הגאון רבי יעקב הכהן קרפ, ראש ישיבת ‘קרית מלך’ בבני ברק, נשא במוצאי שבת משא מיוחד בהיכל הישיבה, קרא לתלמידיו להתחזק בלימוד התורה, ולא להתרגש מכל האיומים ו”צווי הגיוס ששלחו שלוחי הסטרא אחרא”, אלא להתחזק ללמוד טוב יותר טוב ועל ידי זה לבטל את כח הרע.
ראש הישיבה הוסיף: “אלה שיושבים וגוזרים גזירות על עולם התורה, הכוח שלהם זה הכוח של השטן, שלוחי השטן, סטרא אחרא, ואיך נלחמים עם זה? נלחמים עם זה רק אם כלל ישראל והבני תורה מתחזקים”.
להלן המשא המלא:
“יש עכשיו כאלה שרוצים ומנסים לפגוע בבתי מדרשות וזה משמים שקוראים לנו להתחזק. אף פעם – חוץ מלפני שבעים וכמה שנים – לא היה כזה מצב שפה בארץ ישראל יהיה מצב של הוראה שלהם לפגוע בבתי מדרשות! תמיד היה דיבורים ורק דיבורים, אבל מה שעכשיו שיש הוראה שלהם לפגוע בבתי מדרשות, לא היה!
ויש כאן שני מבטים, איך צריכים להסתכל על כזה דבר:
דבר ראשון – עצם זה שיש כזאת גזירה, צריך לדעת שמשמים קוראים להתחזק, לא היה אף פעם כזה מצב, הנה תראו הם רוצים לנעוץ חרב בבתי מדרשות, זה מראה שיש איזה שהוא רפיון, שאם לא היה רפיון- לא היה שייך כזה דבר. זה בעצם אומר שצריך להתחזק בבתי מדרשות, וזה דבר ראשון שצריכים לדעת שצריכים להתחזק.
אבל מצד שני, רואים פה עוד דבר. כידוע כתוב בגמ’ בע”ז (ג’ א’) שהקב”ה לא בא ‘בטרוניא עם בריותיו’. זאת אומרת שהקב”ה לא מביא לאדם מצבים שהוא לא יכול לעמוד בהם, אין כזה דבר. וכעין זה יש לשון בחז”ל (מדרש רבה פר’ תרומה פל”ד א’): ‘אמר אליהוא לא מצינו כח גבורתו של הקב”ה עם בריותיו, שאין הקב”ה בא בטרחות עם בריותיו לא בא על האדם אלא לפי כחו’. אדם לא מקבל נסיונות שהוא לא יכול לעמוד בהם.
וכמו שאנחנו אומרים בתפילה ‘אוהב עמו ישראל’. הקב”ה אוהב אותנו, ואם הוא אוהב אותנו הוא לא מביא לנו ניסיונות בשביל להכשיל אותנו, ואם הוא מביא נסיונות הפשט הוא שמביא את הנסיונות בשביל שנתגבר עליהם, ולא ח”ו בשביל שנכשל. הקב”ה לא מביא לאדם נסיון שהוא לא יכול לעמוד בזה, אין כזה דבר, (שאז זה כבר לא נסיונות).
נכון שלפעמים קורה שאדם לא יכול לעמוד בניסיון, וכל זה רק אם אדם מכניס את עצמו לניסיון, וכשאדם מכניס עצמו לניסיון אזי הוא כבר באמת לא יכול לעמוד בזה, כי אדם אסור לו להכניס את עצמו לניסיון, אבל אם אדם לא מכניס את עצמו לניסיון, ומשמים מביאים לו את הנסיון, הפשט הוא – הנה תעמוד בזה ותתגבר ומזה תצמח ותגדל! מהנסיון הזה.
ועכשיו מה שרוצים ומנסים לפגוע בבתי מדרשות, זה ניסיון שמביאים עלינו משמים, ואם משמים מביאים כאלה דברים, הפשט הוא שבשמים אומרים שכל אלו שעלולים לקבל צווים, יכולים לעמוד בזה עם כל האיומים ועם כל הדברים שכרוכים בזה, כולם יכולים לעמוד בזה, ולא צריך להתפעל מזה.
וכמו שרואים בפרשת בלק את המעלות הגדולות של כלל ישראל שבלעם הרשע ראה, כמו שכתוב ‘לא הביט אוון ביעקב’. ומסביר ה’אור החיים’ שאפילו אם חס ושלום יש לאדם איזה עבירה, זה כמו לכלוך, אפשר לנקות את זה. איזה מעלות גדולות, איזה שורשים חזקים יש לכלל ישראל, כי ‘מראש צורים אראנו’ מהאבות הקדושים, ו’מגבעות אשורנו’ מהאמהות. המעלות שיש לכולנו הם מעלות כאלה שאפשר לעמוד איתם בכל הנסיונות, בכל האיומים שהם מאיימים, בכל הדברים אפשר ויכולים לעמוד.
