מדירוג הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה, כי לפי נתונים משנת 2021 – שורה של שכונות חרדיות בבני ברק, ירושלים ובית שמש הן השכונות החלשות והעניות במדינה.
המדד החברתי־כלכלי של יישובים בישראל – שהתפרסם ב’גלובס’ – מתקבל באמצעות שקלול של 14 משתנים, בהם שכר ממוצע, חציון גיל, מספר משפחות עם ארבע נפשות ויותר, השכלה ותארים אקדמאים, תעסוקה בקרב נשים, קבלת קצבאות והשלמות הכנסה, הימצאות כלי רכב ותדירות נסיעות לחו”ל.
תל אביב בממוצע הכללי כלולה באשכול החברתי־כלכלי 8, אך יש בה 80 שכונות, שכלולים בסולם החברתי־כלכלי 9, בהם רוב רובעי 3 ו־4 למשל. מצד שני, אזור התחנה המרכזית החדשה כלול באשכול החברתי־כלכלי 2, והוא הנמוך ביותר בעיר.
ירושלים נמצאת בעשורים האחרונים במגמה של ירידה בסולם החברתי-כלכלי, והגם שהיא נותרה בממצאי הסקר הנוכחי באותו מקום כמו בשנת 2019 – המצב אינו מכובד: העיר מדורגת באשכול 2, כאשר לא פחות מ־29 שכונות בה כלולות באשכול הנמוך ביותר – 1, וחלק גדול מהן הן שכונות חרדיות שנמצאות במקומות האחרונים במדרג החברתי־כלכלי של ישראל. רק 2 שכונות – ניות וגבעת בית הכרם נכללות באשכול החברתי־כלכלי 9.
העיר השלישית, חיפה, נמצאת דרך קבע בשנים האחרונות בסולם חברתי־כלכלי 7, אך מספר השכונות שלה שכלולות באשכול 10 הצטמק השנה משמונה לאחת, הלוא היא דניה, שכונה שמצויה דרך קבע במקום גבוה בדירוג השכונות. 16 שכונות בעיר כלולות באשכול 9, ואילו שכונה אחת נמצאת באשכול 1 – מדובר בהדר מזרח, שכונה שאף היא מתאפיינת באוכלוסייה חרדית.
ומי הן השכונות החלשות ביותר בישראל?
לפי ‘גלובס’, אי אפשר להתעלם מהמכנה המשותף שלהן: רובן ככולן חרדיות. רמת אלחנן בבני ברק היא השכונה הממוקמת במקום הנמוך ביותר מבין 1,641 שנבחנו; לפניה בדירוג נמצאות מאה שערים, בית ישראל מערב וגאולה דרום בירושלים, ומעליהן שכונה קטנה ליד אזור התעשייה של עפולה, פסגות השמש וקרית הרמ”א בבית שמש.
ב’גלובס’ מציינים, כי בציבור החרדי נוהגים להתקומם כנגד הדירוג הזה, שכן מדובר באוכלוסייה שמסיבות אידיאולוגיות בוחרת לא לרכוש השכלה אקדמית, להתפרנס בדוחק ולבנות משפחות גדולות – מה שבשיטת הדירוג פועל לרעתם, ואינו משקף בהכרח את רמת החיים שלהם. אולם עדיין השורה התחתונה היא שמדובר באוכלוסייה שחיה בתנאים הסוציו-אקונומיים החלשים בארץ.
ומה קורה ביישובים?
שמונה יישובים כלולים באשכול 1 בסקר הנוכחי: נווה מדבר, ערערה בנגב, תל שבע אל קסום, כסיפה, שגב שלום, מודיעין עלית החרדית וחורה. כאן, בנוסף למודיעין עילית, בולטים גם יישובים ערבים.
שלושה יישובים עלו מאשכול 1 ל־2 בסקר האחרון: לקיה, ביתר עילית החרדית ורהט.
במוסד שורש למחקר כלכלי וחברתי בראשותו של פרופ’ דן בן־דוד, מתריעים כי נתוני הלמ”ס מאוששים את תוצאות המחקר שערך המוסד, אשר מצא כי הרשויות שחוו את הירידה הכלכלית־חברתית החדה ביותר חוו גידול מהיר במיוחד באוכלוסייה החרדית, במקביל לקריסה של האוכלוסייה החילונית.
המחקר שערך המוסד התייחס לנתונים מ־1995 ועד 2019 ומצא כי ירושלים ירדה בשלושה אשכולות כלכליים־חברתיים, מאשכול 5 לאשכול 2, תוך שניים וחצי עשורים בלבד. שלוש ערים נוספות ספגו אף הן נפילה של שלושה אשכולות – הנפילה הגדולה ביותר בשנים 1995־2019: בית שמש, שדורגה בשנת 1995 באשכול 5 וירדה עד 2019 לאשכול 2, בדומה לירושלים; ערד שירדה מאשכול 6 לאשכול 3; וגבעת זאב, שדורגה באשכול 8 ב-1995, וירדה לאשכול 5 לאורך השנים.