נזכר שנפגע כהולך רגל לפני יותר מ-7 שנים – ופוצה בעשרות אלפים

עד כמה קריטי לפנות למיצוי הזכויות לאחר התאונה? על כך למד על בשרו צעיר מירושלים.

הטבות חניה לתושבי ירושלים: מי זכאי? איך מממשים את ההטבות?

לדברי עו”ד איתמר בן עמי, המייצג את הצעיר, הוא נדרס בהיות נער בן 16, כאשר חצה את הכביש ברחוב יפו בירושלים – סמוך למקום מגוריו.

הצעיר הובהל ל’שערי צדק’, שם נמצא כי הוא סובל משבר ברגלו. הוא גובס, ושוחרר לביתו.

משום מה, החליטו הוריו שלא לתבוע פיצויים מחברת הביטוח ‘הכשרת הישוב’ שביטחה את הרכב הפוגע בביטוח חובה, לא התעקשו לקבל פיצוי על הפגיעות מהן סבל בנם, והנער המשיך בחייו, תוך שהוא מתאושש מהפציעה עד להחלמה.

רק לאחרונה, בהגיעו לגיל 23, התברר לו שעל פי חוק הוא עדיין יכול לתבוע פיצויים על כל תאונה ונזק גוף מהם סבל כקטין, אם הוריו בחרו שלא לעשות זאת, וזאת עד הגיעו לגיל 25.

הוא פנה לעו”ד איתמר בן עמי מירושלים, המתמחה בדיני נזיקין, אשר הגיש בשמו תביעה לפיצויים על פי החוק לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (הפלת”ד).

לדברי עו”ד בן עמי, חוקי הנזיקין בישראל מעניקים כמעט תמיד תקופת התיישנות של עד 7 שנים מקרות התאונה, במהלכה ניתן לתבוע פיצויים על הנזק. כאשר מדובר בקטינים, מתחילה לנקוף תקופת ההתיישנות רק כאשר הם הופכים לבגירים, ועל כן היא פגה בהגיעם לגיל 25.

עו”ד בן עמי מציין כי כל פגיעה דומה בנער בגיל שבו נפגע הצעיר, הייתה יכולה לגרור עימה פיצוי גדול מאד. לדבריו, תביעות שכאלה אינן מתייחסות רק לנזקים המתגלים בפועל עם הגשת התביעה, אלא מנסות להעריך גם את פוטנציאל הפגיעה בנפגע, לאורך השנים, ולכמת כספית, כיצד מגבלות אלה ישפיעו על יכולת השתכרותו.

היות ופוטנציאל השתכרות עדיין לא מומש, מעדיף בית המשפט להסתמך במקרים כאלה על חוות דעת מומחים, ועל כן הוא מעניק, לעיתים קרובות, בתאונות בהם מעורבים בני נוער וצעירים, פיצויים במאות אלפי שקלים גם על נכויות מאד מינוריות, שכן בהתאם לפסיקה יש לחשב את כושר ההשתכרות לפי השכר הממוצע במשק שמשביח משנה לשנה.

לדברי עו”ד בן עמי, כאשר נפגעים מתאונות דרכים מחלימים לחלוטין, ונותרים ללא מגבלה ניכרת לעין, ורק אז פונים למצות את זכויותיהם, הם עלולים להתקשות לקבל סכום משמעותי מהביטוח.

על כן, לדבריו, חשוב בסמוך לתאונה, לפנות למיצוי זכויות מהיר, הן מהגופים הפוגעים, חברות הביטוח ומהמוסד לביטוח הלאומי.

לצורך כך מומלץ לאסוף כל רישום רפואי המתעד מגבלות בתפקוד הנפגע, וכך קל יותר להוכיח את מידת הפגיעה כשהעניין מגיע לפתחו של בית המשפט.

לדברי עו”ד בן עמי, עקב השיהוי הניכר בהגשת התביעה, החלים הצעיר כמעט לגמרי מהתאונה, ושום נזק ארוך טווח לבריאותו או לעתידו לא צף ועלה.

כמו כן, ההוכחות למגבלות ונכויות זמניות מהן סבל מעת התאונה לאורך מספר חודשים, לא היוו ראש נזק משמעותי, והתייחסו בעיקר לכאב ולסבל להם היה נתון.

חרף כך הגיש עו”ד בן עמי תביעה, בשמו של הצעיר, נגד חברת הביטוח ‘הכשרת הישוב’ שביטחה בביטוח חובה את הרכב הפוגע. עם הגשת התביעה, פתחו הצדדים במו”מ אינטנסיבי לפשרה, במסגרתו הוסכם כי חברת הביטוח תפצה את הצעיר בכ-60 אלף שקלים, והוא מצדו, יבטל את התביעה.

בימים אלה, קיבלה כבוד סגנית נשיאת ביהמ”ש השלום בתל אביב, השופטת ישי קורן, את הפשרה אותה השיגו הצדדים, וחתמה אותה כפסק דין מחייב.