ואדרבא אם מחליטים שעומדים בכל הנסיונות – זה בעצם מבטל את הכח של הרע, וזה עצה שצריך לדעת שכשמחליטים על מסירות נפש, אז הכח של הרע מתבטל, ואם יושבים בבית המדרש ולא מעניין שום דבר, לא מתרגשים מכל האיומים ומכל הדברים האחרים שהם אומרים – זה מה שמבטל את הכוח של הרע.
כמו שרואים ברש”י בתחילת הפרשה (פר’ בלק) אומר על הפסוק ‘ויחבש את אתנו’ (במדבר כ”ב, כא) וזה לשונו: ‘מכאן שהשנאה מקלקלת את השורה, שחבש הוא בעצמו. אמר הקדוש ברוך הוא רשע כבר קדמך אברהם אביהם, שנאמר וישכם אברהם בבקר ויחבש את חמורו’ עכ”ל. וצריך עיון, אף שהוא רשע, אבל מה זה קשור לזה שאברהם קדמך? ומה באים להגיד בזה שאברהם קדמך?
ומה שמבואר כאן – שבעצם כל מה שהקב”ה נתן לבלעם שילך אל בלק לקלל, זה בגלל הכלל של ‘בדרך שאדם רוצה לילך מוליכים אותו’ וכשהקב”ה ראה שבלעם כל כך רוצה לקלל את עם ישראל אזי הקב”ה אמר לו ‘קום לך’ – בדרך שאדם רוצה לילך מוליכים אותו. וכששמע זאת בלעם הוא מיד קם בבוקר והלך בכזאת זריזות – ‘ויקם בלעם בבוקר ויחבש את חמורו’, ועם כזאת מסירות נפש, בשביל לקלל את עם ישראל. ובעצם ההשתדלות הזריזות והמסירות נפש שהיה לו ועל ידי הבדרך שאדם רוצה לילך שהיה לבלעם, זה יכל לתת לו כוחות להרע לכלל בישראל – אבל על זה הקב”ה אמר לו: ‘רשע כבר אברהם קדמך’. דהיינו שאברהם אבינו בזריזות שלו ‘וישכם אברהם בבוקר ויחבש את חמורו’ (בראשית כ”ב, ג) ובמסירות נפש שלו לעקידה, הוא קדם אותך – דהיינו שבזה שהוא מסר נפש בזה הוא ביטל את ההשתדלות והמסירות נפש שלך להרע. כי כנגד המסירות נפש וכנגד הזריזות של בלעם הרשע להרע – כנגד זה יש את המסירות נפש והזריזות של אברהם אבינו.
וזה בעצם הקב”ה אומר לו: אתה לא יכול להצליח, אברהם אבינו עשה יותר ממך, הוא קדם אותך, וממלא מבטל את כל ההשתדלות שלך וכל השתדלות שתעשה לא יעלה בידך, והיינו שכנגד המסירות שיש לרע, וכמה שהם ישתדלו עם הזריזות ועם החשק להרע, אבל כנגד זה מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך, ואם כלל ישראל מתחזקים כנגד זה, שאדרבא בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ילמדו יותר טוב זה בעצם מה מבטל את הכוח של הרע.
•
והנה כעת מה מבטל את הכוח שלהם, הרי הם כוח של הרע, כל אלה שיושבים וגוזרים גזירות על עולם התורה הכוח שלהם זה הכוח של השטן, שלוחי השטן, סטרא אחרא, ואיך נלחמים עם זה? נלחמים עם זה רק אם כלל ישראל והבני תורה מתחזקים, שלא מתרגשים מאיומים ולא מתרגשים מזה שקוראים לבני הישיבות לגיוס, אלא אדרבא ביתר שאת וביתר עז להתחזק בלימוד התורה וזה מה שיבטל את כוח הרע.
וזה מצד אחד, שבאמת מראים לנו משמיים, הנה אתם יכולים לעמוד בניסיונות, מראים לנו משמים תראו איזה כוחות יש לכם, כוחות שאתם לא צריכים להתרגש ולהתפעל מהם בכלל, יש לכם כוחות שאתם יכולים לעמוד בניסיונות.
אבל מאידך, צריכים לדעת, שכתוב בחז”ל (ילקוט בלק כ”ה) שכשבלעם ברך, כל כלל ישראל שמעו אותו, וכתוב שהברכות שברך את ישראל היו ברכות בלי פגם, ‘ולפיכך גבה דעתם של ישראל ובאו לידי תקלה בעצת בלעם’, דהיינו שמה שכלל ישראל נכשלו בשיטים, היה לזה השפעה מזה שגבה ליבם, שהם שמעו כאלו ברכות, כאלה מעלות על ישראל, הם אמרו אנחנו כאלו גדולים, אנחנו מכוסים מהמכשולות וכבר לא צריכים להיזהר.
אמנם חובה לדעת את המעלות שבשביל זה היה הנס, שכל כלל ישראל שמעו, אבל המעלה בזה כשיודעים את המעלות זה כדי לנצל את זה, לנצל את המעלות האלה לטוב. אבל אם אדם חושב על גדלותו, ולא מנצל את זה לטוב אלא הפוך, שחושב לעצמו הנה ה’אור החיים’ אומר שהחטאים שלנו זה רק לכלוך ואם כן מה הבעיה לא נזהר כל כך מעבירות שאח”ר כך שוטפים והכל בסדר – אם ככה חושבים, זה לנצל את המעלות לרעה ח”ו.
ומה שצריכים לדעת את המעלות ,זה לא סותר, כי נכון שכל אחד ואחד חייב לראות את המעלות הגדולות שיש לו בתור יחיד בפרט ובכלל, איזה מעלות גדולות יש לכל אחד ואחד, ואיזה מעלות יש לכלל, ולדעת שאפשר לעמוד בניסיונות, אבל את זה צריך לדעת בשביל לנצל את זה לעליה, וזה גם מה שמראים לנו משמים, מלבד מה שמראים לנו את זה שצריך להתחזק.
•
ובפרט שהמצב של כלל ישראל לא פשוט, רואים שכל מי שחשב שהם יכולים להגן, אמרו יש להם ‘הגנות’ ועוד כאלה דברים, שום דבר לא עובד כשהקב”ה רוצה שלא יעבוד, ואם הקב”ה רוצה שיעבוד – אז שום דבר לא פוגע, ואם אין את השמירה משמים אזי יכול להיות שבאמצע תל אביב יפול טיל ואף אחד לא יודע על זה שום דבר, ככה זה נראה, כך המצב לאשורו, כי ‘אם השם לא ישמור עיר שווא שקד שומר’.
וצריך לדעת שהמצב לא פשוט. במשנה בשלהי סוטה כתוב שלפני שהמשיח יבוא הגליל יחרב, ויש במשנה עוד דברים שמתאימים לתקופה שלנו. הדברים לא פשוטים, והדבר היחידי שיכול לעזור נגד שונאי ישראל מבחוץ, זה ‘עומדות היו רגלינו בשערייך ירושלים’, חז”ל דורשים והובא ברש”י תהילים (קל”ב) עומדות היו רגלינו במלחמה בכל מקום, כשיש את השערים המצוינים בהלכה בירושלים, והיינו שבישיבות לומדים כמו שצריך ומקבלים את העול תורה כמו שצריך – זה המגן למלחמה, לכל הצרות של כלל ישראל מבחוץ, וזה גם מה שמבטל את אלה שבאים לעצור, ולנעוץ חרב בבית המדרש, ולגזור גזירות לבטל את התורה מכלל ישראל – וזה מה שמשמים מעוררים אותנו, ואנחנו חייבים להתעורר.
הגר”א אומר שאת בלעם הרשע עוררו עשר פעמים והוא לא התעורר, הראו לו כאלה אותות מופתים והוא לא התעורר משום דבר, ומה שמספרים לנו דברים אלו זה בשביל שאנחנו נדע ונתעורר גם כן, כשמעוררים אותנו משמים.
•
מצב כזה לא היה, שגם שונאי ישראל מבחוץ מרימים ראש, וגם מבפנים מצרים עלינו, זה משמים מעוררים. אין לנו נביאים, אבל בלי נביאים צריך להבין כמו שבלעם עוררו אותו עם האתון ופתיחת פי האתון, זה לא היה נבואה, הראו לו משמים סימנים, וגם כעת משמים מראים לנו סימנים, בני חביבי תתחזקו! תתחזקו! המצב מבחוץ לא פשוט, וגם שהם רוצים לנעוץ חרב בבית המדרש אז תראו ותתחזקו – אתם יכולים ויש לכם את הכח להתחזק!”
ראש הישיבה סיים ואמר: “ובעזרת ה’, אם אנחנו נתחזק עד סוף הזמן בלימוד התורה כמו שצריך, כמו שאומר המהרש”א בבכורות ששלושת השבועות זה זמן שאפשר להתעלות כמו בשלושה השבועות שיש מראש השנה עד שמחת תורה, רק זה על ידי שמחה וזה על ידי אבילות, ובזמנים כאלה אפשר להתעלות.
בשמים קוראים לנו תתחזקו, יש לכם כוחות, תנצלו את הכוחות שיש לכם להתחזק, ובזה בעזרת ה’ ננצל מהצרות מבפנים ומבחוץ”.