למי נועדו הניסים: איך להתייחס לכל טיל וכטב”מ שמשוגר לעבר ישוב?

אנחנו רוצים להניח שהחלטות חשובות מתקבלות בתהליך רציונלי, קר רוח ושקול, ולא מתוך רגשנות וסערות נפש. אבל שוב ושוב מתברר עד כמה הרגש מניע את הקברניטים ולא השכל הקר והניתוח המפוכח.

אכן, טבח הילדים במג’דל שמס מירי הטיל הלבנוני מזעזע את נפשו של כל אדם. הדם רותח מעצם המחשבה שילדים ששיחקו להנאתם נקטלו בטבח מחריד כזה, סתם כך, רק מפני שארגון טרור מרושע החליט לשגר לעברם טיל נפץ. אבל מדוע התוצאה צריכה להנחות את צעדינו ולא הּכַוונה?

כמעט תאונה – תאונה

בחילות אוויר ובחברות תעופה נקוט כלל: ‘כמעט תאונה – היא תאונה’. העובדה שבנס נמנעה התאונה אינה צריכה להשפיע על בחינת האירוע, על חקירת סיבותיו ועל הסקת המסקנות המתבקשות. כי אין סומכים על הנס, ולא בכל יום מתחוללים ניסים.

העובדה שעד היום לא התחולל אסון כזה, בעקבות שיגור אלפי הטילים מהצפון ומהדרום לעבר ערינו ויישובינו – היא נס אדיר. הקב”ה שומר ומגן על עמו, ומציל אותנו מפגיעתם הקטלנית של כלי המשחית.

ראינו זאת גם במלחמת המפרץ. הצורר העיראקי שיגר 39 טילי סקאד אל ריכוזי האוכלוסייה בארץ, ומספר הנפגעים היה מזערי. ואילו טיל אחד ששוגר לעבר בסיס אמריקני בסעודיה גרם למותם של 28 חיילים ואזרח, ולפציעתם של 99 בני־אדם. קרו לנו כאן ניסים גלויים ממש.

אבל הניסים נועדו להציל אותנו ולא את אויבינו. מי שקובע את התגובה על־פי התוצאה ולא על־פי הכוונה, מעיד שהוא מונע בידי הרגש ולא בידי ההיגיון.

ההתייחסות לכל טיל או כטב”מ שמשוגרים לעבר ערים ויישובים צריכה להיות לפי פוטנציאל הנזק שלהם ולא לפי מידת ההצלחה בפועל. הלוא כל ירי כזה עלול היה להביא חלילה לתוצאה הנוראה שאירעה בשבת האחרונה!

מדוע רק עכשיו, כאשר למרבה הצער לא התחולל הנס ונגרם הטבח המזעזע, ברור לכולם שחייבים להגיב בעוצמה? למה זה לא היה ברור עד עכשיו? איך מדינה ומערכת ביטחון מוכנות ‘להכיל’ מציאות שבה משגרים מדי יום ביומו טילים לעבר ריכוזי אוכלוסייה, כאשר רק הניסים מפרידים בין הרג המוני לבין ‘חזרה לשגרה’?!

לא ברגשנות

קבלת החלטות רגשנית מאפיינת גם את הלחץ ל’עסקה עכשיו’. אכן, מצבם של החטופים קורע את הלב, אבל האם קבלת ה’עסקה’ המדוברת, שמשמעותה המעשית השארת המפלצת החמאסית על רגליה, היא החלטה מושכלת, צופה פני עתיד, או שיש כאן רצון לשכך את הלב הכואב, כאן ועכשיו, תוך התעלמות מהתוצאה לטווח הארוך?

בדיוק כשם שהקמפיין הרגשי למען שחרורו של חייל אחד המיט עלינו את טבח שמחת תורה. לרגש תפקיד חשוב. הוא מרכיב מרכזי בתכונות האנושיות שלנו. איננו רובוטים נטולי רגש ותחושה, חלילה. ועדיין החלטות הרות גורל חייבות להתקבל בקור רוח, בניתוח רציונלי מפוכח, ולא בטלטלות רגשיות.

ינחה ה’ את מקבלי ההחלטות לבחור בצעדים הנכונים למען העתיד של כולנו.