים להפעלת החברות לפרק זמן של 60 יום, בידי הנאמנים - בתוך שלושה ימים"
חרדים 10
ח' אב התשפ"ד / 12.08.2024 13:51

בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את עמדת הנושים של חברת ההשקעות החרדית ‘בסדנו’, כפי שהוצגה ביום חמישי האחרון בדיון בעניינה של החברה.

לפי דיווח של סימי ספולטר ב’דה מרקר’, השופטת סיגל יעקבי הורתה על מינויים של עו”ד אילן שביט ורו”ח חן ברדיצ’ב כנאמני החברה. במקביל, אישרה השופטת הפעלה זמנית “לשם בחינת סיכויי שיקומן הכלכלי”, למשך 60 יום.

זאת, לאחר שבחודש ביולי הגישה ‘בסדנו’, שהוקמה לפני כעשור על ידי אליעזר גרוס,  בקשה לעיכוב הליכים, לאור הקשיים התזרימיים שנקלעה אליהם בשנה האחרונה – ועשרות מיליוני השקלים בהלוואות והשקעות שעליה להחזיר למשקיעים.

כעת, יצטרכו הנאמנים לנסות ולהבין מה הערך האמיתי של הנכסים שיש בידי ‘בסדנו’, לאור העובדה שחברת ההשקעות טענה כי בידיה נכסים בשווי של יותר מ-100 מיליון שקל, אך לא הציגה סימוכין לכך.

לפי הדיווח ב’דה מרקר’, האישור להפעלה זמנית כעת הותנה על ידי השופטת יעקבי “בכפוף להפקדת הסכומים הדרושים להפעלת החברות לפרק זמן של 60 יום, בידי הנאמנים, בתוך שלושה ימים ממועד מינויים. אם לא יופקד מלוא הסכום הדרוש בידי הנאמנים בתוך פרק זמן זה – אורה על פירוק החברות”.

בשנתיים האחרונות נמצאת ‘בסדנו’ תחת חקירה של רשות ני”ע, ולפני כמה שבועות הוגשו ממצאיה לפרקליטות.

לפי הודעת הרשות, החקירה – שבחנה את התנהלות החברה בין 2019 ל–2022 – העלתה חשד כי “המודל הכלכלי של הקבוצה לא היה ישים, ופעילותה הייתה הפסדית, ובוודאי שלא יכלה לשרת את התשואות הגבוהות שהובטחו למשקיעים”. בשל כך, “החשד הוא כי כספי המשקיעים עצמם שימשו לתשלום התשואות שהובטחו למשקיע או החזר חובות הקבוצה למשקיעים אלה”.

לפי הדיווח ב’דה מרקר’,  בדיון ביום חמישי האחרון הציג עו”ד יוסי פאלוך, שמייצג שורה של משקיעים, את השאלה המרכזית: כמה נכסים באמת מחזיקה בסדנו?

“אני מייצג 28 נושים ששואלים אותי אם עדיף שיקום או פירוק, ואני לא יודע מפני שהחברות הגישו בקשה בלי להגיש נתונים שהן היו צריכות לצרף”, אמר. “מרבית החברות לא פעילות, אין משרד, אין עובדים, אין כלום”.

אותה שאלה נשאלה גם על ידי השופטת בהחלטתה הקודמת שלא לקבל את הבקשה לעיכוב הליכים.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות