‘החב”דניק’ ניר ברקת: “לומדי תורה – קדוש, ומי שלא – שיתגייס”
1.
הפעם האחרונה בה ישבתי אתו לשיחה ארוכה הייתה כשעזב את עיריית ירושלים והעביר את המושכות למשה ליאון. הייתי קצת סקפטית לגבי סיכוייו של האחרון, שרק כחמש שנים חלפו מאז נכשל במירוץ לראשות העיר.
ניר ברקת ישב מולי ושרטט על דף, מפה עם חיצים ומספרים. כל שכונה, כמעט כל רחוב, פולח על ידו, ב’שלוף’ מהזיכרון, עם מספרים מדויקים להפליא. אז, עוד לא ידעתי עד כמה הם צולפים בול. כשנודעו תוצאות הבחירות אמרתי לעצמי ‘וואו’. מתברר, שהאיש היה לא רק ראש עיר, אלא פשוט למד אותה לאורך ולרוחב, בדיוק מפליא.
אז לפני כמה ימים הגעתי אל חדרו כדי לשמוע איך עובר עליו תפקידו כשר כלכלה בתקופת מלחמה, לא תקופה סימפטית בכל הקשור לכסף, והתפקיד עלול להתגלות ככפוי טובה.
לפני כמה שבועות עלה נושא ‘יוקר המחיה’ בתוכנית ‘אזור מלחמה’ בערוץ 13. ישבתי אז באולפן וצחקתי, אמרתי שכשאני עורכת קניות בצרכניה הסמוכה לביתי, מעולם לא ראיתי קונה עם ‘רשימה שחורה’ ביד. אתם יודעים, הרשימות שפרסם שר הכלכלה על חברות שהעזו להעלות מחירים בתקופת מלחמה.
ככה לא מטפלים ביוקר המחיה, אמרתי. מתברר שפספסתי את הבשורה האמיתית של ברקת. זה הרבה מעבר ל’רשימה שחורה’ וסנקנציות מסוג הזה, שלא תמיד פועלות על קודקודי החברות בישראל.
הבשורה הטובה היא שיש לו תוכנית פעולה. הבשורה הפחות טובה היא שהתוכנית תתחיל לפעול רק מינואר 2025, כשאת התוצאות נרגיש כמה שבועות אחרי. אם הממשלה תשרוד עד אז, הוא יזכה לגזור את סרט ההצלחה ויזיכר בדפי ההיסטוריה כפי שכחלון זכור מ’רפורמת הסלולר’.
2.
השר ניר ברקת, בעבר אמרתי באולפן 13 משפט, ואני רוצה שתתייחס אליו. כששאלו אותי על ‘יוקר המחיה’, אמרתי שכשאני הולכת לקניות אני לא רואה קונים עם ‘הרשימה שחורה’. אז לכאורה, בראות עיני, זה לא הצליח להוריד את יוקר המחיה. תסביר לי…
“העובדה היא שהמחירים באירופה הם בעשרות אחוזים יותר נמוכים מאשר בישראל. יש שם מגוון יותר גדול, איכות וכמובן מחיר. כשישראלים נוסעים לחו”ל הם חוטפים את הג’ננה: למה המחיר בישראל הרבה יותר יקר! ויש לזה סיבה. יש פה סדרה גדולה של חסמים, ואין מה לעשות. יש רגולציה ישראלית, חוקים ישראליים, שמגדירים מה מותר ומה אסור להכניס לישראל. את רוב המוצרים אי אפשר בכלל ‘לגייר’. ולכן נוצר שוק ריכוזי, למונופולים יש חתיכת נתח שוק, מעלים מחירים כי הם יכולים. כי אין להם תחרות. זו מכה של עשרות בשנים.
“לכן הפתרון שהצעתי, ותודה לקל מתקבל עכשיו בכנסת, זה רפורמת ‘מה שטוב לאירופה, טוב לישראל’. כל מוצר שאפשר לשווק באירופה, הרי האירופאים לא טיפשים, יש 400 מיליון אירופאים ולפי התקנים האירופאים, שיטת העבודה האירופאית, מיליארדי אנשים בעולם מייצרים מוכרים ומפתחים בצורה מאד-מאד יעילה”.
תכלס, מתי נראה את זה בחנויות?
“רגע. מה שהחקיקה שלנו עושה זה רפורמה מאד עמוקה, חריש עמוק. זה אומר שבעצם עוקפים את הרגולציה הישראלית. מה שהיה עד עכשיו בסדר, אנחנו לא נגדו, אבל כל מה שאפשר לשווק באירופה אפשר להכניס לישראל”.
ללא בירוקרטיה.
“בלי לעצור בנמל, בלי ללכת למכון התקנים, אין עיכובים, אבל בעיקר זה להגדיל בצורה ניכרת את המגוון, את האיכות ובעיקר את המחיר. זה עבר בוועדת הכלכלה, עבר בוועדת הבריאות”.
בשבוע שעבר החוק עבר במליאה בקריאה שניה ושלישית. “בתמיכת הקואליציה והאופוזיציה, הארגונים האזרחיים, כולם ללא יוצא מן הכלל משבחים ואומרים שזו הרפורמה הגדולה ביותר שעברה בישראל בעשרות השנים האחרונות”.
אני מנחשת ש’אסם’, רק לדוגמה, לא משבחת, וכך גם יתר החברות… אבל אתה לא חושש.
“הם ממש לא, כי המונופולים הם הראשונים שישלמו את המחיר. כי לציבור יהיה מגוון. לא יצטרכו לקנות את המוצרים של המונופולים שהיום אין חלופה ואין ברירה”
והם לא מפעילים עליך לחצים? מפחידים אותך?
“אני לא רוצה להיכנס פה לכמות הלחצים וההפחדות שהיו במהלך התקופה הזו, אבל תודה לקל אני עובד בשקל לשנה, אף אחד לא יכול להשפיע עלי, הצלחנו ברוך ה’ לשכנע את כולם, כולל הייעוץ המשפטי לממשלה ולכנסת.
אז מתי אני רואה את זה על המדף?
“על פי חוקים בינלאומיים צריך לתת חצי שנה, כלומר בראשון לינואר את תראי מכולות משמעותיות מתחילות להכניס מוצרים מאירופה, ומעכשיו זה רק לכיוון אחד!
כלומר, כפי שזוכרים את משה כחלון בגלל רפורמת הסלולר אתה תיזכר עם רפורמת ‘מה שטוב לאירופה טוב לישראל’? ‘עם הבמבות’, בעצם?
“כן. נקווה בעזרת ה'”.
תזכה לגזור את הסרט עוד בימי הקואליציה הזאת?
“קודם כל, זה מאושר סופית בכנסת. הכניסה של התהליך זה, כניסת מוצרי הצריכה, יתחיל מינואר וכל שאר המוצרים את תראי את התהליך, כי פה מדובר על חוק שמחוקק חוקים, נצטרך לשנות למעלה מ-500 תקנים, וזה פרוס על 11 משרדי ממשלה, וזה יקח את הזמן שלו. אבל רובם ככולם של מוצרי הצריכה יאושרו כבר בינואר, למעלה מ-92 אחוז, זה שוק של למעלה מ-100 מיליארד שקל בשווקים, בסופרים, בפארמה, במוצרי חשמל, מזון, הכל נכנס כמעט במכה אחת.
“שאר הדברים, שזה תשומות לבניה, תשומות לתעשיה גם הם יטופלו בקצב שהמדינה תוכל, המשרדים השונים יוכלו לסדר את הדברים האלו. אבל המגמה אחת: הכל יהיה מותאם לאירופה, או שיהיה מוחרג, אבל לדעתי באחוזים בודדים, אם בכלל, ותהיה לנו פה בשורה ענקית. זה מהלך לדורות, לא לשבוע שבועיים!”
הוא נשמע ממש גאה ביצירת כפיו. רק עליזה בראשי, מזכירת סיעת הליכוד, מפריעה את דבריו החגיגיים בדרך לעוד הצבעה מתישה לפני הפגרה.
3.
את המשך הריאיון קיימנו כמה ימים אחרי, בעיצומה של הפגרה. שוחחתי אתו כשעשה את דרכו דרומה לסיור במצפה רמון ומשם לבאר שבע.
אומרים עליהם, על הח”כים שהם יוצאים לפגרה בתקופת מלחמה, אבל האמת היא ש”אנחנו עובדים יותר קשה בפגרה”. זה בדיוק הזמן לסיורים, לרדת לשטח, להתעניין בשלום תושבים מפונים, ולא רק. אבל למה לקחת לפופליזם את האופציה לטיעונים רדודים…
אלא שברקת עוד לא הספיק לנוח על זרי הדפנה, אחרי שהעביר את ‘מה שטוב לאירופה טוב לישראל’ בתמיכת כל חלקי המשכן, כששוחררה הצהרה שלו, שהקפיצה את הציבור החרדי.
“מי שלא יתגייס, לא יוכל להוציא דרכון, לא יוכל להוציא רישיון נהיגה, ולא יהיו לו הטבות למעונות יום. אם אתה לא מתגייס – אל תבקש עזרה מהמדינה”, אמר בראיון לערוץ 14 וסומן כזולל חרדים לתיאבון.
ראשית, צרם לי שכשר כלכלה הוא ממליץ לשלול הטבות למעונות יום. הרי כשר כלכלה הוא רוצה שנשים יצאו לעבוד, ואם אין מעון לילד אין אופציה לעבודה.
“אני רוצה לחזור לשביעי לאוקטובר. בשביעי לאוקטובר הקונספציה של צבא קטן נפלה, קרסה – ואנחנו מחויבים היום לביטחון ישראל כצורך קיומי, להגדיל בעיקר את החיילים הלוחמים ואת האנשים שמשתלבים במערכת הבטחון. זה לא משחק ילדים, זה צורך קיומי!
“אני טוען שלומדי תורה – קדוש”, הוא מפתיע. “לאפשר להם להתפלל, לשמור על עם ישראל, הדבר הזה איננו שנוי במחלוקת! וכל מי שלומד תורה מבוקר עד הלילה ישר כוח, תעשו את חלקכם בנטל הגדול של שמירה על עם ישראל”.
האמירות האלו, שמחזירות אותי שוב ושוב ל’נאום השפנים’ של הגראמ”מ שך זצ”ל ולסיבה לפיה החרדים נצמדים לממשלות הימין מזה עשרות שנים. בסוף, יש שם מסורת, יש אהבה לתורה וללומדיה, והבנה ל’ציפור הנפש’ של הציבור החרדי.
ואז הוא מגיע ל”כל מי שאינו לומד תורה מהבוקר עד הלילה”. את אלו, “צריך לשלב בתוך אתגרי הבטחון של מדינת ישראל. אני יודע שהמון רוצים לעשות את זה, אבל יש פה דבר מאד חשוב וזה לייצר מסגרות שמאפשרות לציבור החרדי לשמור על אורח חייו תוך כדי שירות”.
הוא מודה, ש”יש פה פער בין היכולת של מערכת הבטחון לייצר סביבה שתומכת ומאפשרת אורח חיים לציבור החרדי בצבא”. הוא מספר, שהוא עצמו היה שש שנים בסדיר ובקבע כלוחם בצנחנים, ו”השירות היה מותאם לחיי ולאורח החיים שלי. אני מצפה ודורש מצה”ל לייצר את אותה דרך ומסגרת שיאפשרו להשתלב בבטחון ישראל בהצלחה על פי צרכי צה”ל”.
4.
הוא שרטט אידיליה, שלא קיימת היום.
אבל עד שזה קורה, עד שיהיו מסגרות מתאימות. עד שיהיו מסגרות מתאימות שרבנים מסכימים עליהן?
“אז אני קודם כל מגדיר מה החובה לעשות. אתה לא יכול לדרוש מבן אדם, אם לא הצעת לו מסגרת מתאימה, להתגייס למערכות שלא מתאימות למגזר החרדי”.
אבל זה מה שעשו – שלחו צווים הביתה כשעוד אין מסגרת מתאימה…
“אני חושב שזו טעות! צה”ל צריך מבעוד מועד להבין שיש לו אחריות כבדה לעשות את זה נכון”
אני מנסה לסכם.
אז מה שאמרת על רישיונות נהיגה, דרכון, מעונות יום… זה בהינתן שיהיו מסגרות מתאימות, ולמרות זאת לא יתגייסו…
“ברור, איזה שאלה. יותר מזה. אמרתי שלומדי תורה, כל! מי שלומד תורה! זה מחוץ לעסק הזה בכלל. וחוץ מזה צריך לייצר מסגרות מתאימות למגזר החרדי. ולאפשר להם שם להצליח. וכשהם יצליחו – אני יודע שיש ביקוש מאד גדול לדברים הללו. ומי שלא לומד תורה מבוקר עד לילה וגם לא משתלב במסגרות שיכינו, וצריך לעשות את זה נכון וחכם, אגב, גם לציבור הכללי – מי שלא מתגייס יש עליו סנקציות. זה אותן סנקציות, הדברים לא יהיו שונים, אבל נדבר על זה בבוא העת.
“מה שלי חשוב עכשיו זה לרוץ מהר ולוודא שצה”ל מכין את המסגרות המתאימות, על פי צרכים אמיתיים”.
תודו, שכעת זה נשמע אחרת.
5.
אני חוזרת לזירה הפוליטית.
אז נכון שצה”ל צריך יותר חיילים אחרי השביעי האוקטובר, אבל זה לא כל הסיפור, ואתה מבין פוליטיקה, עם ניסיון של שנים. האם אתה מודע לזה שיש גורמים, שלא באמת אכפת להם השביעי באוקטובר ושצריך צבא גדול וחיילים קרביים, אלא חיפשו לגרום לחרדים לפרק את הממשלה… לעצבן את החרדים עד כדי כך שיפרשו מהממשלה?
“יכול להיות שיש כאלה, אני לא שותף לזה. אני שותף למצוא את הדרך, כמי שמוקיר ומכיר ויודע לעבוד עם המגזר החרדי וגם יודע לחשוב מחוץ לקופסה. אני גם יודע שיש דברים מהעבר שלא הצליחו, אז לא צריך לחזור על כישלונות העבר או על דברים שלא עבדו בעבר אלא לשנס מותניים, לחשוב מחוץ לקופסה, ליצור מסגרות שמותאמות לאורח החיים של המגזר החרדי ולשלב את החרדים בחכמה, על פי הצרכים של צה”ל ולשים בצד את לומדי התורה.
“הניסיון שלי בא לעשות טוב קודם כל לעם ישראל. וחוץ מזה, את יודעת כמה חרדים פנו אלי ‘ניר תעזור לנו למצוא את הדרך להשתלב’? כי הם רוצים, כי אכפת להם מהמדינה, אני יודע כמה זה חשוב למגזר החרדי, ולכן צריך למצוא דרך לא של כיפופי ידיים, אני לא מאמין בדברים האלו, אני מאמין שצריך למצוא פתרונות אמיתיים, יצירתיים, לצרכים האמיתיים”.
אבל אתה מבין את התסכול של יולי אדלשטיין שיושב בוועדת חוץ ובטחון, מנסה למצוא פתרונות ברוח מה שאתה אומר, ואז פתאום צה”ל שולח ‘צוו ראשון’ הביתה כמו ‘פיל בחנות חרסינה’…
“אני חושב שצה”ל לא פועל בחכמה פה! ואני חושב שהדבר הנכון זה לפתח את המסגרות כמו שצריך ואז את תראי… את יודעת מה יקרה כשהמסגרות יהיו מותאמות? גיוס מאד משמעותי וגדול”.
אבל קודם לייצר את המסגרות, לא קודם לשלוח בולים בדואר וצווים…
“נכון. אני חושב שכל הגישה, ואני חייב להגיד לך, אני גם מתייעץ בעניין הזה עם הדרג המקצועי באוצר ובמקומות אחרים, מבינים שאין פה מקום קודם לירות ואחרי זה לכוון. קודם כל תתכנן נכון, ואז תבנה. מי שבונה מגדל עקום, הוא יפול!
מי פה שגה בעצם? זה נתניהו? זה הבג”צ? זה האוצר? ועדת חוץ ובטחון? מי?
“לא, אני חושב שקודם כל אני לא מחפש איך הגענו עד הלום, אני מציג פתרונות. להגדיר את צרכי צה”ל, לייצר מסגרות מותאמות למגזר החרדי, לשים בצד את לומדי התורה. ועכשיו בואו נראה איך אנחנו מצליחים להניע מהלך שהיעד שלו זה לגרום לציבור החרדי להיות מרוצה ולרצות לשרת. וזה לא בשמים להגיע לשם, כי המוטיבציה קיימת”.
אילו היית שר בטחון מתחילת הקדנציה, לא מהשביעי לאוקטובר – מה היית עושה בכיוון הזה, לפני השביעי לאוקטובר, וגם אחרי? הרי עשית רפורמה מוצלחת…
“בלי מתנגד אחד, בלי אף מתנגד!”
אז איזו רפורמה היית עושה בכיוון הזה של גיוס חרדים?
“אז אני הייתי בא ואומר: ‘חברים, בואו תעזרו לנו לשים בצד רגע את לומדי התורה, להוריד אותם מסדר היום, והדבר הזה יוריד חששות במגזר החרדי.
“הייתי בא ואומר: ‘בואו נחשוב רגע איזה סוגי שירות אפשר לתת לציבור החרדי, כך שיוכל להשתלב וגם לשמור על אורח חייו. למשל, רעיון אחד זה הגנה מרחבית על ישובים, יחידות עם בסיס מיון רק עם חרדים, כמו שיש, אני לא יודע אם את יודעת, יש מה שנקרא ‘הסדר’, ישיבות ‘הסדר’ של הציבור הדתי לאומי…
“מה הרעיון? הרעיון הוא להתאים את המסגרות למשהו שהם יכולים לחיות אתו ומרגישים אתו בנוח גם ללמוד תורה וגם לשרת. אין לי בעיה שהציבור החרדי, במהלך השירות שלו גם ילמד תורה וגם ישרת – למצוא את הדרך לעשות את זה במצב שבו מי שילך וישתלב ביחידה, בשירות הבטחון, כחרדי, יבוא ויגיד לאחים שלו, לחברים שלו: ‘כן, תרמתי, אני חלק מהעניין, שמחתי לשרת את בטחון ישראל ואני ממליץ לכם לעשות כמוני. אנחנו צריכים להגיע לרמה הזאת, וזה לא בשמים”.
6.
ולשלב ה’אילו’…
נניח אתה שר בטחון, אתה מגיע להסדר יפה, ונגיד שהחרדים משתפים פעולה ואז מגיע בג”ץ לדון בעתירה של אחד הארגונים, ואומר לך: ‘לא, לא, לא, מה פתאום ללמוד תורה, שלוש שנים חייבים שירות, גם מי שלומד תורה’. מה אז אתה עושה? אתה יודע, זה הרי הולך ועולה פה מדרגות-מדרגות, כשהחרדים כבר יסכימו לזה, אז בג”ץ יגיד רגע, זה לא מספיק. כי הרי יש מי שיעתור ויגיד, זה לא שוויוני…
“אני חושב שבהמשך לסטטוס קוו של מדינת ישראל ובהתאם לאינטרס הלאומי שלנו כמדינה יהודית ודמורקטית, אני חושב שלימוד תורה בהיקפים, הרי כולנו יודעים שלא כולם יכולים ללמוד מבוקר עד לילה, זה לא סוד. נכון?”
אז איך אתה מציע למיין?
“אנחנו נגיע לזה. אני חושב הציבור החרדי יודע למיין, הוא יודע טוב מאד מי לומד ומי לא, צריך להיעזר בציבור החרדי, אנחנו לא נגד, אנחנו בעד הציבור החרדי. כשאני בא ואומר אני מחפש איך לשלב את הציבור החרדי למשימה שמטרתה להגן גם על הציבור החרדי.
“את יודעת שאני גם הובלתי חקיקה שבה אני מבקש מאנשים ללכת חמושים, כל הלוחמים לשעבר. האתגר שלנו הוא שאין מספיק לוחמים בערים החרדיות, ליום יום. עכשיו, במקום שיש נשק ולוחם שיודע להשתמש בו – יש הגנה. במקום שאין מי שיודע להשתמש בנשק ואין לוחם – יש שחיקה. ראינו מה קרה לצערנו הרב בפיגועים בשכונות חרדיות שאין שם אף לוחם שאוחז נשק, הייתה שם מכה קשה. אני ראיתי בעיניים שלי כמה פעמים כשהייתי ראש עיר. ואני אומר, איך אני יכול לעזור לציבור החרדי לא רק להגן על עם ישראל אלא גם להגן על הקהילה שלו, על המשפחה שלו.
“אני רוצה לאפשר לציבור החרדי להיות חלק מביטחון ישראל. גם בציבור החרדי וגם בציבור הדתי יש לומדי תורה, ולטובת העניין אנחנו שמים אותם בצד, ואנחנו רק רוצים לחזק את ידיהם ולעזור להם להצליח, אוקיי? אבל את השאר אנחנו חייבים למצוא את הדרך לשלב אותם באורח כזה שזה יהיה טבעי ונכון וטוב, לשם צריך להגיע ואני אומר לך, שרי, זה לא בשמים.
מה תעשה אם מחר אתה, ניר, ראש ממשלה ואתה צריך להרכיב קואליציה והחרדים באים ודורשים ממך פטור גורף לכל החרדים. אין חרדים בצבא, תשכח מזה. הולך על זה או לא הולך על זה? מוותר על החרדים?
“לא יהיה, אגיד לך למה השאלה הזו היפותטית והם לא יגידו את זה. בסדר? כי כולנו מבינים שזה צו שעה, בטחון ישראל, אנחנו צריכים יותר לוחמים, ואנחנו לא מתווכחים על לומדי תורה!”
7.
ולסיום, עוד פרק מעניין בחייו. כשישבנו בלשכתו בכנסת הוא אמר לי, תוך כדי דיבור: “אני חב”דניק”. קראתי על זה פה ושם בעבר, אבל האופן הנחרץ שבו הוא אמר זאת הפתיע אותי.
תספר לי על זה…
“קודם כל אני באמת חב”דניק בדם. אבא שלי הוא זלמן ווהוא קרוי על שם סבו, ר’ שניאור זלמן בן דב בנקוביץ מהעיר הומיל (-עיר בה התגוררו חסידי חב”ד רבים). הוא קבור בהר הזיתים.
“באתי משולשלת חב”ד קלאסית, ואני כל חיי יודע ומרגיש חב”דניק. יש תכונה לנו החב”דניקים לחפש את אחדות עם ישראל, לחפש את המשותף, אנחנו מקרבים אנשים האחד לשני, והתפיסה החב”דית של ה’שלוחים’ – אני מרגיש חלק ממנה. כמו כל החב”דניקים מחפש באמת להתחבר לכלל השבטים. ואת רואה את הפעילות של חב”ד בחו”ל, בכל העולם, יצא לי כמה פעמים לבקר שם, איפה שהרב’ה קבור בניו יורק, הייתי שם כראש עיר, כחבר כנסת, כשר, זה חלק מהחיים שלי ואני מאד גאה בזה”.
תגובות
אין תגובות