שמעון דניב: “צעקתי ‘עזרה עזרה’, ראיתי מה קורה, את אשתי מדממת”

שמעון דניב, שנפצע בפיגוע בחולון ואיבד את אשתו רינה הי”ד, שוחח מבית החולים על רגעי האימה • תיאר את אהבתה ודאגתה הרבה, ואת המאבק להינצל • “ראיתי את אשתי מדממת כולה אז אמרתי לה: ‘רינה רינה’. היא ניסתה להסתכל אבל לא הבנתי שזה הסוף”

שמעון דניב, שאשתו רינה הי”ד נרצחה והוא נפצע בפיגוע בחולון, סיפר היום (שני), ממיטתו בית החולים וולפסון על מה שאירע – ועל חייו עם אשתו המנוחה.

“42 שנה היינו ביחד, היא הייתה בת זוג מדהימה שתמיד דאגה לכל דבר, שלא יחסר שום דבר. לילדים, היה לה זיכרון פנומנלי של תאריכים, של ימי הולדת של דודות ודודים, תמיד הייתה בקשר איתם. היא תמיד נתנה מעצמה את המקסימום ואהבו אותה מאוד מאוד מאוד כולם”.

שמעון תיאר בשיחה  עם לעופר חלפון  מ’כאן חדשות’ את הרגעים הקשים של הפיגוע: “יצאנו לשעה וחצי של הליכה, אנחנו עושים את זה פעמיים ביום, אוהבים ללכת. ראינו קבוצה, לא זיהינו שזה ערבים, חשבנו שהם מנקים את השדרה. המשכנו הלאה בשביל. מחבל אחד או שניים התנפלו עליי ועל אשתי ואני נזרקתי עד שהתאוששתי, אבל הייתי בהכרה. הזעקתי עזרה, צעקתי ‘עזרה עזרה’, אנשים בודדים ראו אותנו שם והם הזעיקו עזרה. אני קצת התאפסתי, ראיתי מה קורה, ראיתי את אשתי מלאת דם”.

הוא המשיך וסיפר: “זה עניין של כמה שניות, בקושי הצלחתי להתאפס. הכל יכול להיות. הבנו שזה משהו יותר גדול. אני ראיתי את אשתי מדממת כולה אז אמרתי לה: ‘רינה רינה’. היא ניסתה להסתכל אבל לא הבנתי שזה הסוף”.

על החשש מלהגיע ללוויה אמר: “התלבטתי כי יש בעיה שהכניסו לכאן צנתר, אני צריך לסחוב אותו איתי ורציתי להתייעץ עם הרופא וחברים. אני רציתי אבל מבחינת סיכון צריך להבין את הדברים. הצוות והחברים נתנו לי את הביטחון. באמבולנס ובכיסא עזרו לי להוביל את הכיסא”.

רינה דניב הי”ד, תושבת חולון בת 66, נרצחה אתמול בפיגוע דקירה בעיר. בעלה שמעון, בן 68, נפצע באורח בינוני והועבר לטיפול בבית החולים וולפסון. הזוג יצא לאימון הבוקר שלו כאשר המחבל תקף את השניים.

בפיגוע נרצח גם אברהם סומיכי הי”ד, תושב חולון בן 78, וצעיר בן 26, יעקב לברטוב, נפצע באורח קל.

המחבל, פלסטיני ללא אישור שהייה בישראל, חוסל בידי שוטר שהגיע לזירה.